אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 42107-05-13 מדינת ישראל נ' משה

ת"פ 42107-05-13 מדינת ישראל נ' משה

תאריך פרסום : 12/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
42107-05-13
05/11/2014
בפני השופטת:
מיכל ברק נבו

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
שון משה
הכרעת דין

כתב האישום, התשובה והמחלוקת

1.על פי כתב האישום, המתלונן, אליעזר סדיקוב, התעורר משנתו בליל ה-14.5.13, סמוך לאחר חצות, ממוסיקה רועשת במיוחד, שבקעה מכיוון בית סמוך. הוא ירד מביתו וניגש לכיוון ממנו בקעה המוסיקה - רכב שחנה בסמוך לבית - כדי לבקש להפסיק את הרעש. מהרכב יצאו מספר צעירים ובהם הנאשם ואחיו הקטין [אשר יכונה "האח"]. מבית סמוך יצא אביהם של השניים ובידו מקל. הנאשם והאח הסכימו להחליש את עוצמת המוסיקה אך לאחר חילופי קללות בין המתלונן לבינם, תקפו אותו השניים בכך שהאח הלם בו במכת אגרוף חזקה בפניו ולאחר מכן הלם בו הנאשם בפניו במכת אגרוף נוספת. כתוצאה מכך דימם המתלונן בפניו, נפל ארצה, ונחבל ברגלו. כתוצאה מהתקיפה הובהל המתלונן לבית החולים ואושפז, לאחר שנגרמו לו מספר שברים בעצמות הפנים והאף, בצד ימין ובצד שמאל, יחד עם נפיחות ברקמות רכות. בוצע במתלונן ניתוח בלסת התחתונה והוא סבל מכאבים והגבלה בפתיחת הפה. בשל מעשים אלה הואשם הנאשם בביצוע עבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין התשל"ז-1977 [החוק].

2.הנאשם בתשובתו לכתב האישום הודה שהגיע למקום ברכב עם אחיו. הוא כיבה את המוסיקה עוד לפני שהמתלונן הגיע. אין לו קשר לתקיפת המתלונן. לאביו אין כל קשר לאירוע. הנאשם כפר גם ביתר חלקי כתב האישום. בהמשך מסר גם שהמתלונן קילל אותו בעוד הוא עצמו רק התנצל על המוסיקה הרועשת. כן אמר שאחיו הצעיר אמנם תקף את המתלונן ואף הודה בכך, אך הוא עצמו לא נגע בו.

3.בסופו של יום, המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתמצה בכך: המתלונן טען שקיבל שני אגרופים בפניו, משני צדדים: הראשון מאחיו של הנאשם, השני מהנאשם עצמו. גרסת ההגנה היא שהמתלונן קיבל אגרוף אחד בלבד וזאת מאחיו של הנאשם, ואילו הנאשם לא נגע במתלונן כלל (ר' סיכומי ההגנה, סעיף 4).

הראיות

4.עד התביעה המרכזי היה המתלונן, אליעזר סדיקוב. הוא העיד ששמע מוסיקה רועשת באמצע הלילה. לפיכך, ירד מביתו בכוונה לבקש לכבותה. כאשר הגיע אל כלי הרכב שממנו, ככל הנראה, בקעה המוסיקה, זו כבר כובתה. למרות זאת ניגש אל יושבי הרכב על מנת לוודא שלא ידליקו את המוסיקה פעם נוספת. לדבריו, היו במקום שלושה אנשים: הנאשם, אחיו הצעיר, אשר חגג באותו יום יום הולדת, ובחורה. הוא ציין שלא הכיר מי מהמעורבים באותה עת. היו חילופי דברים בין הצדדים. המתלונן אינו זוכר מה אמר, אך ודאי שלא קילל בבוכרית, כטענת הנאשם במשטרה, כי אינו יודע בוכרית. אחד מהצעירים אמר למתלונן שהם הפסיקו כבר את המוסיקה ושיעלה חזרה הביתה. אחיו של הנאשם עמד והנאשם ישב. האח נתן למתלונן אגרוף. לאחר מכן חטף המתלונן אגרוף מהצד השני. מאחר שרק הנאשם והבחורה היו שם מלבד האח, הסיק המתלונן כי מי שנתן לו את האגרוף מהצד השני היה הנאשם. לאחר המכה הראשונה הרגיש דם. באותה שניה קיבל מהצד השני מכה. כתוצאה מהאגרוף השני נפל ארצה ונחבל. אחרי שנפל כבר אינו זוכר בדיוק מה היה, אלא זוכר קטעים. הוא נפל וקם. בהמשך, הגיע אביו של הנאשם, צדוק, המוכר למתלונן, ובידו מקל. המתלונן העיד כי אינו יכול לומר שקיבל מכה מאביו של הנאשם באמצעות המקל, או בכלל. המתלונן ציין כי לאחר האירוע ניגשה אליו אשתו ולקחה אותו לחדר בכניסה לבית לשטוף פנים. לאחר מכן נסעו לבית החולים, שם אושפז עם שבר בלסת והיו גם "בעיות עם האף". סגרו לו את הפה למספר חודשים כדי שהלסת לא תזוז והוא סבל כחצי שנה, אך כיום הכל חזר לתפקוד כמו שהיה.

5.במהלך חקירתו הנגדית של המתלונן התברר כי יש סתירות בין הודעותיו שנמסרו במשטרה, וכן בין חלקים מגרסאותיו במשטרה לבין גרסתו בבית המשפט. הסתירה המהותית ביותר היא זו: בהודעתו הראשונה במשטרה ציין המתלונן כי אבי הנאשמים היכה בו בגבו במקל. בהודעתו הבאה במשטרה, וגם באזני השוטרת דניאל טדגי (ת/13), כמו גם בבית המשפט, חזר בו מדברים אלה וציין כי אינו יכול לומר שהאב היכה בו בכלל, בפרט לא במקל. המתלונן אישר כי בגרסתו הראשונה במשטרה אמר שהאב היכה אותו במקל, אך ציין כי כבר בחקירתו השנייה במשטרה חזר בו ואמר שאינו זוכר אם האב נתן לו מכות ולכן אינו יכול לומר בוודאות אם קיבל מכות באמצעות מקל. עם זאת, לגבי המכות האחרות שקיבל היה עקבי: הוא עמד לאורך כל הדרך על דבריו שקיבל שני אגרופים - האחד מצד אחד, מאחיו של הנאשם, והשני - מהצד השני, מהנאשם עצמו. כדבריו: "לא זוכר. בגלל זה אמרתי שלא קיבלתי. מה קשור מכה עם המקל עם המכות שקיבלתי אגרופים" (פ/14, ש' 24).

הסנגור עימת את המתלונן עם כך שבמשטרה אמר כי יצאו אליו מכלי הרכב ארבעה אנשים, ואילו בעדותו בבית המשפט ציין שהיו רק שלושה: הנאשם, אחיו והבחורה. המתלונן השיב כי אינו זוכר שאמר זאת. לאחר מכן פירט הסנגור באוזניו כי דיבר במשטרה על ארבעה חבר'ה צעירים, אחד מבוגר ובחורה, וכי אמר שהיו חמישה אנשים (אציין כי ארבעה צעירים, אחד מבוגר ובחורה הם שישה, כך שבכל מקרה המניין שגוי - מ.ב.נ). המתלונן הסביר שאם מדובר בחמישה אנשים, הרי שהכוונה לעצמו, שני הצעירים, אבא שלהם והבחורה. הוא עומת על ידי הסנגור עם טענה שאמר בהודעתו במשטרה "הגעתי לשם יצאו אלי מהרכב ארבעה חבר'ה צעירים", כך שאין זה כולל אותו או את האב. המתלונן אמר שלא יתכן כי אמר שבלעדיו היו עוד חמישה אנשים.

הסנגור ניסה להבין מהנאשם האם קיבל את האגרוף הראשון מהאדם שעמד או מהאדם שישב. המתלונן ניסה להשיב על השאלה, אך בסופו של דבר אמר: "עד כמה שזכור לי עמד הבחור הצעיר שהיה לו יום הולדת, והנאשם ישב. ש: אתה אמרת בחקירה הראשית שמי שישב זה זה שנתן לך את האגרוף? ת: אני לא זוכר מצד ימין שלי אם הוא עמד או ישב. אני לא יכול להגיד בוודאות. אני זוכר שקיבלתי מכה ראשונה בצד ימין ואחר כך מהצד השני... בוא נעשה סדר. בצד ימין היה בחורצי'ק הצעיר יותר שהיתה לו יום הולדת, זה שאמרתי לו מזל טוב. ממנו קיבלתי מכה ראשונה. אחר כך קיבלתי מכה מהצד השני" (פ/16, ש' 22 עד פ/17, ש' 2). לאחר דברים אלה, הצביע על הנאשם כמי שנתן לו את האגרוף השני.

6.בין המתלונן לבין הנאשם נערך עימות במשטרה ביום 16.5.13 (ת/11). באותו עימות אמר המתלונן לנאשם כי הוא נתן לו "בוקס". הנאשם הכחיש זאת ואמר כי מי שנתן למתלונן אגרוף הוא אחיו. המתלונן אמר כי אין דברי הנאשם נכונים. הוא זה שנתן לו אגרוף בפעם השניה. הוא ציין שקיבל אגרוף פעם אחת מצד אחד ופעם אחת מצד שני ואז נפל ארצה. הנאשם טען שהמתלונן קילל אותו. המתלונן הכחיש זאת ואמר שאולי אמר לו "דפוק" ומילים כאלה, אך לא אמר לו מילים גסות. הנאשם טען שביקש סליחה מהמתלונן לגבי המוסיקה והכחיש כי היכה אותו. המתלונן שב וציין פעם נוספת כי לאחר שדיבר עם הנאשם ואחיו על אודות המוסיקה הרועשת, פנה ללכת, ואז קיבל אגרוף מצד ימין מאחיו של הנאשם, התחיל לדמם, קיבל אגרוף מהנאשם, ונפל. כאשר קם, ראה את אביהם של השניים יוצא עם קרש, צינור, או משהו, ומאז הוא לא זוכר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ