אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 41379-10-14 מדינת ישראל נ' בורגר

ת"פ 41379-10-14 מדינת ישראל נ' בורגר

תאריך פרסום : 22/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
41379-10-14
14/02/2017
בפני השופט:
איתי הרמלין

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד שחר לדובסקי
נאשם:
אלכסנדר בורגר
עו"ד דורון לוי
גזר דין

 

1.בתום שמיעת הוכחות במשפט הרשעתי את הנאשם בעבירה של פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. העובדות שקבעתי שהוכחו במשפט אינן זהות לאלה שהופיעו בכתב האישום (חלק מהעובדות האמורות בכתב האישום לא הוכחו ברמה הנדרשת במשפט הפלילי).

 

2.כפי שקבעתי בהכרעת הדין - ביום 7.7.2014 נסע הנאשם בן ה-57 במכוניתו ברחוב טרומפלדור בתל אביב. לפניו רכב המתלונן בן ה-70 על קטנועו. במהלך הנסיעה ניצל המתלונן את ההנמכה של מעבר חצייה כדי לעלות עם הקטנוע מן הכביש למדרכה. בשלב זה נגעה מראת מכוניתו של הנאשם נגיעה קלה בארגז הקטנוע של המתלונן. מדובר היה בפגיעה שאינה משאירה סימן. בעקבות תאונה לא תאונה זו התפתח ויכוח קטנוני בין הנאשם למתלונן. המתלונן האשים את הנאשם בפגיעת המראה בארגז הקטנוע שלו, והנאשם האשים את המתלונן בכך שהוא עומד עם הקטנוע על מעבר חצייה ועל המדרכה. הנאשם התקשר למשטרה והתלונן על התנהגות המתלונן. השיחה נערכה באמצעות דיבורית רכבו של הנאשם. המתלונן נעמד ליד החלון הפתוח של מכוניתו של הנאשם והתערב בשיחתו של הנאשם עם המוקדן המשטרתי (שהתקשה להבין את פשר תלונתו של הנאשם). במהלך השיחה ביקש המוקדן את מספר הרישוי של הקטנוע של המתלונן. הנאשם ביקש את המספר מן המתלונן, אך המתלונן סירב למסור לו את המספר (כיוון שראה בנאשם אחראי לתאונה). כאשר ביקש הנאשם מן המתלונן לאפשר לו לצאת מרכבו, סירב המתלונן לעשות זאת בתואנה שהוא רוצה להיות מעורב בשיחה עם המוקדן המשטרתי. הנאשם אמר למתלונן (בצדק) כי הוא יכול להתקשר למשטרה בעצמו מהטלפון שלו, ואינו חייב להתערב בשיחה של הנאשם עם המשטרה. כעבור זמן קצר פתח הנאשם את דלת המכונית בחוזקה וגרם בכך לנפילתו של המתלונן על הכביש ולפציעתו בראשו (חתך שהצריך תפירה).

3.מעשהו של הנאשם פוגע בזכות לשלמות הגוף השמורה למתלונן כמו לכל אדם אחר. עם זאת, אין ספק שלא מדובר במעשה עבירה שהנאשם תכנן מראש, ושהתנהגות המתלונן שסירב למסור את מספר הקטנוע שלו לבקשת המוקדן המשטרתי והפריע לנאשם לצאת מרכבו, תרמה להתרחשות העבירה. כפי שציינתי בהכרעת הדין, הנאשם לא היה במצב שבו פתיחת הדלת בחוזקה הייתה הכרחית כהגנה עצמית, אך לא ניתן לשלול את האפשרות שהוא חש אי נוחות כתוצאה מן הסיטואציה שבה המתלונן שאחז בידו קסדה מנע את יציאתו ממכוניתו. כל אלה הן נסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפחיתות מחומרתה לפי סעיף 40ט לחוק העונשין.

 

4.מן הראוי לומר עוד שהמנגנון שבו גרם הנאשם לפציעת המתלונן – פתיחת דלת המכונית בתנופה שגרמה לנפילת המתלונן על הארץ שכתוצאה ממנה נפצע – הוא מנגנון עקיף שמתאים בצורתו לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין – עבירה שעונש המקסימום בגינה זהה לזה הקבוע לעבירה של פציעה שבה הואשם הנאשם והורשע, אך העונשים הנגזרים בגינה בפועל קלים יותר בממוצע.

 

5.כדוגמה לרמת הענישה הנוהגת הפנתה אותי התביעה לעפ"ג (תל אביב) 19714-07-14 גבריאל גרוסברג נ' מדינת ישראל (2014) שבו אושר עונש של 4 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית שבאה לידי ביטוי בכך שהנאשם דפק עם קסדתו על שמשת מכוניתו של המתלונן, ולאחר שזה פתח את חלון המכונית, היכה אותו הנאשם באמצעות ידיו וגרם לו חבלה. עוד הפנתה התביעה לת"פ (תל אביב) 6123-04-10 מדינת ישראל נ' מור בן אלי (2013) שבו נגזר עונש של 4 חודשי עבודות שירות למי שבעקבות סכסוך נהגים הכה באגרוף את הנהג האחר. לבסוף הפנתה התביעה לת"פ (תל אביב) 12947-11-10 מדינת ישראל נ' ויטלי בוזניצקי (2011) שאף בו נגזר עונש של 4 חודשים עבודות שירות במקרה שבו נאשם חבט באגרופו בפניו של המתלונן בעקבות סכסוך נהגים ביניהם. הסניגור מצדו הפנה לת"פ (מחוזי תל אביב) 35969-07-15 מדינת ישראל נ' בהא מדאח (2016) שבו נקבע שמתחם העונש ההולם בגין עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות נע בין מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר בפועל (שם דובר בתקיפה חמורה באמצעות מוטות ברזל בתגובה למכה ראשונה שהנחית המתלונן על אחד הנאשמים). על פסקי דין אלה ניתן להוסיף פסק דין שניתן אך לאחרונה בת"פ (ירושלים) 15968-03-15 מדינת ישראל נ' שמעון אלפסי (2016) שבו נקבע שמתחם העונש ההולם במקרה שבו בעקבות סכסוך נהגים נגח הנאשם עטוי הקסדה בפניו של המתלונן נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל בן מספר חודשים שניתן לרצותו בעבודות שירות. בפועל גזר בית המשפט באותו תיק מאסר על תנאי ו-140 שעות של"ץ. יצוין שלעונשים שנזכרו לעיל מתווספים בדרך כלל עונשי קנס וחיוב בתשלום פיצויים למתלונן.

 

6.לנוכח נסיבות המקרה שבפני ובמיוחד הנסיבות המקלות שפורטו לעיל ומבדילות את המקרה מאלו שבפסקי הדין שהציגה בפני התביעה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירה נע בין מאסר על תנאי שאליו מתווסף קנס בסכום נמוך יחסית שלא עולה על אלפי שקלים בודדים ועד למאסר בפועל של 6 חודשים שניתן במקרים המתאימים לרצותו בעבודות שירות.

 

7.הנאשם בן 57, מוכר כנכה ב-60% כתוצאה מפיגוע טרור, ונעדר עבר פלילי. לאחר שהבין שהמתלונן נפצע כתוצאה ממעשהו הזמין למקום אמבולנס והמתין לבואו ולבוא המשטרה שאליה פנה עוד קודם לכן. בנסיבות אלה הסכימה גם התביעה שיש לגזור על הנאשם עונש שבתחתית מתחם העונש ההולם, אלא שלדעתה מתחם זה מתחיל מ-6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. לעומתה, הסניגור כיוון את טיעוניו להטלת עונש של מאסר על תנאי בלבד. כאמור לעיל, מצאתי כי בהתחשב בנסיבות המפחיתות במקרה זה מחומרת מעשה העבירה, קצהו התחתון של מתחם הענישה אינו כולל הטלת עונש של מאסר בפועל. עם זאת, אני מוצא כי נטילת האחריות של הנאשם למעשהו לא הייתה מלאה. הן בהתנהגותו בשטח (כגון בשיחתו עם המוקדן המשטרתי) והן בדיונים בפני לקח הנאשם אחריות חלקית בלבד למעשיו, ונטה להעביר את האחריות באופן מלא למתלונן. כיוון שכך אני מוצא כי אמנם אין מקום לגזור על הנאשם מאסר בפועל, אך יש מקום לחייבו בביצוע שירות לתועלת הציבור. אוסיף כי בתסקיר שירות המבחן צוין שהנאשם הוא אדם מתפקד, שהעבירה שבה הרשעתי אותו אינה מאפיינת את חייו. בפני קצינת המבחן גם קיבל הנאשם אחריות לביצוע העבירה והביע עליה חרטה. שירות המבחן סבור כי ביצוע שירות לתועלת הציבור יהווה עונש חינוכי לנאשם, ויקטין את הסיכון להישנות עבירות.

 

8.לנוכח כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.6 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא ישוב ויעבור עבירת אלימות נגד הגוף.

ב.180 שעות שירות לתועלת הציבור לפי התכנית שקבע שירות המבחן. הנאשם יחל בביצוע השל"ץ ביום 18.4.2017. הסניגור יעמוד בקשר עם שירות המבחן לתיאום מקום ההתייצבות.

ג.קנס בסך 1000 ₪ שישולם בתוך 30 יום מיום מתן גזר הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ