מדינת ישראל נ' כהן

רקע

1. הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בהתאם לכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין לפי סעיף 12ב2 (2) לחוק הכניסה לישראל – התשי"ב- 1952.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 30.4.18, במושב חדיד, העסיק הנאשם בעבודות ניקיון, תושב האזור, אשר לא החזיק בהיתר כניסה, שהייה או אישור עבודה בישראל, אך החזיק באישור עבודה בקו התפר.

3. הצדדים הסכימו כי בטרם טיעונים לעונש יישלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, אשר לבקשת ההגנה יבחן אפשרות של ביטול ההרשעה.

   תסקיר שירות המבחן

4. בתסקיר שהתקבל, מתאר שירות המבחן כי מדובר בנאשם בן 59, נשוי ואב לארבעה ילדים, שהינו בעל עסק עצמאי בתחום הניקיון. כאשר העבודה מתבצעת בעיקר על ידיו באופן אישי ורק בשעת הצורך מועסקים פועלים.

5. שירות המבחן מתאר כי מדובר בנאשם שגדל במשפחה קשת יום, במחסור כלכלי ומציאות חיים מורכבת. הקים משפחה, מקיים קשר זוגי יציב ומיטיב והתא המשפחתי מלוכד. לנאשם אין הרשעות קודמות ולא פתוחים נגדו כל תיקים נוספים.

6. שירות המבחן מציין כי הנאשם שיתף פעולה, מסר כי פעל מתוך שיקול דעת לקוי ולא היה מודע לחומרת העבירה. לקח אחריות על ביצוע העבירה ומסר כי נוקט כיום באמצעים הדרושים על מנת להימנע מהישנות ביצוע עבירות דומות ומתנהל במשנה זהירות בכל האמור להעסקת עובדים.

7. הוא תיאר בפני שירות המבחן כי לנוכח הקושי הפיזי בביצוע העבודות בכוחות עצמו, מעוניין לעבור הכשרה בתחום ההדברה על מנת להחליף את תחום תעסוקתו הנוכחי ובאם יורשע, לא יוכל לקבל רישיון למקצוע זה.

8. שירות המבחן סבור כי הנאשם אינו זקוק להתערבות טיפולית וממליץ על ענישה בדמות של"צ בהיקף 150 שעות.

9. בכל הנוגע לשאלת ביטול הרשעתו, ממליץ שירות המבחן על ביטולה, לנוכח הפגיעה שעלולה להיגרם ליכולתו לעסוק בתחום ההדברה ולנוכח חריגות העבירה לאורח חייו, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן ולקיחת האחריות על ביצוע העבירה.

   טיעוני הצדדים

10. ב"כ המאשימה, עו"ד ליאל אהרוני, הצביעה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשהו של הנאשם – שמירה על ביטחון הציבור וזכות המדינה לבחון את הבאים בשעריה לצורך כך. היא ציינה כי לנאשם אין הרשעות קודמות וכי מתחם הענישה בעבירות מעין אלו נע בין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל. לנוכח העובדה כי מדובר בנאשם חסר עבר פלילי, אשר לקח אחריות על ביצוע העבירה וכיום נוקט אמצעים להימנע מביצוע עבירות דומות, מסכימה המאשימה כי ניתן לחרוג ממתחם הענישה ולכן עותרת לענישה בדמות מאסר על תנאי, של"צ וקנס. בכל הנוגע לשאלת ביטול ההרשעה, היא סבורה כי לא הוצג כל נזק קונקרטי לעתידו של הנאשם בתסקיר שירות המבחן, הפנתה לפסיקה בנושא זה ועתרה להותרת ההרשעה על כנה.

11. ב"כ הנאשם, עו"ד רן אלון, ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן במלואן. הדגיש כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי וכי מדובר באדם הקרוב לגיל 60, חסר כל עבר פלילי, המנהל חיים נורמטיביים ומשקיע את כל מאמציו בפרנסת משפחתו. הפנים את טעותו ופועל שלא לשוב עליה. העובד הציג בפניו את אישור העבודה בקו התפר ואישור כניסה במספר מעברים שאחד מהם אינו רחוק מן המקום בו הועסק. הנאשם טעה בשיקול דעתו וההליך המשפטי היווה עבורו סוג של טראומה. הוא מעוניין להסב את תחום פעילותו בשל הקושי הפיזי בהמשך עבודה בתחום הניקיון וזה יימנע ממנו באם יורשע מאחר והוא מעוניין בקבלת רישיון הדברה. הוא הפנה לפסיקה ולהמלצת שירות המבחן ועתר לאמצה.

12. הנאשם טען כי ביצע את העבירה מתוך רשלנות ותמימות. תיאר כי נולד לנסיבות חיים לא קלות אולם כל חייו שמר על החוק, שירת בצה"ל, התחתן וגידל ילדים לתפארת כששלושה מהם קצינים בצבא וביתו לומדת פסיכולוגיה וכעת לקח הלוואה על מנת לשלם לה את שכר הלימוד. אין בכוחו להמשיך ולעסוק בניקיון ולכן מעוניין לעבור לתחום ההדברה.

    דיון והכרעה

    אי - הרשעה

13. בע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]( 31.12.07), חזר והדגיש בית המשפט העליון כי :"הרשעתו של מי שעבר עבירה פלילית, היא פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית, והיא מהווה חוליה טבעית הנגזרת מהוכחת האשמה הפלילית. הרשעת נאשם בעקבות הוכחת אשמתו מממשת את תכלית ההליך הפלילי, ומשלימה את שלביו השונים; היא מגשימה את ערך השוויון בין נאשמים בהליך הפלילי, ומונעת הפלייה בדרך החלתו". למרות זאת נקבע כי:" חרף הכלל האמור, המשפט מניח, כי במורכבות החיים האנושיים על תהפוכותיהם, בהשתקפותם בהליך הפלילי, עשויים להיווצר מצבים קיצוניים אשר אינם מתאימים להחלת העקרון העונשי הרחב, המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת אשמה. במצבים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי, נתון בידי בית המשפט הכוח להחליט כי, חרף אשמתו של הנאשם, הוא לא יורשע בדין".

14. בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3) (1997), נקבעו הקריטריונים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לדון בשאלת אפשרות אי הרשעתו של אדם שנקבע כי ביצע עבירה פלילית. האחד הוא כי על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם והשני כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

15. בכל הנוגע לסוג העבירה, הרי שנפסק על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 5861/11 יצחק דניאל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.8.11), כי: "קשה ככלל להלום אי הרשעה בכגון דא אלא במקרים נדירים וחריגים". אולם במספר פסקי דין, נאשמים בעבירות מעין זו, אף בנסיבות חמורות יותר, לא הורשעו. לדוגמא:

    א.ע"פ(מח' מרכז) 45248-07-16 פלוס לוי נ' מדינת ישראל, העסקת שוהה בלתי חוקי. בית משפט קמא הרשיע המערער וגזר עליו מאסר למשך חודש בעבודות שירות וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המערער, ביטל הרשעתו והטיל עליו 150 שעות של"צ.

    ב.ת"פ (אשדוד) 15059-08-14 מדינת ישראל נ' אל רום, הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין. בית המשפט קבע כי ביצע את העבירה מבלי להרשיעו והטיל עליו 140 שעות של"צ וחתימה על התחייבות.

    ג.ת"פ 62664-07-14 (אשדוד) מדינת ישראל נ' אסולין, במסגרת הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, המייחס לו עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין. הנאשם העסיק קטין, שהינו תושב זר. ההעסקה נמשכה שבועיים. ההליך בעניינו הסתיים באי הרשעה ובית המשפט הטיל עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות והתחייבות כספית.

16. בעניינו של נאשם זה ובעניין סוג העבירה יש להתחשב אף בעובדה כי מדובר בתושב זר שאכן לא היה ברשותו אישור שהיה בישראל, אך היה ברשותו אישור עבודה במתחם קו התפר, עובדה המעידה על כך שעבר הליכי בדיקה ביטחונית בכל הנוגע לסיכון הנובע ממנו. כך גם לא ניתן להתעלם מטענת הנאשם כי אכן התנהל ברשלנות אך זו נבעה גם מקיומו של אישור זה. הנאשם, כאמור, לקח אחריות מלאה על טעותו ונוקט כיום אמצעים שלא לשוב עליה.

17. בכל הנוגע לפגיעה הקונקרטית בעתידו של הנאשם. הרי שיש לדון בכל אדם בהתאם לנסיבותיו. אכן, כדרך כלל אין בית משפט מסתפק בטענה בדבר כוונה עתידית לשינוי מקצוע כפגיעה ממשית. אולם, שירות המבחן והנאשם עצמו הציגו בפניי את נסיבות חייו של נאשם זה. אשר גדל במשפחה קשת יום ובשל כך נאלץ לסיים את לימודיו לאחר 10 שנות לימוד, מבלי להשלים תעודת בגרות וזאת על מנת לסייע לפרנסת משפחתו. הוא שירת שירות מלא, כאשר במקביל אליו המשיך לעבוד על מנת לתמוך בהוריו. התחתן, הקים משפחה ובה ארבעה ילדים, אשר שלושה מהם שירתו כקצינים בצבא. גם כיום נאלץ ללוות כספים על מנת לאפשר את לימודיה של ביתו. עיסוקו הוא בניקיון ומתבצע ברוב המקרים על ידיו באופן עצמאי. הוא תיאר בפני שירות המבחן ובפניי כי בשל גילו, המאמץ הגופני מקשה עליו ולנוכח נתוניו ואפשרויותיו הכלכליות, מעוניין ללמוד את תחום ההדברה בשעות הערב על מנת לקבל רישיון מדביר, כך שיוכל להמשיך לפרנס את משפחתו גם בגיל מתקדם יותר ובמקצוע המצריך פחות כוח פיזי. שירות המבחן המליץ בשל כך על ביטול הרשעתו.

18. השתכנעתי מדבריו של הנאשם ומן האמור בתסקיר שירות המבחן, כי אין מדובר בדברים הנאמרים מן הפה ולחוץ רק על מנת להימנע מהרשעה, אלא בכוונה ובצורך אמיתיים של הנאשם. אני סבור כי מבלי להתעלם מחומרתה של עבירת העסקת תושב זר שלא כדין, הרי יהיה זה בלתי מידתי כי הנאשם אשר במשך קרוב לשישים שנה מנהל, למרות קשיים לא מעטים, אורח חיים תקין, נורמטיבי ומועיל לחברה. מצליח לפרנס את משפחתו, לרבות סיוע להוריו בהיותו נער וכעת לילדיו על מנת שילמדו וישתלבו בחברה. וכל זאת מבלי לקבל הנחות, תוך שירות מלא בצה"ל. יוכתם כעת, בשל טעות חד פעמית, בהרשעה אשר עלולה למנוע ממנו להמשיך ולפרנס את משפחתו, תוך הקלה במאמצים הפיזיים אשר עליו להשקיע לצורך כך.

19. לנוכח המפורט לעיל , אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.

20. בהתאם להמלצת שירות המבחן, מוטל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות במסגרת "עזר מציון" בבת ים. הובהר לנאשם כי באם לא יעמוד בדרישות הצו, יוכל בית המשפט לדון בעניינו מחדש ואף להרשיעו ולהטיל עליו עונשים אחרים. והנאשם הביע את הסכמתו.

21. כמו כן, יחתום הנאשם על התחייבות בסך 1,500 ₪ כי לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל במשך שנה מהיום. לא יחתום הנאשם על ההתחייבות, ייאסר למשך 7 ימים.

    גזר הדין יועבר לידי שירות המבחן.

     

    זכות ערעור לבית המשפט המחוזי – מרכז בתוך 45 יום.

     

    ניתן היום, כ"ט חשוון תש"פ, 27 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.