אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מאסר בפועל לתושב מזרח ירושלים בגין הסתה לאלימות או לטרור ברשת חברתית

מאסר בפועל לתושב מזרח ירושלים בגין הסתה לאלימות או לטרור ברשת חברתית

תאריך פרסום : 12/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
44725-12-14
12/05/2015
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
עומר שלבי (עציר)
גזר דין
 

רקע

  1. הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות הסתה לאלימות או לטרור, לפי סעיף 144ד(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן שתי עבירות תמיכה בארגון טרור, לפי סעיפים 4(ב) ו-4(ז) לפקודת מניעת טרור, תש"ח – 1948.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, תקופת המעשים המיוחסים לנאשם היא קיץ שנת 2014, ימי רצח שלושת הנערים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, רצח הנער מוחמד אבו חאדר, מבצע "צוק איתן", וכן גל פעולות אלימות והתפרעויות ברחבי ירושלים, מצד תושבי מזרח העיר, כלפי כוחות הבטחון וכלפי אזרחים יהודים.

הנאשם היה, בעת הרלבנטית, בעל חשבון ברשת החברתית Facebook (להלן: "הפייסבוק"), וניהל את עמוד הפייסבוק שלו. כלל פרסומי הנאשם, הוזנו ישירות לחשבונות מקבילים של כ- 5,000 חברים ו- 755 עוקבים בפייסבוק. בנוסף, היו פרסומיו נגישים לעיני כל במרשתת (אנטרנט). בנסיבות הרגישות שתוארו לעיל, פרסם הנאשם בפייסבוק במספר רב של הזדמנויות, קריאות לנקיטה במעשי אלימות וטרור כנגד אזרחים וכוחות הבטחון, דברי שבח , אהדה, עידוד והזדהות, כלפי מחבלים מבצעי פיגועים וארגוני טרור. פרסומים אלה שלהבו משתמשי פייסבוק אחרים, אשר שיתפו תכנים מסיתים אלה לחבריהם ועוקביהם, אשר תמכו בתכנים באמצעות סימני "חיבוב" (Like).

כתב האישום המתוקן מפרט עשרה פרסומים, אותם פרסם הנאשם בפייסבוק במועדים שונים. שבעה מהפרסומים, קוראים לאלימות ולטרור, תוך דברי שבח ואהדה למעשי טרור ולמחבלים אשר ביצעו רצח של אזרחים ישראלים. פרסומים אלה בוצעו, ברובם, בסמוך למעשי טרור ורצח בתחומי ירושלים, כגון פיגוע דריסה בתחנת גבעת התחמושת, פיגוע דריסה בסמוך לרכבת הקלה, והפיגוע הרצחני בבית הכנסת בשכונת הר נוף. הנאשם פרסם את תמונות המפגעים או גופותיהם, והוסיף דברים בעלי אופי מהלל ומשבח למבצע הפיגוע ולעצם המעשה, וכן קרא לביצוע מעשי אלימות וטרור כנגד יהודים וכנגד כוחות הבטחון. שלושה פרסומים נוספים, לגביהם יחסה המאשימה שתי עבירות תמיכה בארגון טרור, מתייחסים לתמיכה בארגון טרור. בפרסומים אלה, הוצגו מספר חמושים רעולי פנים, לראשם סרטי גדודי חללי אל אקצא, וכן כתובות המפרטות פעולות שונות שביצעו לכאורה, תוך דברי הלל ושבח על כך.

טיעוני הצדדים

  1. המאשימה טענה כי מעשי הנאשם פגעו בערכים של הגנה על שלמות גוף הציבור ובטחונו, הגנה על הסדר הציבורי, על שלטון החוק וכן פגעו במדינה כדמוקרטיה המבטיחה את חרויות אזרחיה, בכך שביצע שימוש בלתי לגיטימי בחופש הביטוי. המאשימה ביקשה לקבוע כי עצם השימוש במדיה בה השתמש הנאשם, מהווה נסיבה לחומרה בשל התפוצה הרבה של הדברים וכן קלות ההפצה, המביאה לחשיפה עצומה. בנוסף, מדובר במסר שלא ניתן למחוק, אלא נותר במרשתת, מבלי לדעת את מי יפגוש. המאשימה הוסיפה כי יש לראות חומרה מיוחדת בהקשר הפרסומים המסיתים, בתקופה, ובכך שהנאשם ואנשים מסוגו, היו ממחוללי האלימות. לפיכך, יש להטיל עליו עונש גבוה מזה המוטל על מבצע האלימות בפועל. העובדה שלא הוכח כל מעמד של הנאשם, מתבטלת לאור היקף תפוצת מסריו. בהתייחס לכך שטרם ניתנה פסיקה עונשית בסוגית ההסתה במרשתת, טענה המאשימה כי מדובר בחלק ממעשי פרסומים מסיתים, אשר אינם תקדימיים. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה אחד לכתב אישום זה, מתחם הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם, עתרה לקבוע עונש בשליש הנמוך של המתחם, וכן מאסר מותנה.

 

  1. בא כוח הנאשם טען, כי מדובר בסוגיה חדשנית, לגביה קיימת חובה להזהיר את משתמשי הפייסבוק בטרם יקבע שאינם מצויים במסגרת חופש הביטוי. בהתאם לחדשנות מקרה זה, אין למצות את הדין עם הנאשם. בנוסף, טען כי פרסומי הנאשם היו זמן רב לאחר שהחלו הפרות הסדר בירושלים, ולפיכך לא ניתן לקבוע שפרסומיו הביאו להפרות סדר. אשר לטענות המאשימה לגבי היקף תפוצת הפרסומים, טען בא כוח הנאשם כי מדובר בסוגיה הדורשת קבלת חוות דעת מומחה. בעניינו של הנאשם, כל שניתן להוכיח מבחינת היקף התפוצה, הוא מספר ה"חיבובים" שקיבלו פרסומיו. בא כוח הנאשם טען עוד כי פרסומי הנאשם היוו חלק מתופעה רחבת היקף, אשר לא זכתה למענה הולם מצד המאשימה, ומכאן שמדובר באכיפה בררנית שיש בה להקל בעונשו של הנאשם. בהתחשב בעובדה שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, המשמש כמפרנס יחיד של שישה ילדים, וכן עבר ניתוח בגבו, עתר להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

 

מתחם הענישה

  1. השלב הראשון בקביעת מתחם הענישה, דורש החלטה האם מדובר באירוע אחד או במספר אירועים, ובהתאם לכך קביעת מתחם ענישה אחד או מספר מתחמים (ראו ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, (5.8.2013)). סוגיה זו, טרם מצאה גבולות ברורים ומבחן אחיד והולם בפסיקה, זאת בהעדר הגדרה מתאימה בלשון החוק (ראו הצעות לקביעת מבחנים שונים וכן הגדרות שונות, במסגרת ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, (29.10.2014) (להלן: "ענין ג'אבר"). ראו עוד, את הדעות השונות במסגרת ע"פ 1605/13 פלוני נ' מדינת ישראל, (27.08.2014), וכן את הצורך להידרש לקביעת מבחן קונקרטי, במקרה הגבולי המתאים אשר יגיע לפתחו של בית המשפט העליון, בדברי כב' השופט הנדל בע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נ' מדינת ישראל, (29.12.2014)).

השימוש במונח "אירוע", הינו רחב מהמונח "מעשה" או "עבירה". מדובר בהגדרה "רחבה דיה כדי לכלול גם פעולות עברייניות שבוצעו על פני רצף זמן; כללו מעשים שונים; ביחס לקורבנות שונים; ובמקומות שונים. הכל- כל עוד הם מהווים מסכת עבריינית אחת" (כב' השופט פוגלמן בעניין ג'אבר).

במקרה שלפני, עתרו הצדדים לקביעת מתחם ענישה אחד, אשר מתייחס למעשה לכל עובדות כתב האישום כ"אירוע אחד". בחינת המעשים בהם הודה הנאשם, מצביעה על כך שמדובר בסדרת מעשים המהווים חלק מהתנהלות עבריינית מתמשכת, במהלך פרק זמן של חודשים ספורים, דרך אותו חשבון פייסבוק, וכן פרסומם של תכנים דומים.

נוכח כל האמור לעיל, יש לקבל את עמדת הצדדים ולהתייחס לכתב האישום, בנסיבותיו, כאירוע אחד.  

 

  1. הסתה לאלימות ולטרור, פוגעת בערך השמירה על בטחון הציבור ושלומו. מדובר בסכנה פיזית ואף קיומית, לכל פרט המרכיב את החברה, זאת בשל הסיכוי שדברי ההסתה אכן יביאו לפעולות אלימות. הסכנה הנובעת ממעשי ההסתה, מביאה לפגיעה בחרויות פרט נוספות, כגון חופש התנועה. הסתה דומה, בעלת אופי לאומני, חותרת תחת אושיות שלטון החוק ויסודותיה הדמוקרטיים של המדינה. באופן דומה, תמיכה בארגון טרור מחזקת את מעמדו ואת הפעולות אותן מבצע, ובכך פוגעת באותם ערכים מוגנים.

קביעת הסתה לאלימות או לטרור כעבירה, מהווה הגבלה לעקרון חופש הביטוי, ואולם חופש הביטוי אין משמעו הפקרות הביטוי. כאשר אופן הביטוי פוגע בערכים מוגנים כבדי משקל, כמפורט לעיל, עליו לסגת מפני הצורך בהגנה על ערכים אלה. כך, בהכירו בחומרת העבירה, קבע המחוקק עבירה זו כעבירה מסוג פשע.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ