אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' סלמה

מדינת ישראל נ' סלמה

תאריך פרסום : 24/04/2017 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
44840-06-16
18/04/2017
בפני השופטת:
חגית מאק-קלמנוביץ

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
אמיר סלמה
עו"ד ארנון איתן
גזר דין


 
 

העובדות וטענות הצדדים

1.הנאשם, יליד 1993, הודה והורשע בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק וסיוע לנסיון לתקיפה לפי סעיפים 379 + 25 + 31 לחוק. לא היתה הסכמה לעניין העונש, אם כי המאשימה לא התנגדה לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר של שירות המבחן.

על פי כתב האישום המתוקן, קיים סכסוך בין חברו של הנאשם אלירון גולד לבין אחרים, ביניהם רן ויוני אברג'יל ונתי קורקוס. עובר ליום 3.5.16 קיבל הנאשם לידיו והחזיק במקום מסתור שני רימוני הלם ורימון גז (להלן: הרימונים). בתאריך 5.6.16 נאמר לאלירון כי האחרים נמצאים ברחוב האפרסמון בירושלים. הוא קרא לנאשם ולחברים נוספים, הנאשם הצטייד ברימונים וכולם נסעו לרחוב האפרסמון. הנאשם מסר לאלירון את רימון הגז והסביר לו כיצד להשתמש בו. מאוחר יותר השליך הנאשם את רימון הגז לעבר רן אברג'יל . הנאשם נטל את שני רימוני ההלם והטמינם במקום סמוך. ביומיים שלאחר מכן העבירם בין שני מקומות מסתור נוספים. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם גם שעבירת הסיוע לנסיון התקיפה התבטאה רק בכך שהנאשם הביא לזירה את הרימונים והסביר לאלירן איך להשתמש ברימון הגז.

2.ב"כ המאשימה טענה כי מעשי הנאשם פוגעים בערכים של שלום הציבור, בטחון הציבור ובטחון האדם הפרטי, וכי מדובר בעבירות חמורות שיש בהן פוטנציאל לגרימת נזק קטלני, ממשי וישיר, ועל כן הן מצדיקות ענישה משמעותית. היא הפנתה לפסיקה בעבירות נשק בכלל ובנוגע לרימוני הלם בלבד, ובעקבותיה טענה כי גם אם הסכנה ברימון הלם פחותה משל רימון רסס, עדיין מדובר בנשק שבכוחו לגרום לפציעה ולנזק. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וכן להנחיות פרקליט המדינה בנוגע לעבירות נשק, שממנה עולה כי יש להעלות את רמת הענישה בשל החומרה הרבה בעבירות אלו, ואין לראות טענה שהנשק הוחזק להגנה עצמית כמצדיקה סטיה ממתחם המוצא.

על סמך אלה טענה למתחם הנע בין שנה אחת לבין שלוש שנות מאסר.

באשר לעונש בתוך המתחם טענה התובעת כי הנאשם הודה כבר בחקירה ולאחר מכן בבית המשפט, אך מאידך הוא בעל עבר פלילי בעבירת אלימות ונדון לעבודות שירות. היא התייחסה לתסקיר שירות המבחן, לתמונה המורכבת לגבי חייו של הנאשם, לנטילת האחריות החלקית ולסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. לאור כל אלו ביקשה למקם את הנאשם ברף האמצעי תחתון של המתחם, ולהטיל עליו חמישה עשר חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, וכן לחלט את כלי הנשק שנתפסו.

3.ב"כ הנאשם טען כי הפסיקה אליה הפנתה התובעת, כמו גם הנחיות פרקליט המדינה, מתייחסים לנסיבות חמורות בהרבה שאינן מתקיימות במקרה הנוכחי. לטענת ב"כ הנאשם במסגרת הנחיות פרקליט המדינה, מבחינת החומרה מיקומה של העבירה נמוך, ויש להביא בחשבון שהמעשה האקטיבי לא נעשה על ידו, ולא התקיים אקט של פיצוץ או רתיעה. הוא ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות, וציין כי הנאשם השתלב במסגרת פיקוח מעצרים והשתתף בקבוצות טיפוליות בשירות המבחן.

עוד טען הסניגור כי כתב האישום נגד הנאשם נולד כספיח של פרשה גדולה שנחקרה, וחלקו של הנאשם על פי כתב האישום המתוקן מצומצם, ואינו כולל פעולה אקטיבית של הנאשם בחלק העיקרי של האירוע, הכולל את השימוש ברימון. הוא הדגיש כי בכתב האישום לא נטען שהנאשם נכח במקום בו נזרק הרימון, או שהיה מודע לסכסוך בין חברו אלירון לבין האחרים, וכי סכסוך זה כלל לא נגע אליו. הוא הפנה גם לתסקיר שהוגש, לרקע הקשה ממנו הגיע הנאשם, לגורמים שונים שהשפיעו עליו, לתהליך החיובי שעבר ולהמלצה החיובית לגבי העתיד. הוא הפנה לפסיקה וביקש, כאמור, להטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות כהמלצת שירות המבחן.

הנאשם עצמו הביע חרטה ואחריות מלאה למעשיו, וציין את השתתפותו בפגישות ובהליך הטיפולי.

4.שירות המבחן הגיש תסקיר אודות הנאשם.

מהתסקיר עולה כי הנאשם בן למשפחה ערבית, אך גדל שנים רבות בסביבה יהודית, ומצוי בין העולמות. בתסקיר פרטים אודות הרקע והמצב המשפחתי של הנאשם, וכן הוזכרה תאונת דרכים שעבר הנאשם, שבגינה היה מאושפז חודשיים והוא נדרש לעבור ניתוח. עוד צויין בתסקיר כי הנאשם השתתף, במסגרת פיקוח מעצרים, בתכנית טיפולית בה התמיד במשך רוב התקופה, והדבר מצביע על יכולת לשיתוף פעולה ויציבות, כאשר הנאשם אף מבטא רצון לקיים אורח חיים נורמטיבי. עם זאת לנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות וסמים, והוא התקשה להסביר את הסיבה להחזקת הרימונים נשוא תיק זה. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מגלה "מודעות מסויימת" למצבו ולהשלכות של התנהגותו על המשך חייו, וכי הצליח להשתלב בתכנית טיפולית ולהתמיד בה "במידת מה" והוא מבטא רצון לקיים אורח חיים נורמטיבי. לאור זאת המליצה קצינת המבחן על המשך ההליכים הטיפוליים במסגרת צו מבחן, לצד עונש מאסר בעבודות שירות.

5.לנאשם הרשעות קודמות: בשנת 2013 נדון למאסר על תנאי על עבירה של החזקת סם לשימוש עצמי. בשנת 2011 נדון לחמישה חודשי עבודות שירות בגין עבירות של שוד מזויין בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע וחבלה במזיד ברכב. אמנם העונש שהוטל על הנאשם בתיק זה מצביע על נסיבות קלות יחסית, אולם לא ניתן להתעלם מחומרת העבירות בהן הורשע.

 

מתחם העונש ההולם 

6.החזקת נשק, ורימון בכלל זה, אינה עבירה אקראית. הרימון הוא נשק התקפי במהותו, שקשה להעלות על הדעת שימוש בו להגנה עצמית. בשונה מנשק קר לסוגיו ואף מאקדחים ורובים, מדובר בנשק שאדם יחיד אינו רשאי להחזיקו ולא ניתן לקבל רשיון להחזקתו, אלא על ידי צבא, משטרה או גופים מורשים לכך. כך שהחזקה של רימון אינה יכולה להיות החזקה "תמימה". השגת הנשק נעשית באמצעים בלתי חוקיים, ובדרך כלל תמורת סכומי כסף גדולים. היא מחייבת קשר עם גורמים שמהם ניתן לקבל את הנשק, וכן מצריכה דאגה מתמדת להחזקתו והסתרתו.

עבירות הנשק מקימות סכנה לשלומו ובטחונו של הציבור. נשק "חם", מכל סוג שהוא, מהווה סכנה של ממש, ועלול לגרום לנזק משמעותי ואף לקיפוח חיי אדם גם בשל חוסר זהירות, ועל אחת קמה וכמה מתוך שימוש מכוון בו. רמת הסיכון הנשקף מהנשק משתנה בהתאם לסוג הנשק ולטיב השימוש שנעשה בו. כפי שנאמר בע"פ 9543/09, בילאל רחאל נ' מדינת ישראל:

"אין צורך להכביר מלים על הקלות הבלתי נסבלת שבה סובב נשק חם או קר על נגזרותיו בידיים עברייניות. פעמים שהנשק נוטל חיי אדם, פעמים הוא פוגע בגוף האדם, ופעמים מתמזל המזל ובסייעתא דשמיא, אין פגיעה גופנית. הצד השווה הוא תדיר הפוטנציאל ההרסני, והבעתה האוחזת את הקרבנות. בכגון דא – לצד עבירת הנשק נקבע עונש של 7 שנות מאסר, ובסיוע כבענייננו – מחצית".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ