אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 45572-12-13 מדינת ישראל נ' פלוני

ת"פ 45572-12-13 מדינת ישראל נ' פלוני

תאריך פרסום : 19/08/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
45572-12-13
15/07/2014
בפני השופט:
אברהם הימן

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד יניב פרטוק
נאשם:
פלוני
עו"ד נגה
גזר דין

גזר דין

 

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו ייחסה לו התביעה עבירות של הלנת תושב זר והעסקת תושב זר שלא כדין. בדיון שהתקיים לפני ביום 28.4.14 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. אקדים ואומר כי הסדר זה מכונה במקומותינו "הסדר דיוני". לפי ההסכמה בין הצדדים כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה ויורשע על פי הודייתו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של הלנת תושב זר. הצדדים הצהירו כי אין ביניהם הסכמה עונשית, אלא שהתביעה עותרת לעונש של מאסר בפועל למשך חודש ימים שיבחן ריצויו בעבודות שירות. הוסכם כי הנאשם יהא חופשי בטיעוניו. כפי ההסכמה כך היה כתב האישום תוקן והנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של הלנת תושב זר.

 

בדיון הנ''ל טענו הצדדים לעונש. עיקרו של דבר שבא כוח הנאשם סבור היה כי במקרה זה אין מקום להפנות הנאשם לממונה על עבודות שירות בשב''ס (להלן: "הממונה"). לפי לתפיסתו וגישתו, העונש ההולם אינו כולל מאסר וממילא גם לא מאסר שירוצה בעבודות שירות. לאחר ששמעתי הטיעונים לעונש, מצאתי כי יש מקום לקבל חוות דעת מהממונה על מנת שלפני יהיו כל הנתונים הרלבנטיים לעונש לרבות חוות דעת הממונה. משום כך, הופנה הנאשם לממונה על מנת לבחון השאלה האם מתאים הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות. סופו של דבר שהתקבלה חוות דעת חיובית מאת הממונה.

 

כאן המקום לפרט העובדות אשר בהן הודה הנאשם. הנאשם הודה כי בהיותו הבעלים של סטודיו בעיר ראשון לציון (לשון כתב האישום לקויה לפי שלא ברור מה פשר אותו "סטודיו" ומה תכליתו, ניתן להבין מן הסתם שמדובר במקום עבודה). הנאשם הודה כי במועד שאינו ידוע במדויק לתביעה כ- 4 ימים עובר ליום 31.1.13 (ליקוי ואבסורד נוסף בניסוח כתב האישום שהרי 4 ימים לפני 31.1.13 הוא מועד ידוע), הסכים הנאשם כי שני תושבי "השטחים" שאסורה עליהם הכניסה והשהייה בישראל (תושבי "האזור" כלשון כתב האישום) נאזם אבו עלי ואחמד רמדאן, ילונו בסטודיו בתנאי שינקו אותו. בהמשך לכך, בין המועדים 27.1.13 עד ל- 31.1.13 ניקו תושבי "השטחים" את הסטודיו בכל ערב ובתמורה לנו בו. הנאשם הודה, לפיכך, כי העמיד מקום לינה לרשות תושבי "השטחים" תוך שהם שוהים בישראל שלא כדין. אעיר כי בגזר דין זה, אתעלם מהליקויים בניסוח כתב האישום ליקויים אופייניים לניסוחי כתבי אישום של התביעה, אך אעיר כי ראוי לה לתביעה בטרם הגשת כתבי האישום לבחון ולבקר נסוחיהם אף על פי ריבוי כתבי האישום שהתביעה נוהגת להגיש לבית המשפט.

 

בטיעוני התביעה לעונש עתרה התביעה להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. התביעה הסתפקה בתקופת מאסר קצרה של חודש ימים שייבחן ריצויו בעבודות שירות משום נסיבות אישיות ומשפחתיות של הנאשם והתחשבות בכך. עמדה עונשית זו של התביעה נסמכת על חומרת מעשה הלנת תושבי "השטחים" בישראל לנוכח הסיכון שמעשה זה טומן משום המצב הבטחוני הקשה בו אנו מצויים, כמו גם על פי מדיניות הענישה הנקוטה בעבירות אלה.

 

בא כוח הנאשם ביקש להקל עמו. בקשתו נסמכת על נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות של הנאשם. מדובר באדם המטופל בילד קטן הסובל מאוטיזם אשר אשתו חולה והוא נאלץ לטפל בילדיו, וכדברי בא כוח הנאשם "לצוף" ולהתקיים. כמו כן, הפנה תשומת הלב לתקופה הקצרה בה הלין הנאשם את התושבים הזרים.

 

השאלה הראשונה שיש לשאול היא מה "מתחם העונש ההולם" כלשון תיקון 113 לחוק העונשין, אשר כפה עלינו שימוש במושג זה כמו גם במושגים אחרים. אומר כי אעדיף לקבוע חומרת מעשיו של הנאשם, שבבסיס הביטוי שבתיקון לחוק "הערך החברתי שנפגע".

 

המצב הביטחוני במקומותינו ידוע לכל ואין צורך להוסיף דבר על אודותיו. ידוע הוא, לצערנו כי חלק מהסיכון הביטחוני לתושבי המדינה מצוי בתושבי השטחים, שהרי יש כאלה ביניהם שבחרו לעצמם מטרה לפגוע בתושבי המדינה. על המופקדים על ביטחון התושבים, קשה להבחין בין אלה הבאים מה"השטחים" לתחום המדינה על מנת לעבוד ולהתפרנס, לבין אלה הנכנסים לתחום המדינה כדי לפגוע בתושביה. עוד יש לציין כי מקדם סיכון משמעותי מצוי באלה הנכנסים לתחום המדינה לכאורה כדי לעבוד ואף עובדים בה, אלא שמטרתם הוא בדרך האגב לפגוע בתושבי המדינה. משום דברים אלה, מדיניות הענישה כלפי אלה הנכנסים לישראל המכונים "שב''חים (שוהים בלתי חוקיים) היא החמרה בענישה באופן שבגין כניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק מוטל עליהם עונש מאסר בפועל "ממש" (דהיינו לא מאסר על תנאי ובוודאי לא מאסר בעבודות שירות לפי שעונש זה אינו מתאים לשב''חים).

 

עולה השאלה, מה נפקא מינה מדיניות הענישה והערך החברתי שנפגע, שיש באלה כדי להחמיר בענישת השב''חים, אל מול אלה מבין אזרחי ותושבי המדינה המסיעים את השב''חים או מלינים אותם?

 

בפסק הדין ברע''פ 3173/09 בעניין פארג'ין שיש ומאזכרים אותו רבות: לעיתים לצורך ולעיתים קרובות יותר שלא לצורך, כאסמכתא לענישה מקלה או אינדיבידואלית בעבירות אלה, נאמרו דברים ברורים באשר למליני השב''חים ולמעסיקים אותם אל מול ענישתם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ