אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 4762-10-13 מדינת ישראל נ' בראי

ת"פ 4762-10-13 מדינת ישראל נ' בראי

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
4762-10-13
23/12/2014
בפני השופטת:
אליאנא דניאלי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
ישעיהו בראי
גזר דין

הנאשם שבפני הודה במסגרת הסדר טיעון בהסעת שני תושבי שטחים בתוך מדינת ישראל. ההודאה נעשתה ללא הסדר לעונש, ותוך עתירת ב"כ הנאשם לבחון את אי הרשעתו של הנאשם.

בפני בית המשפט הונח תסקיר הממליץ על אי הרשעה ועל של"צ.

בטיעוני ב"כ המאשימה לעונש, עמדה על חומרת המעשה של הסעת שוהים בלתי חוקיים ושל הסיכון הביטחוני העלול לנבוע מכך, שכן גורם מוסמך לא בחן שוהים אלו ולא בדק את מסוכנותם. ב"כ המאשימה עמדה על פסיקת בית המשפט העליון, על הצורך בהרתעה ועתרה למתחם ענישה שהינו בין מאסר בן חודש לבין שישה חודשי מאסר, אשר יכולים להיות מרוצים בדרך של עבודות שירות. ב"כ המאשימה עתרה לדחות את ההמלצה שלא להרשיע את הנאשם, שכן המקרה הנדון אינו עומד במבחנים אשר נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, וכן עמדה על כך שלא הוצגו כל מסמכים המצביעים על כך שהרשעתו של הנאשם תפגע בעתידו התעסוקתי. בנסיבות העניין, ומאחר שמדובר בנאשם ללא כל עבר פלילי, עתרה להשית על הנאשם עונש בתחומי המתחם, קרי מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

ב"כ הנאשם עמדה על נסיבותיו של המקרה, כאשר אף המאשימה קיבלה את טענת ההגנה לכך שההסעה הייתה בתוך שטחי המדינה, מתוך כוונה להחזירם לכיוון השטחים, וכתב האישום תוקן בהתאם. ב"כ הנאשם טענה עוד, כי אותם שב"חים היו עובדים בחברה אותה ניהל אחיו של הנאשם, כי הנאשם עצמו עבד באותה חברה, וכי סבר שהם שוהים באופן חוקי. עוד עמדה ב"כ הנאשם על כך שההסעה נעשתה ברכב של החברה, וכי לא הובהר עד עתה האם מעסיקם של אותם עובדים עמד לדין בגין ההעסקה. באשר לנסיבות העושה, טענה ב"כ הנאשם כי מדובר באדם כבן 60, ללא כל עבר פלילי, כי החל לעבוד לפני כחודשיים בעבודה חדשה וכי הוא עובר מיונים לעבודה אשר במסגרתה לא יוכל להיות מועסק באם יורשע. בנסיבות אלו, עתרה לכבד את המלצת שירות המבחן ולסיים את ההליך באי הרשעה ושל"צ. באשר לעתירה לענישה כלכלית, הציגה מסמכים המלמדים על מצבו הכלכלי של הנאשם ועתרה להתחשב גם בכך.

בהתאם לסעיף 40(ב) לחוק העונשין, עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בגזירת הדין ובקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע המעשה, במידת הפגיעה באותם ערכים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. באשר לערכים החברתיים שנפגעו, הרי שנפגעה זכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, ובפוטנציאל נפגע גם ביטחון המדינה, שכן כאמור, לא נבחן על ידי רשויות המדינה עברם ומסוכנותם של השוהים אותם הסיע הנאשם. באשר למידת הפגיעה באותם ערכים, הרי שנוכח הנסיבות בתיק זה מדובר בפגיעה נמוכה, וזאת לאור תיקון כתב האישום, בו צוין מפורשות כי ההסעה הייתה מתוך כוונה להחזיר את השוהים לשטחים. כך, גם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשם היה עובד בעצמו באותה חברה, ולא אוכל להתעלם מהטיעון כי לא הוברר האם המדינה נקטה באמצעים כנגד מעסיקם של העובדים, ומכך שההסעה הייתה ברכב של החברה, כחלק מהנחיה שקיבל הנאשם במסגרת עבודתו.

יחד עם זאת, ואף כי אני מקבלת את טיעוני ההגנה בהקשר זה, הרי שיש לשוב ולציין כי ככלות הכל הודה הנאשם בהסעת אותם שב"חים וכי לא בדק בצורה כלשהי האם הותר להם לשהות בישראל.

באשר לענישה הנוהגת, אפנה לת"פ 38076-07-13 (שלום פ"ת) בעניין עאדל אברהים, בו הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בהסעה שלא כדין, בהפרעה לשוטר ובעבירות נוספות, ונידון ל-5 חודשי מאסר בפועל, להפעלת מאסר מותנה, ל-12 חודשי פסילה בפועל ולעונשים נלווים. ברע"פ 7726-13 בעניין גמעה נסאסרה, נידון עניינו של מי שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של הסעת 4 שוהים בלתי חוקיים, ונידון ל-7 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל ועונשים נלווים. גם בע"פ 4505-09 (מחוזי ירושלים) בעניינו של אחמד אל בסתמי, נידון עניינו של מי שהורשע בהסעת 4 שוהים בלתי חוקיים. מדובר באדם ללא רישום פלילי קודם, אשר שירות המבחן המליץ על הימנעות מהרשעה והטלת של"צ. באותו עניין הרשיע בית המשפט המחוזי את הנאשם ודן אותו לשל"צ ועונשים נלווים, חרף פסק דינו של בית משפט השלום, אשר נמנע מהרשעת הנאשם. כן אני מפנה לרע"פ 5861-11, אותו הגישה המאשימה בדיו שבפניי, במסגרתו קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר נמנע מהרשעתו של המבקש והטיל עליו של"צ. בית המשפט העליון דחה את בקשת המבקש והשאיר את העונש על כנו.

נוכח הדברים האמורים, אני קובעת מתחם ענישה שהינו החל ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר אשר יכולים להיות מרוצים בעבודות שירות.

באשר לעתירת ההגנה שלא להרשיע את הנאשם, כאמור לעיל, נמנע בית המשפט העליון במקרים דומים מאי הרשעת הנאשם. אני מפנה בעניין זה לפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 7109-14, בעניין צור סייג, בו חזר בית המשפט העליון על ההלכה כי הימנעות מהרשעה הינה תוצאה חריגה השמורה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. בית המשפט דחה באותו עניין את הטענה כי גילו הצעיר של הנאשם הינו שיקול רלוונטי בעתירה זו, וחזר על הצורך בהימצאותם של שני תנאים מצטברים על מנת להימנע מהרשעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ