אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 43375-10-12 מדינת ישראל נ' ברוך(עציר)

ת"פ 43375-10-12 מדינת ישראל נ' ברוך(עציר)

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
43375-10-12
15/04/2015
בפני השופטת הנשיאה :
שולמית דותן

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
שמואל ברוך (עציר)
גזר דין

נוסף

 

 

לפני בקשת שירות המבחן לדיון מחודש בעניינו של הנאשם ולהפקעת צו מבחן שהוטל עליו במסגרת גזר הדין מיום 24/02/14.

 

הנאשם הורשע על סמך הודייתו בעבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), לאחר שביום 10/05/12 ברחוב גשר החיים בירושלים, מכר לסוכן משטרתי סם מסוג חשיש במשקל נטו תמורת 400 ₪.

 

בגזר הדין מיום 24/02/14 פירטתי בהרחבה רבה את הנסיונות הן של שירות המבחן והן של ביהמ"ש לרתום את הנאשם - הסובל מבעיית התמכרות לסמים מאז היותו כבן 14 - להליך שיקומי של גמילה מסמים בפיקוחו של שירות המבחן, על רקע התרשמותו של האחרון כי הנאשם מביע לראשונה מזה שנים נכונות מסויימת להיגמל מהסמים. ראשיתו של נסיון שיקומי זה בבקשה שהגיש שירות המבחן להורות על שחרורו של הנאשם למעצר בית מלא בפיקוח הוריו על מנת לשלבו במסגרת מרכז יום לגמילה בליוויו של אביו, תוך דחיית הדיון בעניינו שלושה חודשים. לאור התסקיר החיובי ובהיעדר התנגדות ממשית מצד ב"כ המאשימה לבקשה הוריתי על שחרורו של הנאשם תוך דחיית הדיון כמבוקש. בתום תקופת הדחייה הגיש שירות המבחן תסקיר משלים, בו ציין כי על אף שהנאשם מקפיד על מסירת בדיקות שתן נקיות, הוא לא משתף פעולה מבחינה טיפולית- מגיע באיחור למפגשים, אינו נוטל חלק אקטיבי בטיפול הפרטני ואף מפר תנאי מעצר הבית. למרות האמור, ביקש שירות המבחן לדחות הדיון בעניינו של הנאשם בחודש נוסף, שייחשב כ"תקופת נסיון" לאחריה יוחלט אם להשאיר הנאשם במרכז או להרחיקו ממנו באופן סופי. גם בקשה זו התקבלה על ידי, לא לפני שהבהרתי לנאשם, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי מדובר בהזדמנות אחרונה שתאפשר לו להירתם להליך השיקומי בו החל. דא עקא, שהנאשם לא השכיל לנצל גם הזדמנות זו, הפסיק על דעת עצמו את הטיפול במרכז היום, חדל להגיע למפגשים ולמסור בדיקות לגילוי סמים, ומשכך ביקש שירות המבחן להקדים הדיון בעניינו של הנאשם ולגזור את עונשו- וכך אמנם נעשה.

 

ב"כ הצדדים השמיעו טיעוניהם לעונש. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ברף הגבוה של מתחם העונש ההולם את העבירה דנן, אשר נע לטענתה בין 12 ל-24 חודשי מאסר, זאת בצירוף מאסר מותנה, קנס ושלילת רשיון נהיגה, בהדגישה את חומרת העבירה, את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל שורה ארוכה של עבירות סמים ורכוש, ואת הזדמנויות השיקום הרבות שניתנו לו אך לא נוצלו על ידו. הסניגור מנגד ביקש שלא לקטוע ההליך השיקומי בו החל הנאשם, ולהטיל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות. גם הנאשם ביקש באותו מעמד מביהמ"ש כי ינהג עמו במידת הרחמים, בציינו: "עברתי חיים לא קלים אני מנסה להציל את החיים שלי. אני רוצה שהעבר שלי יהיה רחוק ממני" (ע' 19 ש' 8-9).

 

בגזר הדין שניתן על ידי נתתי ביטוי ללבטיי באשר לדרך העונשית בה ראוי לנהוג עם הנאשם, אשר מחד גיסא, ביצע עבירה שהינה מן החמורות עלי ספר החוקים, זאת כשבוע בלבד לאחר שסיים לרצות עונש מאסר בגין עבירה קודמת (עבירה אחת מני רבות שהספיק לבצע בעשרים שנות חייו) ואשר לא השכיל לנצל ההזדמנויות הרבות מספור שניתנו לו לאורך השנים, הן במסגרת הליך זה והן במסגרת הליכים קודמים, כדי לעלות על דרך הישר, ומאידך גיסא, הצליח לראשונה מזה שנים רבות להתנקות מסמים, ואף לשמור על "נקיונו" זה במהלך תקופה לא מבוטלת של כשנה וחצי ברציפות, מתוכה שיתף פעולה עם שירות המבחן שבעה חודשים תמים, במסגרת מרכז יום לגמילה.

 

בסופו של דבר, ולאחר התחבטות, הגעתי במסגרת גזר הדין הנ"ל, לכלל מסקנה כי לא ניתן להתעלם מהדרך השיקומית שעשה הנאשם ולהורות על החזרתו אל בין כותלי בית הסוהר תוך גרימת התדרדרות פיסית ונפשית במצבו, אלא יש לאפשר לו להשלים ההליך השיקומי בו החל. כפי שציינתי בגזר הדין, סברתי כי סיכוייו של הנאשם להגיע לסופה של הדרך הינם טובים, נוכח גילו הצעיר והתמיכה המלאה לה הוא זוכה מצד הוריו. בהתאם לכך קבעתי, כי עונשו של הנאשם יעמוד על 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ביחס לביצוע עבירות לפי פקודת הסמים למעט עבירה של החזקת סם ; 2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ביחס לביצוע עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית; פסילת רשיון נהיגה; התחייבות בסך 2,500 ₪ וצו מבחן למשך שנה, וציינתי בגזר הדין, ברחל בתך הקטנה, כי ענישה שיקומית זו הינה בגדר "הזדמנות אחרונה" לנאשם, וכי "אם יפר את האמון שניתן בו כעת – עליו לדעת כי לא תינתן לו הזדמנות נוספת וביהמ"ש ימצה עמו מלוא חומרת הדין"(עמ' 7 פס' שניה לגזר הדין).

 

הנאשם, מסתבר, הכזיב גם הכזיב והפר האמון שניתן בו.

 

מהודעת שירות המבחן מיום 19/11/14 עולה, כי הוא ניתק הקשר עם שירות המבחן-לא הגיע לפגישה שתואמה עמו ישירות, והתעלם מנסיונותיה של קצינת המבחן ליצור עמו קשר הן באמצעות אמו והן באמצעות מכתב שנשלח לביתו. כן הסתבר, כי הנאשם אף הפסיק עבודות השירות שהושתו עליו על דעת עצמו, וריצה 3 חודשים בלבד מתוך ששת החודשים שהוטלו עליו במסגרת גזר הדין המקורי, ומשכך הוא נתון כיום במאסר עקב הפקעת הצו לביצוע עבודות השירות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ