אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 41200-01-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' משהיאשווילי

ת"פ 41200-01-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' משהיאשווילי

תאריך פרסום : 20/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
41200-01-14
08/07/2015
בפני השופטת:
רבקה גלט

- נגד -
מאשימה:
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
עו"ד נטליה אוסטרובסקי
נאשם:
שרון משהיאשווילי
עו"ד מרים בריינין
החלטה
 

 

 

 

הנאשם, כבן 29, הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי עובדות האישום, ביום 2.8.12 נגנב מכשיר טלפון אייפון 4 מאת המתלוננת. בין אותו יום ועד יום המחרת, בחנותו בעיר לוד, מכר הנאשם את המכשיר לאדם אחר. בנסיבות אלה החזיק הנאשם במכשיר שיש עליו חשד שהוא גנוב, ואין בידו להניח את דעת בית המשפט כי רכש את החזקה בו כדין.

בין הצדדים גובש הסדר דיוני לפיו הנאשם הודה בעבירה והורשע, אך הוסכם שיינתן תסקיר אשר יבחן אף את שאלת ההרשעה.

התסקירים

ביום 18.12.14 הוגש תסקיר ממנו עולה כי הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי שנה עד 8 שנים. הנאשם הוא בעל עסק למכירת מכשירי טלפון ניידים. אין לנאשם כל עבר פלילי ולא נפתחו נגדו מעולם תיקים נוספים. הנאשם נטל אחריות לעבירה ומבין שנהג בחוסר אחריות. שרות המבחן התרשם כי לא מדובר באירוע חריג אלא בהתנהגות בעייתית חוזרת. הנאשם מסר כי כיום הוא מקפיד הקפדה יתרה בבדיקת אסמכתאות כאשר רוכש מכשירים משומשים. הנאשם הביע חרטה אך ההתרשמות היתה כי הוא מתנהל באופן פזיז במסגרת ניהול העסק. מצד שני, לא קיימים דפוסים עברייניים או שוליים. נכתב כי קיים קושי להכיר את ההשלכות של התנהגותו, וצוינה העובדה שהנאשם ממשיך בניהול העסק שהוביל להסתבכותו, על כן צוין כי קיים סיכון להישנות העבירה. כיוון שכך, וכיוון שלא הוצג חשש לפגיעה קונקרטית בהתפתחותו האישית, ההמלצה היא להטיל מאסר על תנאי.

בדיון שלאחר הגשת התסקיר טענה ב"כ הנאשם לקיומו של פער בתוכן התסקיר, בין הקביעה כי קיים סיכון, לבין הקביעה כי הנאשם מקפיד כיום הקפדה יתרה בניהול עסקו. לפיכך, עתרה למתן תסקיר משלים. בהמשך לכך, הוריתי על הגשת תסקיר משלים.

ביום 20.5.15 הוגש תסקיר משלים, בו נכתב כי במהלך התקופה האחרונה שב הנאשם ופגש את קצין המבחן. הנאשם מסר כי הפנים את חומרת שבהתנהגותו, והפסיק למכור מכשירים משומשים במסגרת עסקו. בנוסף, בתוך 3 חודשים הוא מתכוון לסגור את העסק, וכבר הגיש מועמדות למשרה כעובד קבלן בנתב"ג, בהובלת עגלות לתיירים. הנאשם מסר כי הרשעה תפגע ביכולתו לעבוד בתפקיד זה. ההתרשמות היא מהפחתה בסיכון. שרות המבחן ממליץ להטיל של"צ. בעניין ההרשעה, נכתב כי כיוון שהמדובר בבחור נורמטיבי בדרך כלל, הנוטל אחריות ולאור ההערכה כי ההליך היווה הרתעה עבורו, מומלץ לשקול בחיוב סיום ההליך בביטול הרשעה, והטלת של"צ.

 

טיעוני הצדדים

ב"כ התביעה טען כי העבירה פגעה הן בזה שממנו נגנב המכשיר והן בזה שרכש אותו. נטען כי התסקירים שהוגשו לא ציינו קיומה של פגיעה קונקרטית בנאשם באם יורשע. הנאשם לא הציג שום מסמך על מנת להוכיח כי לא יוכל לעבוד כעובד קבלן בנתב"ג , אלא טען בעל פה כי כך נאמר לו. בהעדר פגיעה קונקרטית, עמדה התביעה על הותרת ההרשעה על כנה.

ב"כ הנאשם הפנתה ליושן העבירה. בנוסף, טענה כי הנאשם ניהל את עסקו על פני 7 שנים, אך זוהי הסתבכותו היחידה, בכך שרכש את המכשיר מבלי שדרש קבלות. בסופו של יום המכשיר הושב לבעליו, והנאשם פיצה את הלקוח שרכש ממנו את המכשיר. מעבר לכך, נכתב בתסקיר כי הנאשם מקפיד כיום הקפדה יתרה, והוא אף החליט לסגור את העסק. נטען כי בהתאם להלכת כתב, עניינו של הנאשם הוא מסוג העבירות שבהן הימנעות מהרשעה לא תפגע באינטרס הציבורי. עוד נטען כי היות שאין לנאשם כל הרשעות קודמות, והוא מעוניין לעבוד בנתב"ג. זוהי "ידיעת הכלל" כי לא ניתן לעבוד בנתב"ג אלא כשהעבר הפלילי נקי. ב"כ הנאשם טענה כי במקרה חמור אף יותר, הסכימה התביעה ממש לאחרונה להימנע מהרשעה, כשהמדובר היה בעובד קבלן בנתב"ג, אף כי העבירה שם היתה חמורה יותר-גניבה. לנוכח מכלול הנסיבות, יש לקבל את המלצת שרות המבחן ולבטל את ההרשעה.

הנאשם בדברו האחרון מסר כי הוא מצטער, הוא רוצה לעזוב את העסק בשל האירוע, כיוון שזה לא מתאים לו ולמשפחתו. הוא מעוניין בעבודה ממשלתית.

שאלת ההרשעה

כידוע, הכללים המנחים לעניין האפשרות להסתפק באי הרשעה נקבעו בע"פ 2083/96 כתב נ' מד"י, ושם נאמר:

"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל."

בעת האחרונה ניתנו החלטות רבות בבית המשפט העליון, בעניין הקריטריונים שיש לשקלם בבוא בית המשפט להכריע בשאלת ההרשעה, הן מבחינת חומרת העבירה והן מבחינת שיקום הנאשם. בית המשפט העליון עמד על החשיבות שבהוכחת חשש של ממש לפגיעה קונקרטית כתוצאה מן ההרשעה (רע"פ 3589/14 שרון לוזון נ' מדינת ישראל) ועל הדרישה כי העבירה שבה הורשע הנאשם תהיה כזו, שהאינטרס הציבורי מאפשר הימנעות מהרשעה בגינה (רע"פ 4592/14 רוטמן נ' מד"י (25.8.14). החלטות נוספות שניתנו בעניינים אלה, ניתן למצוא אף ברע"פ 5100/14 מסארווה נ' מד"י (28.7.14); ע"פ 3255/14 ביטון נ' מד"י (16.3.15); רע"פ 1/15 כצמן נ' מד"י (19.1.15); רע"פ 6756/14 בן חמו נ' מד"י (15.1.15).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ