אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 41203-10-15 מדינת ישראל נ' יוסיבוף ואח'

ת"פ 41203-10-15 מדינת ישראל נ' יוסיבוף ואח'

תאריך פרסום : 13/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
41203-10-15
08/11/2016
בפני השופטת:
לימור מרגולין-יחידי

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. גבריאל יוסיבוף
2. מרים יוסיבוף
3. ג.י. (יוסיפוב) יהלומים בע"מ

החלטה

לבית המשפט הוגשה בקשה להפרדת כתב האישום בעניינם של נאשמים 1 ו – 2 בשל היותם בני זוג נשואים, וזאת מכוח הוראות סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, ביחד עם הוראת סעיף 3 לפקודת הראיות [נוסח משולב], תשל"א - 1971.

כתב האישום כולל שני אישומים: הראשון, עניינו עבירות הלבנת הון של עשיית פעולות ברכוש במטרה להתחמק מדיווח המיוחסות לכל הנאשמים, והשני, עניינו עבירות מס ועבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד בקשר להוצאת חשבוניות כוזבות בנאשמת 3, כשהעבירות מיוחסות לכל הנאשמים, ובחברה נוספת בבעלות הנאשם 1, מיוחסת העבירה לנאשם 1 בלבד. כתב האישום הוגש כנגד שלושה נאשמים: נאשמת 3, חברה לסחר ביהלומים, נאשם 1, הבעלים והמנהל היחיד בנאשמת 3, ונאשמת 2, רעייתו של נאשם 1, שעבדה בנאשמת 3 בתקופה הרלבנטית.

כל הנאשמים מיוצגים על ידי אותם סנגורים, הוצהר כי אין ניגוד עניינים בין הנאשמים או מי מהם, הנאשמים מסרו תשובה מפורטת משותפת לאישום, כשכפירתם, לרבות העובדות בהן הודו, זהה.

בקשתם של נאשמים 1 – 2 מושתתת על היותם בני זוג ועל הקביעה כי במשפט פלילי אין בני זוג כשרים להעיד זה לחובת זה. לטענת ב"כ הנאשמים, הותרת כתב האישום המשותף, תגרום לעיוות דין ופגיעה בהגנת הנאשמים, בעצם הצבתם במצב בלתי אפשרי ביחסיהם הזוגיים והמשפחתיים, עד כדי פירוק התא המשפחתי הכולל ילדים קטינים. בהקשר למורכבות המשפחתית נטענו טענות לפני המותב הקודם, בפרוטוקול חסוי, והן הועמדו בהסכמה לעיוני. עוד נטען כי בשל העובדה שכתה"א מייחס לנאשמים ביצוע פעולות בצוותא, ללא הפרדה בין הנאשמים ותוך ייחוס מעשי האחד לרעהו, לא ניתן יהיה להפריד בין דברי אחד הנאשמים ביחס אליו עצמו לבין השלכת אותם דברים על הנאשם האחר, כך שבחירת מי מהנאשמים להעיד להגנתו, תוביל בהכרח לכך שיעיד לחובת בן זוגו, באופן שישים לאל את תכלית האיסור בחוק או יביא להחלטה בלית ברירה של ויתור על הזכות להעיד. עוד נטען שבשל ייחוס כל העובדות והעבירות במשותף, ביהמ"ש ייחשף בעל כורחו למסה קריטית של ראיות לא קבילות, תוך עקיפת הוראות החוק ותוך גרימת קיפוח קונקרטי להגנת כל אחד מהנאשמים, באופן שמצדיק ואף מחייב הפרדה בין הנאשמים.

המאשימה מתנגדת לבקשה, עומדת על כך שצירוף הנאשמים מלכתחילה עומד בהוראות החוק, ומדגישה כי לא בוססה טענה של עיוות דין המצדיקה הפרדת הנאשמים בכלל, ובאיזון עם האינטרסים של צדק מהותי וניהול יעיל ותקין של ההליך בפרט. בכל הנוגע לטענות לפגיעה בתא המשפחתי, נטען כי לא פורטה בכל דרך אותה פגיעה קונקרטית נטענת, כשעל פני הדברים לאור העובדה שאין בין נאשמים 1 ו - 2 ניגוד אינטרסים, לאור ייצוגם במשותף וקו ההגנה המשותף, ולאור העובדה שבחקירות לא נמסרו גרסאות מפלילות זה את זה, כשנאשמת 2 שתקה ונאשם 1 התייחס בחקירתו לעצמו ולא אל נאשמת 2, לא קיימות אינדיקציות לאותה פגיעה נטענת. בנוסף דוחה המאשימה את הטענה שניהול ההליך במתכונתו הנוכחית יחשוף את ביהמ"ש למסה קריטית של ראיות פסולות.

דיון והכרעה

עיון בבקשה, מעלה שאין בה הטלת ספק בהצדקה העקרונית לכלול את הנאשמים בכתב אישום אחד מבחינה תכנית, בהיותם צד לסדרת מעשי עבירה המהווים פרשה אחת. מעבר לצורך אציין שצירוף הנאשמים בתיק שלפניי נעשה כדין ובהתאם לכללים המקובלים (ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל).

ודוק, העקרונות בדבר צירוף נאשמים נכונים ותקפים, גם מקום שבין הנאשמים קרבת משפחה מדרגה ראשונה, כדברי ביהמ"ש העליון בנושא אב ובן: "כך בדרך כלל, וכך גם כאשר הנאשמים אותם מבקשים לצרף ולהאשים בכתב אישום אחד הינם הורה וילדו" (בג"צ 4451/04 קסטוריאנו נ' כב' השו' כוחן). זאת, כמובן, בכפוף לכך שביהמ"ש אינו מגיע למסקנה שהגנת מי מהנאשמים תקופח בשל הצירוף ויגרם להם עיוות דין (עניין סוסן לעיל).

אשר לפגיעה בהגנה ולטענה לעיוות הדין, על נאשמים, בני זוג, המבקשים את הפרדתם זה מזה מחמת קיפוח הגנתם, להניח תשתית ראייתית ממשית וקונקרטית לעיוות דין שיגרם להם אם ימשך הדיון בכתב האישום המצורף במאוחד (ת.פ. 8256-05-11 מדינת ישראל נ' קדץ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ