אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 46398-05-14 מדינת ישראל נ' בורקאן(עציר) ואח'

ת"פ 46398-05-14 מדינת ישראל נ' בורקאן(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 02/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
46398-05-14
16/02/2015
בפני השופטת:
דנה כהן-לקח

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. עלי בורקאן (עציר)
2. מוחמד אלשמאסנה (עציר)
3. צאמד שמאסנה (עציר)
4. ראמדן חושיה (עציר)

גזר דין
 

 

רקע

1.הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב-אישום שתוּקן במסגרת הסדר-טיעון, כדלקמן: קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 לחוק העונשין; הסגת גבול לפי סעיף 447(א) לחוק; וגניבה לפי סעיף 384 לחוק. בנוסף, הנאשם 1 הורשע בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים שלא בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), ואילו הנאשמים 2-4 הורשעו בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

 

כתב-האישום המתוקן מחזיק שני אישומים. בהתאם לעובדות האישום הראשון, בין יום 13.5.2014 בשעה 18:00, לבין יום 15.5.2014 בשעה 22:50, בוצעה התפרצות לדירתם של בני-הזוג שרמן (להלן: המתלוננים) בכפר-סבא. תריס המרפסת הורם בצורה שאינה ידועה למאשימה, והפורצים נכנסו לתוך הדירה, זרעו בה הרס רב, וגנבו מתוכה שני מכשירי טלפון נייד מסוג אייפון S4, שני מחשבים ניידים מסוג "Dell", תכשיטים רבים ובכללם טבעת יהלום, תיק החתלה, פנס וכסף מזומן (להלן: הרכוש הגנוב). ביום 15.5.2014, בשעה 22:50, על כביש 6 לכיוון דרום, נהג הנאשם 1 ברכב והסיע בתוכו את הנאשמים 2-4, שהִנם תושבי אזור ששהו בישראל שלא כדין. משהבחינו בניידת משטרה, האיצו הנאשמים את מהירות נסיעתם. לבסוף, בסמוך למחלף בן-שמן, נעצרו הנאשמים כאשר בחזקתם ועל-גופם הרכוש הגנוב. בכך קיבלו והחזיקו הנאשמים בנכס ביודעם כי בפשע נגנב. עוד החזיקו הנאשמים במברג, בלום ובמגזרי ברזל המשמשים לשם פריצה לבניין, ולא סיפקו הסבר סביר לכך. בכל אלה הודו הנאשמים, ובגין כך הורשעו במסגרת האישום הראשון, בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע והחזקת מכשירי פריצה. בנוסף, הנאשם 1 הורשע בעבירה של הסעת שב"ח שלא בנסיבות מחמירות, ואילו הנאשמים 2-4 הורשעו בעבירת שב"ח.

 

בהתאם לעובדות האישום השני, ביום 15.5.2014, בין השעות 21:00 ל- 22:50, או בסמוך לכך, נכנסו הנאשמים בדרך שאינה ידועה למאשימה, לביתו של מר הוכברגר בכפר-סבא, ונטלו מגינת-הבית אופני הרים מסוג "רוקאופר" בשווי 3,198 ₪. אופני-הרים אלה נתפסו ברכב בו נסעו הנאשמים כאשר נעצרו כמפורט באישום הראשון לעיל. בכל אלה הודו הנאשמים, ובגין כך הורשעו במסגרת האישום השני בעבירות של הסגת גבול וגניבה.

 

 

2.הסדר הטיעון בין הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש, וכל צד נותר חופשי בטיעוניו.

 

טיעוני הצדדים לעונש

3.באת-כוח המאשימה, עו"ד זגורי, עמדה על חומרת העבירות ונסיבות ביצוען ועל הערכים החברתיים שנפגעו בעטין. לשיטת המאשימה, מתחם העונש ההולם לאישום הראשון נע מ- 22 ועד 40 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש ההולם לאישום השני נע ממספר חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לעברו הפלילי של כל אחד מהנאשמים, טענה המאשימה כי יש למקם את עונשו של הנאשם 1 ברף הבינוני של כל אחד מהמתחמים הנטענים במצטבר, וכן להטיל עליו מאסר מותנה, פסילה בפועל ופסילה על-תנאי. לגבי נאשמים 2 ו- 3, טענה המאשימה כי יש למקם את עונשם ברף הבינוני-גבוה של כל אחד מהמתחמים הנטענים במצטבר, וכן להטיל עליהם מאסר מותנה. לגבי הנאשם 4, טענה המאשימה כי יש למקם את עונשו ברף הגבוה של כל אחד מהמתחמים הנטענים במצטבר, וכן להפעיל את שני המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגד הנאשם 4 במצטבר זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר בפועל בגין התיק הנוכחי. עוד עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 4 מאסר מותנה.

 

4.מנגד, באי-כוח הנאשמים טענו כי בשים לב לסמיכות הזמנים והמקום, יש לראות בשני האישומים אירוע אחד, ולקבוע מתחם ענישה אחד כולל בגינו. שני הסנגורים הפנו לאסמכתאות מן הפסיקה בתמיכה לטיעוניהם לעונש.

 

בא-כוח הנאשם 1, עו"ד דכוור, טען כי מתחם העונש ההולם בגין שני האישומים יחדיו בעניין מרשו, נע ממאסר מותנה ועד מספר בודד של חודשי מאסר בפועל. עו"ד דכוור עמד על מכלול הנסיבות לקולא, ועתר להסתפק בימי מעצרו של הנאשם 1 (כתשעה חודשים עד כה). הנאשם 1 הביע בדבריו לפניי צער וחרטה על מעשיו, וביקש את רחמיו של בית-המשפט.

 

בא-כוח הנאשמים 2-4, עו"ד ברהום, טען כי מתחם העונש ההולם בגין שני האישומים יחדיו בעניין מרשיו, נע ממספר חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל. גם עו"ד ברהום עמד על מכלול הנסיבות המקלות, ועתר להסתפק בעניינם של הנאשמים 2-3 בימי מעצרם (כתשעה חודשים עד כה). בעניינו של הנאשם 4, עתר הסנגור להפעיל את שני המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגדו, בחופף זה לזה ובמצטבר באופן חלקי וקל בלבד לימי מעצרו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ