אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 45685-02-14 מדינת ישראל נ' פרנקפורט ואח'

ת"פ 45685-02-14 מדינת ישראל נ' פרנקפורט ואח'

תאריך פרסום : 07/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
45685-02-14
23/10/2014
בפני השופט:
עידו דרויאן

- נגד -
מבקש:
איתן כבריאן
עו"ד איתן כבריאן
משיבה:
1. איתן אליהו פרנקפורט
2. מדינת ישראל

עו"ד דליה אברמוף
החלטה

רקע וטענות הצדדים:

  1. כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם 1 עבירות של קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה. על פי הנטען בכתב האישום, בשלהי שנת 2008 נאשם 1 ונאשם נוסף ששימש מתווך נדל"ן, קשרו קשר לקבל כספים במרמה ממתלונן אשר ביקש לרכוש את הדירה שבבעלותו של נאשם 1. השניים הציגו בפני המתלונן מצג שווא, החתימו אותו על הסכם מכר כוזב וקיבלו ממנו סך של 38,000 ₪ אותם לא השיבו עד היום.

  2. החלטה זו מתייחסת לנאשם 1 אשר העלה את טענת ההגנה מן הצדק מפי בא כוחו.

  3. כתב האישום המקורי הוגש בתאריך 16.2.2014. בראשית העלה ב"כ נאשם 1 טענה מקדמית על פי סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") בטענה כי עובדות כתב האישום אינן יכולות לבסס עבירה של קבלת דבר במרמה. כתוצאה מכך, ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום, וביום 3.7.14 הוריתי על תיקון כתב האישום כמבוקש.

  4. בדיון האחרון מיום 1.9.14 חידש ב"כ הנאשם והעלה טענה מקדמית נוספת - טענת הגנה מן הצדק על פי סעיף 149(10) לחסד"פ, שעניינה שיהוי בהגשת כתב האישום: לדבריו, האירוע נשוא כתב האישום התרחש לפני זמן רב בתאריך 10.10.2008, המתלונן הגיש את תלונתו בשנת 2009 וכתב האישום הוגש כ-5 שנים מאוחר יותר, בשנת 2014. אין סיבה אשר הצדיקה שיהוי כה רב עד להגשת כתב האישום, שכן לטענתו נגבתה הודעה אחת מן המתלונן (התלונה מיום 17.2.09), הנאשם נחקר אף הוא פעם אחת ויחידה (ביום 8.4.10) ופעולת החקירה האחרונה בתיק הינה מיום 15.11.12. בפועל בוצעו מעט פעולות חקירה ולא ברור אפוא מדוע נדרש זמן של למעלה משנה עד לסיום השלמת החקירה בסוף 2012 וכן עד להגשתו של כתב האישום בשנת 2014. במהלך שנים המתין הנאשם לדעת מה עלה בגורל התלונה נגדו ולא חדל מלהיות מוטרד מהתיק התלוי ועומד. בנוסף - חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות פוגע באופן ממשי ביכולתו של הנאשם להתגונן מפני המיוחס לו וגורם לו עיוות דין. על כן מבקש הוא מבית המשפט להורות על ביטולו של כתב האישום.

  5. התביעה בתגובתה, מאשרת כי אכן "חלף זמן רב ממועד האירוע נושא כתב האישום בתיק זה ועד מועד הגשת כתב האישום". התביעה שוטחת בפני בית המשפט את גלגוליו של התיק, שתחילתו בחקירת המשטרה בשנת 2009. לדבריה, הוחלט להשיב את התיק לידי המשטרה לביצוע השלמות חקירה, ואלה הסתיימו רק בסוף שנת 2012. כתב האישום הוגש בתחילת 2014, דהיינו מעט יותר משנה לאחר שהתיק חזר מהשלמת חקירה. לטענתה, הגנתו של הנאשם לא נפגעה באופן ממשי ולא נגרם לו עינוי דין, וזאת לאחר שבשנת 2012, במסגרת השלמת החקירה, התבקש הנאשם להמציא מסמכים על מנת לאמת גרסתו, וכמו כן נמסר לו כי אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום ייתכן ויצטרך מסמכים המאמתים את גרסתו. כלומר, בשנת 2012 הנאשם ידע כי החקירה נמשכת וכי קיים סיכוי שיוגש נגדו כתב אישום. עוד טוענת המאשימה, כי בתיק זה לא מתקיימות נסיבות חריגות אשר יצדיקו ביטולו של כתב האישום נגד הנאשם, כפי שנדרש על פי הלכת בית המשפט. סוגיית השיהוי יכול ותובא בחשבון במסגרת שיקולי גזר הדין. כמו כן, ערב הגשת כתב האישום כספי המתלונן טרם הושבו לו, ובאיזון בין האינטרס הציבורי לבין אינטרס הנאשם במניעת עיוות דין - ידו של האינטרס הציבורי על העליונה.

    הדין החל:

    1. לראשונה נקבעו אמות המידה לקבלתה של טענת הגנה מן הצדק, ולביטול ההליכים הפליליים בעקבותיה, בע"פ 2910/94 יפת נ' מ.י. (1996). אמת המידה שנקבעה במסגרת הלכת יפת התייחסה למקרי קיצון נדירים ויישומה היה בעבר חריג. בפסיקה מאוחרת יותר, ע"פ 4855/02 מ.י. נ' בורוביץ (2005) וע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מ.י. (2007) רוככה הלכת יפת, ונקבע כי גם התנהגות שאינה "התנהגות בלתי נסבלת של הרשות" עשויה להיחשב עילה לביטול כתב האישום – די בפגיעה באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית המשפט. יחד עם זאת הוטעם, כי ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק עדיין מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט נזקק לו במקרים חריגים בלבד. כמו כן, על פי מבחן זה בית המשפט יבחן את הטענה תוך הסתכלות כוללת על נסיבות ההליך ולא תוך התמקדות בהתנהגות הרשות.

    2. בעניין בורוביץ נקבע מבחן בן שלושה שלבים לעניין החלת ההגנה מן הצדק, שאומץ בעניין טגר הנ"ל ובפסיקות נוספות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ