אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 49754-10-12 מדינת ישראל נ' גטיה

ת"פ 49754-10-12 מדינת ישראל נ' גטיה

תאריך פרסום : 02/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
49754-10-12
31/05/2016
בפני השופט:
ירון מינטקביץ

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל פרקליטות מחוז ירושלים
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
נאשם:
רני גטיה
עו"ד חן הולנדר
גזר דין


הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירות של איומים והפרת הוראה חוקית. ואלו העובדות:רקע

ביום 17.3.10 ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים נגד הנאשם צו איסור הטרדה מאיימת (להלן: הצו), לבקשתה של אשתו לשעבר, ש.ב.  (להלן: המתלוננת), אשר כלל בין היתר:

א.איסור שימוש באלימות פיזית או מילולית כלפי המתלוננת, הוריה או ילדיה.

ב.איסור הטרדה של המתלוננת, הוריה או ידיה.

ביום 24.3.10 התקיים בבית המשפט דיון בנוכחות הנאשם, בו הוארך תוקף הצו בשלושה חודשים. בשולי ההחלטה הוזהר הנאשם, כי הפרת הצו עלולה להביא לעונשים ובהם השתת עונש מאסר (ת/4, פרוטוקול הדיון בתיק ה"ט 29628-03-10, מיום 24.3.10, ע' 7, ש' 21-23).

ביום 27.4.10 נפגש הנאשם עם ילדיו, במסגרת הסדרי הראיה שבינו ובין המתלוננת. בסוף הפגישה החזיר הנאשם את הילדים אל המתלוננת, אשר התגוררה אז בבית הוריה. כאשר יצאה המתלוננת מן הבית לעבר הנאשם על מנת לקבל את הילדים, קילל אותה הנאשם במלים קשות, ובהן "זונה של ערבים" ו- "אנאלפבתית", איים עליה כי "יגמור אותה" (או "יגמור איתה"). המתלוננת אמרה לנאשם כי תזמין משטרה, והנאשם אמר לה בתגובה, כי המשטרה "על הזין שלו" וכי אינו חושש ממנה. הארוע היה בנוכחות ילדיהם של בני הזוג, אשר שמעו את הדברים ופרצו בשל כך בבכי.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. בטיעונו התייחס לכך שהמעשים פגעו בתחושת הבטחון של המתלוננת וכן מעידים על זלזול בשלטון החוק. עוד התיחס לכך לעברו הפלילי של הנאשם ולכך שלא קיבל אחריות למעשיו.

ב"כ הנאשם התיחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר סובל מקשיים כלכליים ואיבד את רכושו. עוד הפנה לכך שניהול ההוכחות לא היה לריק, שכן הנאשם זוכה מאישומים אחרים אשר יוחסו לו. לאור אלה, ביקש להשית על הנאשם עונש של מאסר מותנה בלבד.

שני הצדדים הגישו פסיקה לתמיכה בעמדותיהם.

מתחם העונש

חומרת מעשי הנאשם ברורה ורבה: המתלוננת פנתה וביקשה נגד הנאשם צו הגנה. בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים, נעתר לבקשה והוציא צו, אשר אסר על הנאשם להטריד את המתלוננת ומשפחתה, או לנהוג כלפיהם באלימות מילולית (וכן התייחס לנושאים נוספים). כחודש לאחר מכן, הנאשם איים על המתלוננת וקילל אותה קללות בוטות, תוך הפרה בוטה של הצו.

המעשים פגעו במספר ערכים מוגנים חשובים:

ראשית, שלוות נפשה של המתלוננת ותחושת הבטחון האישי שלה. הוצאת צו הטרדה אינה צעד שגרתי, ומעדות המתלוננת עלה, כי עשתה כן בשל חששה מהנאשם. הנאשם התעלם מהצו, קילל את המתלוננת במלים בוטות ואיים עליה – ובכך הוכיח למתלוננת כי יש בסיס לחששותיה.

ונפסק בהקשר זה (ע"פ 103/88, ליכטמן):

מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט (person's peace of mind) מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט. כי גם אם אמרנו, שאין בסעיף 192, בהבדל מסעי 428, דרישה, שמטרת האיום תהא להניע את המאוים לעשות מעשה או להימנע ממעשה, בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים Per se כמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא, כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחירות הפעולה של הזולת"

שנית, ערך כיבוד החוק וציות להחלטות שיפוטיות: הנאשם הפר ברגל גסה צו שיפוטי, כחודש לאחר שניתן. מדובר בזלזול בוטה בצו, אשר נועד להגן על המתלוננת מפני הנאשם ולמנוע ארועים דומים למעשה בו הורשע הנאשם. הפרת הצו מעידה כי אין על נאשם מורא חוק.

העובדה שהנאשם בחר לאיים על המתלוננת ולקללה בנוכחות ילדיהם מוסיפה משנה חומרה למעשיו. מן הראיות עלה, כי הילדים שמעו את הדברים והגיבו להם בבכי עז – וגם ללא שמיעת ראיות ברור, כי חשיפתם של הילדים למעשים פגעה בהם. ניתן היה לצפות מהנאשם, שהעתיר על עצמו בעדותו לפני שבחים על תפקודו כהורה למופת (ר' ע' 4 להכרעת הדין), שימנע מלחשוף את ילדיו לקללות ואיומים אותם הטיח באמם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ