אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 40251-12-13 מ"י נ' חנניה

ת"פ 40251-12-13 מ"י נ' חנניה

תאריך פרסום : 19/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
40251-12-13
24/12/2014
בפני השופט סגן הנשיא:
יעקב צבן

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
מרדכי חנניה
גזר דין
 

 

1.הנאשם הורשע, על יסוד תשובתו לכתב האישום, בשתי עבירות של שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"). ואלה המעשים: הנאשם שדד שני סניפים של בנק הדואר בבית שמש באיומי אקדח צעצוע שנחזה להיות אמיתי. ביום 11.10.13, בשעה 13:00, שדד הנאשם את סניף בנק הדואר ברחוב נחלה ומנוחה בבית שמש, לאחר שהמתין שהסניף יתרוקן מלקוחותיו, כשפניו מוסתרות בשקית ניילון, לראשו כובע ובידיו אקדח צעצוע. הנאשם צעק לעבר עובדות הסניף שיביאו לו את הכסף, אחת העובדות נפלה ארצה ולחצה על לחצן המצוקה, נעמדה והכניסה 6,000 ש"ח לתוך שקית שמסר לה הנאשם, בעודו דורך מספר פעמים את אקדחו. לאחר מכן, נמלט באמצעות רכבו ומאוחר יותר השליך את האקדח.

ביום 12.12.13, בשעה 18:00, שדד הנאשם את סניף בנק הדואר ברחוב ראובן בבית שמש, לאחר שהמתין שהסניף יתרוקן מלקוחותיו, כשפניו מוסתרות בצעיף וכובע גרב לראשו. לאחר שנכנס לסניף, נעלה הקופאית את דלת הסניף. הנאשם ניגש לדלפק, הוציא מכיסו פתק עליו רשום "זה שוד את כל הכסף ובשקט" ומסר אותו לפקידה בצירוף שקית, או אז שלף אקדח צעצוע הנחזה להיות אמיתי וכיוונו לעבר הפקידה. הקופאית הוציאה את הכסף ומסרה אותו לידי הפקידה. הפקידה הכניסה את הכסף לשקית ובה בעת לחצה על לחצן המצוקה, בתגובה הורה לה הנאשם למסור לו את השקית, נמלט מהמקום באמצעות רכבו ומאוחר יותר השליך את האקדח. השקית הכילה 11,000 ש"ח.

 

2.הנאשם יליד 1979, במועד האירוע היה נשוי ואב לשני ילדים, המשפחה התגוררה בדירה שכורה בירושלים ובני הזוג ניהלו הליכי גירושין, עבד כנהג בחברת הסעות, עברו נקי. כיום הנאשם גרוש ואב לשלושה ילדים, מנהל מערכת יחסים זוגית ממנה נולד ילדו השלישי, שוהה במעצר בית ובפיקוח אלקטרוני בבית אחיו בקרית גת. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית, גדל בתנאים של מצוקה כלכלית קשה, נפצע במהלך שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת גבעתי, לאחר השירות עבד בעבודות מזדמנות עד לעבודתו כנהג בחברת הסעות, ממנה פוטר בשל ההליך הפלילי. טרם מעצרו הרבה להיעדר מהעבודה והוענקו לו הלוואות נוכח מצוקה כלכלית. הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע אכזבה ובושה מעצמו ומבחירת התנהלותו. שירות המבחן התרשם מכנות חרטתו ומהבנתו את חומרת מעשיו. הרקע למעשים הינו מצוקה כלכלית קשה אליה נקלע הן בשנות נישואיו והן לאחר גירושיו, הנאשם לווה כספים ממקומות שונים לרבות השוק האפור והיה נתון לאיומים על חייו וחיי משפחתו. כיוון שהביע רצון לשקם את חייו ולהשתלב במערך הטיפול בשירות המבחן, נתבקשה דחייה בת 3 חודשים על מנת לאבחן את הנאשם ולבחון את תחילת דרכו השיקומית. בין לבין, הוגשו תסקירים מהם למדנו על פגיעות מיניות מתמשכות בנאשם מגיל 10-8. בתסקיר מסכם מיום 25.11.14, עולה שהנאשם השתלב במרכז "תמר", מרכז טיפול לנפגעי עבירות מין ואף בטיפול קבוצתי בשירות המבחן. הנאשם לוקח אחריות מלאה על חייו ועל העבירה שביצע, מהווה קול בוגר בקבוצת הטיפול, מיטיב לבחון לעומק ובאופן ביקורתי את התנהלותו ומעוניין בהמשך טיפול. הנאשם החל בהליך של פרעון חובותיו מול נושיו בעזרת עמותת "ידיד". שירות המבחן התרשם מיכולתו להיבנות מטיפול ומהמוטיבציה של הנאשם, על כן הומלץ על העמדתו בצו מבחן לתקופה של שנה, במהלכה ימשיך בטיפול במרכז תמר ובשירות המבחן. לאור הליך שיקומו המתקדם של הנאשם, מקום עבודתו הקבוע והליך פירעון החוב, סבר שירות המבחן כי עונש מאסר לרבות לריצוי בעבודות שירות, יגרום לנסיגה משמעותית בהישגי הנאשם ובשיקומו. בנסיבות אלו, הומלץ על עונש של עבודה לתועלת הציבור בהיקף של 500 שעות, מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מביצוע עבירות כגון דא.

 

3.כראיות לעונש מטעם ההגנה הוגשה חוות דעת של "התחלה חדשה"- מרכז טיפול ואבחון לאוכלוסיות עוברי חוק, אשר נערכה על ידי קרימינולוגית יישומית וקרימינולוגית חברתית- יישומית. מחוות הדעת עולה כי הרקע להסתבכותו של הנאשם טמון במצב כלכלי ירוד ומצב משפחתי ואישי מורכב, הנאשם חש חרטה ובושה על מעשיו וגילה מוטיביציה גבוהה לתקן דרכיו ולרכוש כלים להתנהלות רגשית וכלכלית ראויה. בהיעדר נורמות עברייניות ו/או הפרעות אישיות ובשים לב לעמדות הנורמטיביות של הנאשם ורצונו בשיקום חייו, הומלץ לשלב בענישתו דרכי טיפול מסוג של טיפול פסיכו-דינמי.

 

כן העידה הגב' הודיה קוסקס, בת זוגתו של הנאשם, ודיברה בשבח אישיותו של הנאשם, על התינוק שאך זה נולד ועל כוונתם להינשא. העדה ביקשה בבכי להעניק לנאשם הזדמנות לשקם את חייו לאחר מעידתו החד-פעמית.

 

אחיו של הנאשם, מר יוסי חנניה, אף העיד לזכותו. לדבריו, הנאשם נורמטיבי ומעד בחייו בעקבות גירושין והסתבכות בחובות. העד ביקש להעניק לנאשם הזדמנות להמשיך ולעלות על דרך המלך למענו ולמען המשפחה וילדיו.

 

4.ב"כ המאשימה טענה כי במעשיו פגע הנאשם בזכויות הקניין ובתחושת הביטחון של הפרט והציבור. הנזק שנגרם הינו כספי והסתכם ב- 17,000 ש"ח וכן נגרם נזק נפשי לפקידות הדואר שנכחו באירוע והפחד היה מנת חלקן. מדיניות הענישה בעבירות שוד היא של הטלת עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות והוצגה פסיקה בתמיכה לכך. המאשימה טענה למתחם ענישה של 42-15 חודשי מאסר בפועל. לעניין נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה- הנאשם הודה בחקירתו ואף בבית המשפט ללא הסדר טיעון. אין לו עבר פלילי. מתסקירי שירות המבחן וחוות הדעת מטעמו של הנאשם, עולה כי הנאשם גדל במשפחה קשת יום נורמטיבית, נקלע למצוקה עמה בחר להתמודד באופן ילדותי ופוגעני. מעשיו אמנם אינם מעידים על חיי פשע ורצונו בחיים נורמטיביים, אלא שהאינטרס הציבורי בעניינו גובר. שיקומו של הנאשם והטיפול בו כיום הינו בתחום שאינו קשור בביצוע העבירות ועל כן בעל משקל קל במלאכת גזירת העונש. העונש ההולם את מעשיו של הנאשם בנסיבותיו האישיות ונוכח הודאתו מצוי ברף התחתון של מתחם הענישה. על כן, עתרה המאשימה לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי עבירה- פקידות הדואר.

 

5.ב"כ הנאשם מיקד דבריו בנסיבות האישיות מול חומרת העבירות. מחד- הנאשם ביצע שני מעשי שוד שאינם קלים, מאידך – נסיבותיו האישיות של הנאשם חריגות מאוד. הנאשם גדל במשפחה ברוכת ילדים בתנאי מצוקה קשים ואף על פי כן כל בני המשפחה נורמטיביים, שירת בצה"ל תחילה בתפקיד קרבי ולאחר פציעתו בתפקידי מנהלה, התחתן והוליד שני ילדים אך התגרש והסתבך כלכלית. הנאשם נקלע לייאוש ולתחושת חוסר אונים בהיעדר מוצא. אין להתעלם מכך שאנשים השרויים במצוקה כלכלית קשה מבצעים מעשים קיצוניים עד כדי התאבדות כמו למשל אנשים שהציתו את עצמם. הנאשם נקלע למדרון חלקלק של חובות כבדים שהלכו והתעצמו, נטל הלוואות ממקום העבודה ומהשוק האפור ולא עמד בהחזרים, בנסיבות אלו היה נתון לאיומים על חייו וחיי ילדיו, שקע בדיכאון ובתחושת מלכוד לראשונה בחייו. במסגרת הליך השיקום, נתגלה כי הנאשם נצר בליבו פגיעות מיניות שבוצעו בו בילדותו והשליכו על המשבר הנפשי העמוק בו היה נתון באותה התקופה. מרגע חשיפת הפגיעות, החל הנאשם תהליך טיפולי נכון שיועיל לו בטווח הארוך. הנאשם הודה מייד בחקירתו במשטרה והשיב את הכספים נשוא האישום השני, הכספים נשוא האישום הראשון הועברו לידי גרושתו לטובת תשלום מזונות ילדיו. הנאשם ביצע את העבירה תוך מזעור פוטנציאל הפגיעה והמתין שהסניף יתרוקן מלקוחות. שיקול ההרתעה האישי אינו מהווה משקל בעניינו. הנאשם מטופל ומשקם את חייו. שיקול השיקום מאפשר חריגה לקולא ממתחם הענישה אף אם יש ולו סיכוי לשיקום. לפנינו אדם שהפרוגנוזה השיקומית שלו חיובית, מעוניין לשקם את חייו ומטופל במרכז תמר, יש לו בת זוג וילד משותף, יש לו שני ילדים מנישואין קודמים, והוא הפיק את הלקח בצורה ברורה. הנאשם נעדר עבר פלילי ובנסיבותיו החריגות של המקרה, יש להימנע מהטלת עונש מאסר. במקרים דומים הטילו בתי המשפט עונשים של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות והוגשה אסופת פסיקה בתמיכה לכך. אשר על כן, בשים לב לחרטה ולשיקום, כך גם למעצרו לרבות מעצר הבית הממושך, עתר הנאשם להימנע מכליאתו מאחורי סורג ובריח.

 

6.הנאשם ביקש בבכי סליחה מכל מי שנפגע ממעשיו, בפרט פקידות הדואר ומשפחתו, ומבית המשפט. לדבריו, התמודד לבדו מילדות עם חוויות קשות ופגיעות מיניות בגיל צעיר בהן לא שיתף איש, בנסיבות אלו ובעקבות גירושין והסתבכותו הכלכלית נקלע למצוקה קשה עד כי שקל לסיים את חייו. היום יש לו בת זוג וילד משותף וכן שני ילדים מנישואין קודמים, עובד בעבודה מסודרת ומסדיר את חובותיו. הביע חרטה כנה על מעשיו והביע רצון להמשיך בטיפול ולשקם את חייו. בסוף דבריו, ביקש מבית המשפט הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו.

 

7.מעשה שוד פוגע בערכים מוגנים של זכות הקניין, הסדר הציבורי ותחושת הביטחון של היחיד והרבים. נגע האלימות הולך ופושה בחברתנו. סניפי בנק, תחנות דלק, בתי עסק סומנו כמטרה בידיהם של פורעי חוק. עבירת שוד המבוצעת תוך שימוש בנשק, חם או קר מעמידה בסיכון את שלמות גופם של המעורבים באירוע. הפעם נעשה שימוש באקדח צעצוע ובכך נוטרל פוטנציאל הנזק הגלום בשימוש בנשק. יחד עם זאת, עבירת השוד "חמורה היא גם בנסיבות בהן לא נעשה שימוש בנשק. היא מבטאת אי קבלה של תפישות היסוד של החברה באשר לכבוד שיש לנהוג בגופו של אדם ובזכותו על רכושו. היא מבטאת תפישה שלפיה כוח הזרוע הוא שמכתיב את ההתנהלות וגורמת לכך שהציבור מתנהל בתחושה של חוסר ביטחון אישי, בידיעה כי פורענות עשויה להתרגש עליו גם בהלכו לתומו ברחוב, מידו של מי אשר מבקש לעשות רווח קל. אותם אזרחים תמימים זכאים ללכת ברחוב מוגנים מפני תוקף ואורב שאינו רואה לנגד עיניו אלא את עניינו שלו. בגזירת הדין בעבירה מסוג זה ראוי כי בית המשפט ייתן את הדעת, לצד נסיבותיו האישיות של הנידון והאפשרות לשקמו, גם לצורך לשלוח מסר ברור לפיו מי שנכון לבצע מעשים מעין אלה צפוי לעונש משמעותי שיבטא גם את פגיעתו הרעה בחברה, לצד שיקולי הענישה האחרים" (ע"פ 4177/06 מ"י נ' אבו הוידי עמ' 3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ