אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 46396-10-14 מדינת ישראל נ' רפאלוב

ת"פ 46396-10-14 מדינת ישראל נ' רפאלוב

תאריך פרסום : 20/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
46396-10-14
20/11/2014
בפני השופט סג''נ :
רון שפירא

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
רוני רפאלוב
גזר דין
 

 

 

העבירה שבביצועה הודה הנאשם וכתב האישום המתוקן

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (ברביעית) ונקבע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו, עבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיפים 284 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). מאחר שהסנגורית הודיעה כי בדעתה לטעון לעניין ההרשעה, לא הורשע הנאשם במסגרת הכרעת הדין ונקבע כי החלטה לעניין זה תינתן לאחר שמיעת טענותיו.

 

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, בתאריך 27/08/13, בשעה 22.55 או בסמוך לכך, תועד הרכב שבו נהג הנאשם בנסיעה בק"מ 47 בכביש 3 במהירות של , מהירות העולה על המהירות המרבית המותרת בחוק בקטע כביש זה – דרך עירונית – שהינה . עבירת התנועה הנ"ל תועדה באמצעות מכשיר מסוג ממל"ז ובעטיה נעצר הרכב אותו נהג הנאשם. בעקבות עבירת התנועה בו במקום נמסרו לנאשם הזמנה לדין וכתב אישום ליום 2/12/13 בשעה 09.00, כדי להישפט על עבירת התנועה בבימ"ש השלום לתעבורה בנצרת. כמו כן, ניטל ממנו על אתר רישיון הנהיגה והוחלט לזמנו לשימוע לצורך החלטה על פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה ביום המחרת, 28/8/13, שעה 08.00, במשרדי ימת"א עפולה. לאחר האמור, בו ביום, פנה הנאשם לראפת זבידאת (להלן: "ראפת") וביקש את סיועו בעניין.

 

בעקבות פניה זו, ביום 28/8/13 בשעה 08.51 או בסמוך לכך, התקשר ראפת אל אבנר דהאן (להלן: "אבנר"), המוכר לו אישית, וביקש ממנו לסייע לנאשם בנוגע לכתב האישום והשימוע הצפוי לו. בשיחה סוכם כי כתב האישום וההזמנה לשימוע יימסרו לאבנר, שאף ידאג להשבת רישיון הנהיגה של הנאשם, באמצעות רפ"ק רוני משיח, מפקד יחידת משטרת התנועה הארצית "כרמל" (להלן: "רוני"), ובתמורה תועבר לידיו תמורה כספית בסך 4,000 ₪. כן הורה אבנר לראפת כי ימסור לנאשם שלא יתייצב לשימוע בעפולה אליו זומן כדין. לאחר מכן, בשעה 20.54 או בסמוך לכך, התקשר אבנר לרוני ואמר לו כי הנאשם אמור היה להתייצב בעפולה לצורך שימוע, בשעה 08.30 בבוקר וכי לא התייצב. השניים סיכמו, כפי שנהגו תמיד, כי רוני יערוך לנאשם שימוע וימנע מלשלול מנהלית את רישיון הנהיגה של הנאשם.

 

 

רוני בדק אם השימוע בוצע בהעדרו של הנאשם ומשנוכח שהשימוע לא בוצע בהעדרו וכי רישיונו של הנאשם טרם נפסל, מילא רוני בכזב, בתאריך 28/8/13, סמוך לשעה 12.00, טופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית כך שהוא נחזה להיות כאילו הנאשם התייצב בפניו ונערך לו שימוע כדין. רוני ציין בכזב על גבי טופס השימוע כי השימוע נערך לנאשם בנוכחותו, ביחידת התנועה, וכי זיהה את הנאשם על פי תעודת זהות, וזאת חרף העובדה כי הנאשם כלל לא נכח ב"שימוע" אותה שעה וכלל לא הוצגה בפני רוני תעודת הזהות שלו. בנוסף רשם רוני בכזב על גבי טופס השימוע דברים שלכאורה נאמרו מפי הנאשם בשימוע ולבסוף החליט שלא לפסול את הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה בנימוק כי הוסבר לו חומרת העבירה וכי הפסילה תיבחן על ידי ביהמ"ש אשר ידון בכתב האישום.

 

רוני עשה כן בתמורה לכסף ולטובות ההנאה אשר קיבל מאבנר וזאת חרף העובדה שהנאשם כלל לא התייצב לשימוע אליו זומן כדין, חרף חומרת העבירה שביצע הנאשם ולמרות שרוני ידע שהנאשם כבר צבר לחובתו עשרות הרשעות בעבירות תנועה, חלקן חמורות, לרבות גרימת תאונת דרכים ושתי עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, בגינן אף נדון לעונשי פסילת רישיון הנהיגה בפועל. בערבו של אותו יום, במסגרת פגישה שנערכה סמוך לשעה 22.00 בין אבנר לראפת, שילם האחרון לאבנר תמורה כספית בסך 1,500 ₪. בשל המעשים האמורים לעיל מואשם הנאשם, יחד עם נאשמים רוני ואבנר, כי ביצע מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור.

 

כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ונקבע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של מרמה והפרת אמונים.

 

הטיעון לעונש

ב"כ המאשימה טען כי הערכים המוגנים בעבירה של מרמה והפרת אמונים הם אמון הציבור, טוהר המידות של עובד הציבור והפעילות התקינה של המנהל הציבורי. במקרה זה שלושת הערכים הללו נפגעו, ובצורה קשה. נטען כי הנזק שנגרם מטיפול שסוטה מן השורה באדם שביצע עבירה והנזק שנגרם לציבור הוא נזק רב. נטען כי גם חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה גורם נזק רב לציבור בכללותו, לאמון במשטרה ובכל מערכת אכיפת החוק ולמלחמה בתאונות הדרכים. נטען כי החלק היחסי של הנאשם אינו מבוטל. לעניין ההרשעה טוען ב"כ המאשימה כי האינטרס הציבורי, בשים לב לעובדה שהנאשם עבר עבירת תעבורה ובשים לב למלחמה בתאונות הדרכים, נפגע פגיעה קשה. עוד נטען כי ביהמ"ש צריך להתחשב בפסיקה הנוהגת בקביעת מתחם הענישה. נטען שפסיקה ישנה שאינה מתיישבת עם עיקרון ההלימה נסוגה. עוד נטען כי פסקי הדין כולם, ודאי בשנתיים האחרונות, מדברים על הרשעה. נטען כי לא מתקיימים כאן הנתונים המאפשרים אי הרשעתו של הנאשם.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ