אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 39653-02-14 מדינת ישראל נ' אלמו

ת"פ 39653-02-14 מדינת ישראל נ' אלמו

תאריך פרסום : 10/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
39653-02-14
16/07/2015
בפני השופטת:
איטה נחמן

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד קרן פינקלס
נאשמת:
אנגואץ' אלמו
עו"ד אדנקו סבחת
גזר דין

 

 

1.הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בעובדות כתב האישום המתוקן, המייחס לה פציעה כשעבריין מזויין, עבירה על סעיף 335(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

 

2.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 16/2/14 ניגשה הנאשמת למתלוננת בחניית הבניין ברח' ברנר בפ"ת, כשהיא אוחזת בסכין, אותו הניפה לעבר המתלוננת, שניסתה להתגונן אך להב הסכין פגע בלחיה הימנית ונגרם לה חתך עמוק מדמם. בתגובה המתלוננת תפסה בלחיה של הנאשמת בציפורניה ושרטה אותה בפנים.

 

3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשמת נשלחה לקבלת תסקיר שרות המבחן. לא הוצג הסדר לעניין העונש.

 

4.לתיק בית המשפט הוגש תסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשמת כבת 31, ללא עבר פלילי, נשואה ואם ל-4 ילדים, עלתה ארצה בשנת 2003 ועד למעצרה עבדה כאורזת במרכול. בעלה כבן 44 עובד במפעל תפירה. בשל מעצר הבית בו נתונה פנו בני הזוג לרווחה בבקשות סיוע קונקרטי. ביחס לכתב האישום תיארה הנאשמת ברקע לו סכסוך שכנות שהחל לפני כשש שנים. לתפיסתה, המתלוננת התנהגה כלפיה באופן משפיל, פוגע ואלים פיזית ותיארה חווית רדיפה, איום ופחד מפני המתלוננת. לדבריה, יצאה מביתה לזרוק אשפה כשבידה סכין מטבח בלא שסיפקה הסבר לכך או להתנהגותה בעת האירוע. המתלוננת מסרה לשרות המבחן כי היא מכירה את הנאשמת הכרות שטחית וסיפרה על קונפליקט ביניהן מלפני שש שנים עת ייחסה לה הנאשמת התנהגות פוגעת ומשפילה והתנהגה כלפיה באלימות מילולית. המתלוננת מסרה כי בעקבות האירוע משך תקופה ארוכה פחדה לצאת מהבית, התקשתה לשוב לעבודתה ולשגרת חייה. שרות המבחן התרשם כי בהתנהגות הנאשמת בולט צמצום וטשטוש כמו גם נטייתה להשליך האחריות לבעייתיות ביחסיהן כלפי המתלוננת וקושי לבחון את התנהגותה באופן ביקורתי ומקדם. ניכר כי הנאשמת אינה מחוברת לדפוסים אלימים בהתנהלותה. לפיכך מתרשם שרות המבחן כי רמת הסיכון למעורבות חוזרת בהתנהגות אלימה הינה בינונית כמו גם תוצאת אלימות שכזאת. לאור התייחסות מצמצמת ומשליכת אחריות וקושי להתייחסות ביקורתית ובדיקה מעמיקה, כמו גם קושי בתקשורת עם גורם סמכותי וממסדי כמו השרות, לא נוצר בסיס להמשך מעורבות שרות המבחן. יחד עם זאת, לאור העדר עבר פלילי, התפקוד התקין במישור המשפחתי והתעסוקתי וההשפעה המרתיעה של הצעדים המשטרתיים והמשפטיים, המליץ שרות המבחן על ענישה מרתיעה בדמות מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת, ובאם בית המשפט ימצא לנכון להטיל ענישה קונקרטית, המליץ על מאסר בתנאי עבודות שרות.

 

5.המתלוננת העידה מטעם המאשימה לעונש ומסרה בעדותה בפני בית המשפט על הטראומה אותה חוותה, על שמחת החיים שהייתה לה ונעלמה, על הטיפולים אותם עברה, הקושי במערכת היחסים עם בני משפחתה כמו גם על העובדה שאינה עובדת מאז המקרה.

 

6.בעלה של הנאשמת העיד מטעם ההגנה לעונש ומסר על הקושי הכלכלי אליו נקלעה המשפחה ועל הקושי בגידול הילדים בשל כך. הוא מודע לנזק שנגרם למתלוננת ומצר על כך. עתר בפני המתלוננת שתסלח על המעשה וביקש את רחמי בית המשפט.

 

7.ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, הפנתה לתחושת הביטחון של המתלוננת שנפגעה כמו גם שלמות גופה. מדובר בפגיעה בפנים קרוב לעין, כפי שניתן לראות מתמונות שהוגשו ומהצלקת על פניה. הפנתה לפסיקה באשר למדיניות הענישה הנוהגת ועתרה לקביעת מתחם ענישה הולם שינוע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד ל-36 חודשי מאסר ורכיבים נלווים, כאשר עונשה ייגזר בתוך המתחם ברף האמצעי. לדבריה, על בית המשפט להתעלם מהמלצת שרות המבחן שאינה עולה בקנה אחד עם האמור בתסקיר גופו.

 

8.ב"כ הנאשמת, בטיעוניה לעונש, הגישה דוח סוציאלי ממנו עולה כי הנאשמת מסתובבת עם צער גדול בגין מעשיה ומביעה חרטה גמורה, הגישה דוח תפקוד לימודי מבית הספר בו לומדים שניים מילדיה של הנאשמת ממנו עולה כי חלה ירידה בתפקוד הלימודי וכי אינם פנויים ללמידה, הגישה חוזה שכירות וחוו"ד פסיכיאטרית שהוגשה לתיק המעצרים. לדבריה, הרקע לאירוע לא ברור ויכול שהנאשמת חוותה דכאון כלשהו לאחר לידה. המשפחה נמצאת במצוקה כלכלית ונאלצו לעבור דירה, כאשר שכרו דירה ולא הצליחו להשכיר את דירתם. לטעמה, האיזון בין נסיבות ביצוע העבירה לנסיבותיה האישיות של הנאשמת הביא להמלצת שרות המבחן. הפנתה לפסיקה אחרת ממנה עולה מתחם ענישה של עבודות שירות ואולם עתרה בנסיבותיה של הנאשמת לחרוג גם ממתחם ענישה זה. ב"כ הנאשמת הפנתה לעובדה כי באם בית המשפט יגזור דינה למאסר בפועל הרי שעונש זה ייגזר גם על ביתה הקטנה שתשהה אף היא במאסר עד הגיעה לגיל שנתיים. לפיכך, עתרה לרחמי בית המשפט.

 

9.הנאשמת, בדבריה האחרונים, הביעה חרטה על מעשיה, פנתה למתלוננת וביקשה את סליחתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ