אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 48458-09-13.המאשימה

ת"פ 48458-09-13.המאשימה

תאריך פרסום : 20/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
48458-09-13
27/01/2015
בפני השופט סג''נ :
יעקב צבן

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשמים:
1. עומר זבלח
2. מוחמד אבו אלחלאווה

גזר דין
 

1.הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); והסגת גבול, לפי סעיף 447(א) לחוק. נאשם 1 הורשע בנוסף בעבירה של ניסיון להדחה בעדות בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 246(ב)+סעיף 249(א)(4)+ 25 לחוק.

ואלה המעשים: מחמוד זהדה עבד בעבר כשומר בבניין בו מתבצעות עבודות בנייה והוגש נגדו כתב אישום בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות והתפרצות לבניין, בגין אירוע בו הותקף ונשדד אדם אחר ששימש שומר בבניין ועל יסוד עדותו של המותקף (להלן: "העד"). כשבועיים עובר ליום 2.9.13, קשרו קשר אחיינו של מחמוד, נאשם 1 ויוסף זהדה, קשר עם נאשם 2 ועאדל סילוואדי, על מנת למנוע מהעד להגיע ולהעיד בבית המשפט בכך שיכפתו את העד בידיו ברגליו בעודו עובד בבניין ויגרמו לו לחבלה חמורה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביקר נאשם 1 מספר פעמים בבניין על מנת לאתר את העד אך ללא הצלחה, כן הצטייד יוסף בארבעה כיסויי פנים, ארבעה זוגות של כפפות גומי חד פעמיות, סרט דביק ומספר פנסים. ביום 2.9.13, בשעת לילה מאוחרת, הגיעו הארבעה לבניין ברכבו של נאשם 1, עטו כיסוי על פניהם וכפפות על ידיהם ונכנסו אל הבניין כשהם מאירים דרכם באמצעות פנסים. בקומה השלישית הבחינו במתלונן, שומר בבניין, שגו לחשוב שמדובר בעד. נאשם 1 ואחר החלו לכפות את ידיו ורגליו באמצעות סרט דביק וכבל חשמלי בעוד נאשם 2 תצפת, המתלונן התעורר והחל לצעוק ולנסות להשתחרר מאחיזתם, בתגובה התיישב נאשם 1 על חזהו וסתם את פיו באמצעות ידו, הארבעה סיימו יחדיו לכפות את העד בידיו וברגליו כשכבל חשמלי מחבר בין הקשרים, נאשם 1 תחב לתוך פיו גרביים והדביק סרט דביק על פיו וסביב צווארו. בשלב מסויים יוסף יצא מהבניין וחזר לרכב לשמש תצפיתן. לבקשת נאשם 1, חיטט נאשם 2 בחפציו של המתלונן ונטל משם טלפון נייד ודרכון ומסרו לאחר. נאשם 1 הכה פעמיים בחוזקה בראשו של המתלונן באמצעות פנל העשוי מאבן שיש באורך של כמטר שנמצא במקום, מעוצמת המכות נשברה אבן השיש. לאחר מכן נמלטו הארבעה מהמקום והותירו את המתלונן כפות וחבול באורח קשה, עובדי הבניין מצאו אותו אך בשעה 7:00 והבהילוהו לבית החולים, שם אושפז במחלקה לטיפול נמרץ בעודו סובל מפגיעה מוחית חריפה ופגיעות קשות בלב ובריאות, המתלונן נותח, נותר מחוסר הכרה 8 ימים ובחלוף חודשים שוחרר והועבר להמשך שיקום בבית החולים תל השומר.

 

2.נאשם 1, יליד 9.3.1992, מתגורר עם הוריו בשכונת טור בירושלים, טרם מעצרו עבד כעוזר הובלות עם קרובי משפחתו. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם בן למשפחה בת 12 נפשות, האב פרש מעבודתו לפני כעשר שנים וכיום מתקיים מקצבת נכות מהביטוח הלאומי והאם עקרת בית, המשפחה במצב כלכלי קשה, הנאשם עזב את ספסל לימודיו בכיתה ח' והחל לעבוד בעבודות מזדמנות עם קרובי משפחתו. הנאשם משתמש בסמים ואלכוהול כדרך בריחה מההתמודדויות בחייו. הנאשם ללא עבר פלילי, הודה, נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה, מסר שהיה תחת השפעת אלכוהול. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם פעל באופן אימפולסיבי מבלי לתת את הדעת על חומרת מעשיו והשלכותיהם, ניכר דפוס אלימות פיזית כלפי אחר ואף שימוש לרעה באלכוהול ובסמים. המעצר מהווה גורם מרתיע ובדיקות שמסר בבית המעצר נתגלו נקיות מסמים והנאשם הביע רצון להשתלב בגמילה. נוכח חומרת העבירות והאלימות הפיזית הקשה שהופעלה באירוע, הומלץ על עונש מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

3.נאשם 2, יליד 19.11.1994, רווק, מתגורר עם משפחתו בשכונת ראס אל עמוד בירושלים, עובר למעצרו עבד 10 חודשים כסדרן ברשת שופרסל. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי משפחתו בת 8 נפשות, האב אינו עובד בשל מצבו הבריאותי ומתפרנס מקצבת נכות מביטוח לאומי והאם עקרת בית, הנאשם עזב את ספסל לימודיו בכיתה ט' על מנת לסייע בפרנסת משפחתו, הנאשם ואח נוסף הם המפרנסים העיקריים של הבית. המשפחה מנהלת אורח חיים נורמטיבי ומתנגדת להתנהגות עוברת חוק, הנאשם חש בושה ומבוכה מהוריו. הנאשם ללא עבר פלילי, נטל אחריות חלקית בלבד, טען שביצע את המעשה מתוך מצוקה כלכלית, חשב שהולכים לבצע גניבה, כן היה תחת השפעת אלכוהול. להתרשמות שירות המבחן, מעורבותו באירוע נובעת מאישיות ילדותית ולא בשלה, בהיגררות אחר חבריו מבלי לחשוב על השלכות ומשמעות מעשיו ובשימוש לרעה באלכוהול. לאור כל האמור לעיל, הומלץ על עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

4.כראיות לעונש מטעם המאשימה הוגשו תמונת המתלונן וסיכום אשפוז. המתלונן, יליד 1970, התקבל במיון בבית החולים ביום 2.9.13 עם סימני חבלה בראש ובצוואר, הורדם והונשם, אושפז בטיפול נמרץ, עם התעוררותו נותרה חולשה בפלג הגוף העליון. הועבר ביום 17.7.14 לשיקום במרכז רפואי גריאטרי בנתניה "דורותי" ושם מאושפז עד היום. כעת במצב סביר, בהכרה מלאה, מתהלך לבד, אוכל בכוחות עצמו, נזקק לעזרה מלאה ברחצה ומקבל טיפול תרופתי לרבות זריקות.

 

5.כראיות לעונש מטעם נאשם 2, הוגשו מסמכים המעידים כי נקבעה לאביו נכות כללית במוסד לביטוח לאומי בשיעור של 60%, בגינה משתלמת קצבת נכות חודשית.

 

6.ב"כ המאשימה טען כי הנאשמים ביצעו מעשים מזעזעים באדם שכל חטאו בשהות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. במעשיהם פגעו הנאשמים באופן קשה בערך החברתי של הגנה על גופו ובטחונו של אדם ונאשם 1 בניסיונו להדיח מעדות פגע גם בעקרון שלטון החוק. הנאשמים ביחד עם שניים אחרים תכננו לפגוע בבחור אריתראי שהיה אמור להעיד בבית המשפט נגד דודו של נאשם 1 ולשם כך, הצטיידו ברעלות, כפפות ופנסים ואף ביצעו במקום סיורי שטח. באישון הליל נכנסו הארבעה לבניין, מצאו את המתלונן וביצעו תקיפה אלימה מאוד. המתלונן נמצא למחרת היום בבוקר על ידי פועלים שהגיעו לעבודתם והובהל לבית החולים תל השומר, שם נותח ואושפז במחלקת טיפול נמרץ ונותר 10 ימים ללא הכרה ומונשם, לאחר מכן הועבר לבית החולים השיקומי "דורותי" שם מאושפז עד היום. תיקון 113 לחוק מעניק משקל משמעותי לעקרון ההלימה בקביעת מתחם הענישה. בענייננו, נדרש מתחם ענישה חריג שיבטא את החומרה והסלידה ממעשי הנאשמים. הוצגה פסיקה בתמיכה למדיניות הענישה וממנה ביקש ב"כ המאשימה ללמוד לחומרה. בסופו של יום, לשיטת המאשימה, המתחם הראוי בנסיבות העניין הינו 20-15 שנות מאסר. לעניין הנסיבות האישיות- הנאשמים ללא עבר פלילי והודו במעשיהם. בעניינו של נאשם 1, אין בטרדת פרנסה ובצריכת אלכוהול כדי להועיל. נאשם 2 מצמצם את חלקו באירוע ושירות המבחן נמנע מהמלצה חרף גילו הצעיר. בשים לב לחלקו של כל נאשם באירוע ולחומרת הפגיעה במתלונן, עתרה המאשימה להשית על נאשם 1 עונש בשליש העליון של מתחם הענישה ועל נאשם 2 עונש בשליש התחתון של המתחם. כן עתרה להטיל על הנאשמים עונשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

 

7.ב"כ נאשם 1 טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות מלאה וחש אמפתיה למתלונן. כתב אישום נפרד הוגש נגד שני האחרים שהיו מעורבים באירוע. נאשם 1 פעל תחת לחץ שהפעילו עליו אחרים, כך עולה מעובדות כתב האישום. הנאשם טען לפני שירות המבחן כי ביצע את מעשיו תחת השפעת אלכוהול אך אין בכך כדי להתנער מאחריות לביצוע העבירות. נסיבות חייו קשות. אחיו לוקים בפיגור קל, הנאשם לא אובחן אך לא ברורה רמת תפקודו האינטלקטואלי. הנאשם הינו המפרנס העיקרי של משפחתו, הוריו אינם עובדים ויש לו 10 אחים ואחיות. הנאשם ברח מבעיות היום יום באמצעות שתיית האלכוהול. מעצרו הוביל להתדרדרות מצב המשפחה שמתקיימת היום מקצבת נכות בלבד. הנאשם לא הרוויח מהאירוע ולמעשה נגרר אחר אחרים. הנאשם בן 22, ללא עבר פלילי, הפנים את הפסול שבמעשיו ויש להשית עליו ענישה מתוך ראיה שיקומית שתאפשר את השתלבותו בחברה ובמעגל העבודה. המתלונן עבר שיקום וכיום אוכל ושותה בכוחות עצמו ואין במצבו כדי להחמיר בענישת הנאשם. המתלונן אזרח זר ולא ידוע מצבו הרפואי עובר לאירוע, מה גם ששהייתו במוסד השיקומי נובעת ככל הנראה מהעובדה שאין לו מקום מגורים אלטרנטיבי. מדיניות הענישה שהוצגה על ידי המאשימה מתייחסת למקרים העולים בחומרתם על מעשי הנאשמים. הסניגור הגיש פסיקה בנסיבות מחמירות יותר וביקש ללמוד ממנה לקולא. בנסיבות העניין, מתחם הענישה הראוי הוא 7-3 שנות מאסר ועונשו של הנאשם צריך להיגזר ברף התחתון של המתחם.

 

8.ב"כ נאשם 2 עמד על חלקו המצומצם של הנאשם באירוע. הנאשם לא היה שותף לתכנון האירוע, לא ערך סיורי שטח מקדימים במקום, אין לו קרבה משפחתית לאדם שביקשו למנוע את העדות נגדו, נוכחותו בזירת האירוע הייתה פאסיבית וחלקו התמצה בחיטוט בבגדים שהיו זרוקים על הרצפה. בנסיבות אלו, יש לאבחן בין הנאשמים ולבנות מדרג ענישה. המתלונן נפגע באורח לא קל באירוע אך כיום השתקם. בכל מקרה, לא ניתן לייחס לנאשם 2 את הפגיעה במתלונן. הנאשם 2 הודה במיוחס לו ואף שכנע מעורב אחר באירוע לקחת אחריות ולהודות. ב"כ הנאשם הציג פסיקה המלמדת על מדיניות הענישה וטען למתחם ענישה של 5-2 שנות מאסר. הנאשם בן 19, ללא עבר פלילי, עבד באופן סדיר, מהווה עמוד תווך במשפחתו ומשמש כמפרנס יחיד ויש לאפשר לו לחזור לשורות החברה. לאור האמור, עתר ב"כ נאשם 2 להשית על הנאשם עונש שלא יעלה על שתי שנות מאסר.

 

9.נאשם 1 הביע צער על מעשיו וביקש הזדמנות לשקם את חייו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ