אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ר'

מדינת ישראל נ' ר'

תאריך פרסום : 05/06/2018 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
46173-08-15
29/10/2017
בפני השופט:
אביב שרון

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל – שלוחת תביעות ש"י
עו"ד סיגל אלפר
הנאשם:
ע.ר.
עו"ד מירון רוזנטל
גזר דין

 

כתב האישום המתוקן; הודאת הנאשם; וההסדר הדיוני

1.הנאשם, יליד 1987, הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול יצור והכנת סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973; ניהול חצרים המשמשים לעישון והכנת סם, בניגוד לסעיף 9(ב) לפקודת הסמים; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים; והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 10 רישא לפקודת הסמים.

 

2.על פי העובדות, ביום 20.8.15 בשעה 17:00 בוצע חיפוש בבית הנאשם שברחוב XXX, ובמהלך החיפוש במרתף הבית נתגלתה מעבדה לגידול סמים ובתוכה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 4.266 ק"ג נטו. עוד כללה המעבדה 3 שקיות המכילות שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס; מזגן נייד; מפוח אוויר; 2 אדניות; שקית ובה חומרי דישון; 2 שקיות המכילות סם מסוכן מסוג קנבוס; 2 צינורות איוורור; שקית המכילה שרידים של סם מסוכן מסוג קנבוס; 3 חתיכות נייר כסף לאיטום; קופסת נעליים המכילה סם מסוכן מסוג קנבוס; מד טמפרטורה; ו-2 שקיות המכילות גבעולים של סם מסוכן מסוג קנבוס.

 

3.בהתאם להסכמת הצדדים נשלח הנאשם לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו, כאשר ההגנה ביקשה שבמסגרת התסקיר תיבחן שאלת ביטול ההרשעה בתיק. התביעה מצידה הבהירה כי עמדתה להותרת ההרשעה על כנה ולהטלת עונש מאסר לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

 

 

תסקירי שרות המבחן

4.בתסקיר מיום 28.5.17 נאמר כי הנאשם כבן 30, רווק, עובד בייצור יהלומים בבורסה (מזה 3 חודשים) ומתגורר עם הוריו. הוא בוגר 12 שנות לימוד, בעל תעודת בגרות חלקית. בצבא שירת כמפעיל כלי שייט בשייטת 13. במהלך שרותו הצבאי נקלע לאירוע מסכן חיים אשר מהווה עבורו גורם דחק מעורר חרדה. לנאשם אין הרשעות קודמות. בגיל 26 החל הנאשם לצרוך סם מסוכן מסוג קנבוס על רקע צורך בתחושת שייכות והשתלבות בחברה בה שהה. השימוש היה אינטנסיבי ויום יומי. לטענת הנאשם, בשל התמכרותו ועל מנת להימנע מקירבה לעוברי חוק, גידל בביתו עציצים, כמיוחס לו בכתב האישום. הנאשם קיבל אחריות והביע חרטה על מעשיו. במסגרת פיקוח המעצר הופנה הנאשם ל"בית חוסן", מרכז לטיפול בהתמכרויות. הוא השתלב בתכנית הכנה לטיפול ולאחר מכן במרכז ערב. הנאשם הגיע למפגשים בקביעות וביטא מוטיבציה ממשית לטיפול ולעריכת שינוי בחייו. מאז מרץ 2016 טופל הנאשם במרכז באופן פרטני ומסר בדיקות שתן נקיות מסם. באפריל 2017 סיים הנאשם בהצלחה את מרכז הערב וממשיך בטיפול פרטני בלבד. שרות המבחן ציין כי העבירות בוצעו על ידי הנאשם על רקע קשיים רגשיים מהם סובל, שהחלו בהיותו צעיר, והתעצמו בשל קשיים במקום העבודה והיעדר כלים להתמודד עם אותם קשיים. לאחר שהביא בחשבון גורמי סיכון וסיכוי לשיקום, התרשם שרות המבחן מהפחתה מהסיכון במצבו של הנאשם.

שרות המבחן המליץ לנקוט גישה שיקומית כלפי הנאשם ולחייב אותו בביצוע 160 שעות של"צ, לצד העמדתו בצו מבחן למשך שנה. לענין שקילת ביטול ההרשעה, ציין שרות המבחן שמאחר והנאשם עוסק בתחום היהלומים ואף למד קורס תיעוד יהלומים, הרי במקרה של הרשעה הוא לא יוכל להוסיף ולעבוד בתחום זה. על כן, המליץ שרות המבחן – חרף חומרת העבירות – לשקול בחיוב ביטול הרשעתו בדין.

 

5.בתסקיר מיום 12.9.17 צויין כי הנאשם התמיד בטיפול הפרטני במסגרת "בית חוסן". הנאשם שיתף את שרות המבחן בהתלבטויותיו באשר ללימודי מקצוע ובהחלטתו ללמוד את תחום המחשבים והרשתות. הוצע לנאשם להשתתף גם בקבוצה פסיכו-חינוכית ייחודית המיועדת ללוקים בהפרעת קשב וריכוז והוא הביע נכונות להצטרף לקבוצה, אשר אמורה להיפתח בחודש אוקטובר 2017. לאור המשך שיתוף הפעולה של הנאשם עם שרות המבחן ועם גורמי הטיפול, שב שרות המבחן והמליץ לנקוט באפיק שיקומי כלפי הנאשם.

 

טיעוני ב"כ הצדדים

6.ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-24 חודשי מאסר. לאור ההליך השיקומי שעבר הנאשם, ביקשה התובעת למקם את עונשו בתחתית המתחם, כך שיוטלו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, לצד מאסר על תנאי, קנס כספי, חתימה על התחייבות להימנע מעבירה, פסילה בפועל ופסילה על תנאי. ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת עבירת גידול הסם, את העובדה שהנאשם רכש את כל הנדרש ליצירת מעבדה, את הכמות הנכבדה של הסם ואת הנזק הגלום לאינטרס הציבורי ולציבור בהקמת מעבדה לייצור והפקה של סמים. עוד הפנתה לעובדה כי העובדה שהנאשם הקים מעבדה וגידל כמות גדולה של סם במשקל של כ-4 ק"ג מצביעה על כוונת הפצה, כפי שמציין כתב האישום שהנאשם החזיק את הסם שלא לצריכתו העצמית. התובעת ציינה שמדובר בעבירות שהפכו "מכת מדינה" ועל כן יש להילחם בתופעה באמצעות ענישה מחמירה. עוד טענה כי מדובר בעבירות קלות לביצוע קשות לחשיפה ולתפיסה. ב"כ המאשימה עמדה על ההליך השיקומי שעבר הנאשם ועל המלצת שרות המבחן, אך טענה שיש באלה כדי להצדיק מיקום עונשו של הנאשם בתחתית המתחם לו עתרה ואין לשקול ביטול ההרשעה, זאת לאור חומרת העבירות והפגיעה הקשה בערכים החברתיים המוגנים. עוד נטען כי לא הוכחה פגיעה בתעסוקת הנאשם, אשר ממילא גילה דעתו שבכוונתו להחליף מקצוע לתחום המחשבים והרשתות.

התובעת הפנתה לפסיקה.

 

7.ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר. לדבריו, הנאשם קרא באינטרנט כיצד מגדלים סמים ויישם זאת בביתו, ללא כל כוונת הפצה. הראיה לכך היא שלא נמצאו בדירה מנות סם מחולקות. עוד נטען שמכתב האישום נמחקה כמות השתילים שגודלו במעבדה. משקל הסם שנתפס הוא לא מן הכבדים שאנו נתקלים בהם. הסניגור הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מתסקירי שרות המבחן ולארוע הקשה שחווה בצבא כשמאז חלה הרגרסיה במצבו. עוד הפנה להליך הטיפולי והשיקומי הארוך שעבר הנאשם ב"בית חוסן" ולעובדה שנגמל מסמים ומוסר בדיקות שתן נקיות. ב"כ הנאשם ביקש לחרוג מהמתחם מטעמי שיקום. לענין ביטול ההרשעה בדין, הפנה הסניגור לכך שהנאשם מוסמך משנת 2010 כמתעד יהלומים (תעודה, נע/1) והרשעה בדין תביא לביטול חברותו בבורסה ליהלומים, הגם ש"מבחינתו להיות מלטש יהלומים זה לא שיא הקריירה, חבר בורסה זה דבר מכובד" (עמ' 16, ש' 15).

הסניגור הפנה להודאה בהזדמנות הראשונה, לחרטה הכנה, להפנמה ולנטילת האחריות, כמו גם להיעדר עבר פלילי ולעבודה שהנאשם היה נתון בתנאים מגבילים תקופה ארוכה. עוד הוסיף כי הרשעה בדין תביא לפגיעה בדימויו העצמי של הנאשם, תפגע בבטחונו ותהווה מכשלה לעתידו.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה ובמיוחד הפנה לעפ"ג (מחוזי חיפה) 28110-10-15 מדינת ישראל נ' ע.ד. (17.12.15), במסגרתו נדחה ערעור מדינה על גזר דין של בית משפט השלום אשר נמנע מלהרשיע את הנאשם שם בעבירות גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים מסוג קנאביס במשקל של כ-3.6 ק"ג (21 שתילים).

 

דיון והכרעה

8.הערך החברתי המוגן העומד בבסיס העבירות המיוחסות לנאשם, ואשר נפגע כתוצאה מביצוען, הינו בראש ובראשונה בריאות הגוף והנפש של הציבור ובכלל זה של הנאשם עצמו, זאת לצד ההגנה על שלום הציבור והסיכון מפני ביצוע עבירות פליליות, ומפני הנזקים החברתיים הישירים והעקיפים, אשר נגרמים כתוצאה מעבירות המתבצעות על רקע שימוש בסמים מסוכנים. מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן המונח בבסיס עבירת גידול סמים בתנאי מעבדה והכנתם, קשה. במקרה שלפנינו מדובר בנאשם שבין היתר, על רקע מעורבות בעולם הסמים, הפעיל מעבדה משוכללת וגידל שתילי קנאביס במשקל נכבד של כ-4.2 ק"ג נטו. הנאשם אף החזיק בשקיות המכילות סם מסוכן מסוג קנאביס – הכל שלא לצריכתו העצמית. בבחינת הנסיבות לחומרא, עוד יש ליתן את הדעת לתכנון המוקדם, להצטיידות בציוד רב ולרכישת הידע הדרוש להקמת "מעבדה", ובכלל זה, מזגן נייד; מפוח אוויר; מד טמפרטורה; צינורות איוורור; חומרי דישון; ואדניות. כל אלה מצביעים על הקמת "מעבדה" תוך השקעה כלכלית, תכנון, זמן וגידול סם בהיקף נרחב. אכן, אין עסקינן בסוחר סמים, אך כידוע בין מגדלי הסמים נמנים אנשים נורמטיביים העושים זאת לצורך הפקת רווחים כלכליים או אישיים. גם אם אין מדובר בנאשם המעורב מעורבות עמוקה בעולם הסמים, התנהלותו בתיק דנן, הפעלת המעבדה, השימוש בציוד וגידול הסם מעידים על ידע, בקיאות וכוונה להחזיק במעבדת הסם לטווח ארוך.

יפים לעניינו דברי בית המשפט בעפ"ג 42358-10-14 (מחוזי ת"א) גיא נ' מדינת ישראל (18.2.15), בעניינו של מגדל סם שעבר הליך שיקומי, ובית המשפט לא נעתר להמלצת שירות המבחן וגזר עליו מאסר בפועל ממש – "דומה שמעבדות הסם הפכו למכת מדינה. נראה שהקלות שבגידול הסם, הבטחון היחסי באי חשיפת העבירה כאשר מדובר בפעילות בתוך תחומי הבית והפוטנציאל הגלום בה משמשים קרקע נוחה להפיכתה לנפוצה. נפוצות העבירה מחייבת אמירה ברורה ונורמטיבית של בתי המשפט העוסקים בתחום זה. את דברנו בנושא זה אמרנו למשל בע"פ 46738-09-14 שניתן ביום 31.12.14, שם הרחבנו את הדיבור על משמעות גידול הסם והצורך להילחם בו באמצעות ענישה מרתיעה. דברים שאמרנו שם נכונים גם במקרה הנוכחי. המגדלים והמפיצים מצויים באותו מקום עצמו מבחינה ערכית, מעשית, שלא לדבר על חוקית, שהרי תקרת הענישה זהה".

ובמקום אחר – "גידול סמים לשיטתנו כמוהו, מבחינת החומרה, כסחר והפצת סמים. לא זו בלבד, אלא שבהינתן המציאות הנוכחית שבה גידול הסמים הפך להיות למכת מדינה יש להילחם בו בחומרה כאשר הביטוי לכך יהיה בהרמת רף הענישה. המגדלים והמפיצים מצויים באותו מקום עצמו מבחינה ערכית ומעשית גם יחד. שניהם גורמים לכך שכמות סם מוצאת דרכה לשוק הסמים הרווי ממילא. הגידול, הסחר והיבוא, תהא הדרך לכניסתו לשוק של הסם אשר תהא - המכורים לסמים עושים בעזרתו צעד נוסף במדרון הסמים ומי שאינו מכור עדיין, יכול ויעשה את הצעד הראשון והקריטי בדרך להתמכרות לסם. הפגיעה בערך המוגן היא אותה פגיעה. ספציפית באשר למעבדות סמים: לצערנו, שוב ושוב אנו נתקלים במקרים כדוגמת המקרה הנוכחי..." (עפ"ג (מחוזי ת"א) 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשווילי (31.12.14)).

 

9.כאמור, בתי המשפט שבו ועמדו על חשיבות המאבק בעבירות הסמים. כמו כן הודגש הפסול שבעבירות השימוש בסמים והשלכותיו הקשות על גופו ונפשו של המשתמש, ולפיכך נקבע כי הענישה אמורה לשקף את הצורך במיגור תופעה זו (וראה, בין היתר, ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי (9.2.04) שם הודגש כי יש להילחם מלחמת חורמה קשה וארוכה, בעברייני הסמים המחזיקים, הסוחרים והמפיצים).

 

מעט מן הפסיקה במקרים דומים

10.מובן כי לא ניתן למצוא פסיקה הדנה בדיוק באותן נסיבות ביצוע של העבירות או בדיוק באותן נסיבות אישיות, וכל מקרה נדון לגופו. ואולם, להלן תובא פסיקה הדומה עד כמה שניתן במאפייניה למקרה הנדון לפניי, וזאת מבחינת סוג הסם; משקל הסם שנתפס; הגידול בתנאי מעבדה; נאשמים שבמרבית המקרים נעדרי עבר פלילי; ונאשמים שבחלק מהמקרים עברו הליך שיקומי מוצלח.

  • רע"פ 2675/17 ארצי נ' מדינת ישראל (23.8.17) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בכך שגידל במקלט השייך לו 148 שתילי סם מסוג קנאביס במשקל נטו של 5.63 ק"ג. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר. על המבקש נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

  • רע"פ 6869/17 פילברג נ' מדינת ישראל (11.9.17) – המבקש, צעיר נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בגידול 229 שתילי קנאביס במשקל כולל של 19 ק"ג בשיטת "הידרו" ב-3 חדרים בדירה. המבקש, אשר היה מכור לסמים, עבר הליך טיפולי שיקומי מוצלח ושרות המבחן המליץ להטיל עליו מאסר על תנאי לצד צו מבחן למשך שנה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר וגזר עליו, בין היתר, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, וזאת לאחר שקבע שמדובר במבקש צעיר, אשר ביצע עבירות, במעידה חד פעמית, ויחזיר את חובו לחברה בדרך יומיומית של עבודות שרות, ובד בבד ניתן יהיה להשלים את ההליך השיקומי בעניינו. ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל ונקבע כי אמנם יש להתחשב בהיעדר עבר פלילי ובהליך השיקום אותו עבר המבקש, אך יש באלה כדי להצדיק הקלה מסויימת בעונשו של המבקש לענין משך המאסר, ואין מנוס מהטלת מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי העמיד עונשו של המבקש על 9 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחתה על ידי בית המשפט העליון.

  • רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.16) – המבקש הורשע בגידול סם בכמות העולה על 2.5 ק"ג במעבדה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר. לאחר שהתקבלו תסקירי שרות המבחן, אשר הצביעו על הליך שיקומי שעבר המבקש, נגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל ועונשו של המבקש הוחמר ל-10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש.

  • רע"פ 4512/15 הרוש נ' מדינת ישראל (6.7.15) – המבקש הורשע על פי הודאתו בגידול 378 שתילי מריחואנה במשקל של 283.34 גרם נטו. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין של"צ ל-24 חודשי מאסר. לאחר שנשקלה הודאת המבקש והליך שיקומי שעבר, הוא נדון ל-10 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו ועונשו הועמד על 7 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה.

  • רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24.3.15) – המבקש הורשע על פי הודאתו בגידול 9 שתילי סם מסוג קנאבוס במשקל של 4.380 ק"ג במעבדה בדירה ובעבירות נילוות. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר. על המבקש נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל לאחר שבית המשפט לא קיבל המלצת שירות המבחן, על בסיס הליך שיקומי שעבר, לענישה בדרך של עבודות שירות. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה כמו גם בקשת רשות ערעור.

  • רע"פ 7819/15 סלור נ' מדינת ישראל (22.5.16) - המבקש הורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובגידול סמים במשקל 7.440 ק"ג נטו וציוד רב. נקבע מתחם ענישה הנע בין 7 ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ונגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור.

  • רע"פ 7005/14 דגן נ' מדינת ישראל (30.11.14) – המבקש הורשע על פי הודאתו בכך שגידל במעבדה בביתו סם מסוג קנבוס במשקל כולל 2,721 ק"ג. הסמים שימשו את המבקש לצרכים רפואיים. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והמבקש נדון ל-10 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור.

  • רע"פ 5177/14 זוארץ נ' מדינת ישראל (28.7.14) – המבקש, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בכך שהפעיל מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בשיטת "הידרו". הוא החזיק וגידל 257 שתילי קנבוס במשקל כולל של 9.4 ק"ג ו-669.65 גרם נטו. לאחר שהמבקש שולב בהליך טיפולי והפגין מוטיבציה לשינוי באורחות חייו, המליץ שרות המבחן להסתפק בתוכנית של"צ לצד צו מבחן לשנה. על המבקש נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל, כך שהופחתו מתקופת המאסר ימי מעצרו וכן הופחת שיעור הקנס שהוטל עליו. בית המשפט המחוזי העמיד את עונשו של המבקש על 6.5 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחתה.

  • רע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.13) – המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול שתילי קנבוס במשקל של כ-10 ק"ג נטו, ונהיגה בזמן פסילה. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בעבר פלילי נקי, ובהודאתו, נדון המבקש ל-12 חודשי מאסר. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור.

  • עפ"ג (מחוזי מרכז) 23788-02-17 הלמר נ' מדינת ישראל (20.6.17) – המערער הורשע על פי הודאתו בגידול בדירה של 99 שתילי קנאביס במשקל 131 גרם נטו ובהחזקת 90 גרם קנאביס ו-103 שתילים של קנאביס במשקל 2.874 ק"ג בדירה אחרת. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 7 ל-18 חודשי מאסר וגזר על המערער 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו האישיות החריגות של המערער, בעובדה שבארצות הברית אחז ברשיון להחזקת קנאביס רפואי בגין תאונת דרכים שעבר ובעובדה שמדובר במספר שתילים קטן ובגידול אחד. לאור זאת, הקל בית המשפט המחוזי בעונשו של המערער והעמיד אותו על 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות, וזאת "מבלי שהדבר ישמש תקדים במקרים אחרים".

     

    11.לאור נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, ולאור מדיניות הענישה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

     

    נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה; חריגה לקולא מטעמי שיקום; בחינת הימנעות מהרשעה

     

    12.באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – כאן באתי למסקנה כי ניתן לחרוג קמעה ממתחם העונש ההולם וזאת מטעמי שיקום – מדובר בנאשם כבן 30, בשנים האחרונות יציב מבחינה תעסוקתית, נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא, לא תלויים כנגדו תיקי מב"ד; הודה בהזדמנות הראשונה בביצוע העבירות, נטל אחריות מלאה; הביע חרטה כנה ואמיתית. תסקירי שרות המבחן בעניינו חיוביים – הוא הביע רצון לערוך שינוי באורח חייו, נרתם להליך טיפולי, סיים בהצלחה את שלביו המתקדמים, נגמל משימוש בסמים, מסר בדיקות שתן נקיות ונכון להשתלב בהמשך הליך טיפולי בעניין הפרעת הקשב והריכוז ממנה סובל. כמו כן, הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בתסקירים, שעניינם התפתחות לא תקינה לאורך הילדות, בעיות תפקודיות, חוסר בטחון וחוויית כשלונות רבים בעברו, לצד הטראומה אותה חווה הנאשם בעת שירותו הצבאי.

     

    13.יחד עם זאת, לא ראיתי אפשרות לסיים את ההליך תוך הימנעות מהרשעת הנאשם בדין. כידוע, צעד של הימנעות מהרשעה, מקום בו הוכחה אשמתו של נאשם בביצוע עבירה – הוא צעד חריג השמור למקרים חריגים ונדירים. לצורך כך, על הנאשם להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – האחד, כי סוג העבירה, חומרתה ונסיבותיה מאפשרים לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי בהרשעה; והתנאי השני, הוא כי נסיבותיו האישיות של הנאשם והפגיעה הצפויה בו עקב ההרשעה הם כאלה שיש בהם פוטנציאל ממשי לפגוע בסיכויי שיקומו (ראה: ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997); ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07); רע"פ 2136/15 פלוני נ' מדינת ישראל (29.3.15); רע"פ 1931/15 מויססקו נ' מדינת ישראל (26.3.15); רע"פ 7224/14 פרנסקי נ' מדינת ישראל (10.11.14); רע"פ 7109/14צור סייג נ' מדינת ישראל (20.11.14(; רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (26.04.14)).

     

    14.לטעמי, שני התנאים אינם מתקיימים בעניינו של הנאשם – ראשית, סוג העבירות, חומרתן ונסיבותיהן אינם מאפשרים לוותר על ההרשעה. עמדתי לעיל על נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם, כאשר מדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון מוקדם, הצטיידות בידע, בחומרים ובכלים מיוחדים לצורך גידול סם בשיטת "מעבדה"; על הכוונה הנלמדת לייצר סמים מסוכנים בכמויות גדולות ולאורך זמן רב; על העובדה שנתפסו ברשות הנאשם סמים במשקל לא קל (כ-4.6 ק"ג); ועל העובדה שמדובר ב"מכת מדינה" שמדיניות הענישה הנוהגת קוראת להחמרה בענישה, כדי הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל, גם על נאשמים "נורמטיביים" שלהם זו הסתבכות ראשונה עם החוק או כאלה שעברו הליך שיקומי ארוך ומוצלח. במצב דברים זה, נקיטה בצעד חריג ונדיר של אי-הרשעה תביא לטעמי לפגיעה באינטרס הציבורי ובערכים החברתיים המוגנים בעבירות; שנית, אף אם הוכחה פגיעה עתידית קונקרטית בתעסוקתו של הנאשם – ואינני קובע מסמרות בענין זה, שכן במסגרת הטיעונים לעונש הצהיר הסניגור כי "מבחינתו להיות מלטש יהלומים זה לא שיא הקריירה, חבר בורסה זה דבר מכובד", וממילא על פי תסקיר שרות המבחן הנאשם שיתף "בהחלטתו ללמוד את תחום המחשבים והרשתות" – עדיין הוצאה מחברות בבורסה, כאמור, או פגיעה כזו או אחרת באפשרויות תעסוקה עתידיות, הם מסוג ה"נזקים" שבאים כתוצר לוואי של הרשעה פלילית, ואין עניינו של הנאשם שונה מעניינם של נאשמים רבים הנאלצים להתמודד עם תוצאות הרשעתם בדין לאור עבירות חמורות שביצעו. עוד אציין, כי סוג העונש שבדעתי להטיל על הנאשם והיקפו, לא יפגעו בשיקומו של הנאשם ובהמשך השתתפותו בקבוצות טיפוליות ככל שיחפוץ.

     

    15.לענין עפ"ג (מחוזי חיפה) 28110-10-15 מדינת ישראל נ' ע.ד. (17.12.15) אליו הפנה ב"כ הנאשם כאסמכתא (יחידה) להימנעות מהרשעה בעבירות של גידול, ייצור והכנה של סמים מסוכנים. אכן, באותו פסק דין דובר על משיב שהודה כי גידל בדירה 21 שתילים של סם מסוג קנאביס במשקל של כ-3.6 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, ואולם, לאור הליך שיקומי מוצלח שעבר המשיב, ולאור העובדה שהרשעה בדין תביא לפיטוריו מעבודתו בנמל חיפה, נמנע מלהרשיעו בדין. ערעור שהגישה המדינה על גזר הדין נדחה בידי בית המשפט המחוזי. לאחר שקראתי את פסק הדין, נראה כי אין להשליך מעובדות המקרה שם, כמו מכלל הנסיבות שם, למקרה שלפנינו – ראשית, אמנם התקבלה טענת המדינה באותו מקרה שבית משפט קמא לא היה רשאי להביא במנין שיקוליו עובדות ונסיבות שלא הוזכרו בכתב האישום המתוקן (פיסקה 18 לחוות דעתה של כב' השופטת טאובר), אך עדיין הוזכרו בפסק הדין אותם שיקולים, לפיהם המשיב לא טיפל בסמים, אלא הנאשם האחר; הסמים שגודלו נועדו לצריכתם העצמי של המשיב והאחר; מעולם לא נמכרו סמים לצד שלישי; אמנם העבירות בוצעו בצוותא חדא אך קיימות אינדיקציות שחלקו של המשיב בביצוע העבירה קטן יותר (פיסקה 7 לחוות דעתה של כב' השופטת טאובר); שנית, גם סגן הנשיא, כב' השופט שפירא, קבע כי "הגם שכמות החומר הצמחי שנתפס עולה על הכמות הקבועה בחוק ככמות המהווה סם שאינו לשימוש עצמי, הרי שבהעדר כל אמירה לעניין זה, יש לפרש את מכלול הנסיבות באופן המקל עם המשיב, דהיינו שמדובר בצמחי סם שגודלו אך ורק לשימושם העצמי של המשיב ושותפו"; שלישית, כב' השופטת נאות-פרי אמנם הצטרפה לתוצאה אליה הגיעו חבריה להרכב בדבר דחיית ערעור המדינה, אך זאת "לאחר לבטים", ולאחר שקבעה כי "באשר להימנעות מהרשעה – עמדתי היא כי במצב דברים רגיל, מבחינת סוג העבירה, עסקינן בעבירה מהסוג שאינו מצדיק אי-הרשעה". עוד קבעה כי לשיטתה "יש משקל מכריע לעמדת שירות המבחן לפיה ההרשעה תיפגע קשות ב'הישגים' שהושגו עד כה והם ירדו לטמיון, ולא תאפשר את המשך ההליך השיקומי, עד סיומו"; רביעית, באותו מקרה הוכחה פגיעה קונקרטית במשיב כתוצאה מהרשעתו בדין בדמות פגיעה צפויה בסיכויי חזרתו לעבודה בנמל חיפה.

     

    16.לאור האמור לעיל, לא מצאתי להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם בדין ולאור שיקולי שיקום, כמפורט לעיל, מצאתי לחרוג לקולא ממתחם העונש הולם, בכך שלא יושת על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, ותקופת המאסר שתוטל עליו תפחת במעט מ-6 חודשים.

     

    17.אני גוזר, איפוא, על הנאשם את העונשים הבאים:

    א.5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות. הנאשם ירצה את עבודות השרות, בהסכמתו, וכמומלץ על ידי הממונה על עבודות השרות כעולה מחוות דעתו מיום 19.10.17, במוסד "רוחמה", רח' ת"א-יפו 119 כפר-סבא, בימים א' עד ה',8.5 שעות עבודה יומיות.

    לצורך תחילת ריצוי העונש על הנאשם להתייצב ביום 17.12.17 שעה 08:00 ביחידת עבודות השרות, מפקדת מחוז מרכז, ת.ד. 81 רמלה 72100.

    מובהר לנאשם כי במידה ולא יישמע להוראותיו של הממונה על עבודות השרות או יפר נהליו, יהא מוסמך הממונה על עבודות השרות להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השרות והנאשם ירצה את יתרת העונש בכליאה ממשית.

    ב.7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג פשע, בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

    ג.3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג עוון, בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

    ד.3 חודשי פסילת רשיון נהיגה על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים בזיקה לנהיגה ברכב.

    ה.קנס כספי בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 15.11.17. לא ישולם תשלום במועד – יעמוד מלוא הסכום לפירעון מיידי.

     

    זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים.

     

    ניתן היום, ט' חשוון תשע"ח, 29 אוקטובר 2017, במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד סיגל אלפר, הנאשם ובא-כוחו.

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ