אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 37431-09-16 מדינת ישראל נ' אבו אלהווא(עציר)

ת"פ 37431-09-16 מדינת ישראל נ' אבו אלהווא(עציר)

תאריך פרסום : 14/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
37431-09-16
09/02/2017
בפני השופטת:
חגית מאק-קלמנוביץ

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
נאשמת:
דלאל אבו אלהווא (עציר)
עו"ד מוחמד מחמוד
גזר דין


 
 

העובדות

1.הנאשמת הודתה במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון כתב האישום ללא הסכמה בעניין העונש. כתב האישום המתוקן כלל עבירות של מגע עם סוכן חוץ על פי סעיף 114(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977, פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8(א) וסעיף 9(א) לחוק איסור מימון טרור התשס"ה-2005 (להלן: חוק איסור מימון טרור), וכניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 5.4.15 נשרף ביתה של הנאשמת כתוצאה מקצר חשמלי. אחיה של הנאשמת, איימן חמידה, הוא אסיר בטחוני המרצה עונש מאסר באגף חמאס בבית הסוהר "אשל". איימן הפנה את הנאשמת לגורמים בחמאס שיוכלו לסייע לה כלכלית בהיותה אחות של אסיר חמאס. הנאשמת פנתה לשני פעילי חמאס, מחמוד קוואסמה ובסאם אבו סנינה, שניהם הורשעו בעבר ונדונו למאסרי עולם, שוחררו במסגרת עסקת שליט, גורשו מישראל ועוסקים בהעברות כספים לפעילי חמאס בירושלים ובאיו"ש. הנאשמת יצרה קשר עם קוואסמה ואבו סנינה, מספר פעמים, בשיחות טלפון ובמסרונים. במהלך החודשים ינואר עד יולי 2016 קיבלה הנאשמת מקוואסמה ומאבו סנינה סכומי כסף, חלקם עבורה ועבור משפחתה וחלקם לצורך הפקדה בחשבונות קנטינה של אסירי חמאס, בהתאם לרשימה שקיבלה. על פי כתב האישום קיבלה הנאשמת לצרכי משפחתה סכום של 3,000 דולר בחודש ינואר, וסכום נוסף של 2,500 דולר בחודש יולי, ובסך הכל 5,500 דולר לצורך שיפוץ ביתה. כמו כן קיבלה סכום של 11,000 ₪ בחודש ינואר וסכום של 22,000 ₪ בחודש מאי, ובסך הכל 33,000 ₪ (בסעיף 7 לכתב האישום המתוקן נכתב 43,000 ₪, ונראה כי מדובר בטעות) לצורך הפקדה בחשבונות קנטינה של אסירי חמאס.

את הסכום שקיבלה לצורך העברה הפקידה הנאשמת, בעצמה או באמצעות בני משפחתה ושכניה, בחשבונות קנטינה של אסירי חמאס, בבנק הדואר. כל הפקדה היתה בסכום שבין 400 ל-600 ₪, והנאשמת קיבלה בגין כל הפקדה עמלה בסך 50 ₪. בסך הכל מפורטות בכתב האישום המתוקן 16 הפקדות שבוצעו במחצית הראשונה של שנת 2016, וכן מספר הפקדות נוספות שבוצעו באמצעות אנשים שזהותם אינם ידועה, בבנק הדואר.

נוסף על כל האמור, הנאשמת שהתה בישראל שלא כחוק, והיא מתגוררת דרך קבע בשכונת א-טור בירושלים ללא רשיון לישיבת ארעי או קבע בישראל.

טיעוני הצדדים

2.ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על החומרה בעבירות שעברה הנאשמת, על כך שלצורך המלחמה בטרור גם כסף שהועבר לשימוש אזרחי הוא "נגוע", ועל כך שהשימוש בכסף לא היה למטרות צדקה אלא לתמיכה באסירי חמאס. היא התייחסה לתחכום שבמעשי הנאשמת, אשר הפקידה סכומים קטנים באמצעות אנשים שונים כדי שלא להיתפס. עוד טענה כי הנאשמת היא שפנתה ביוזמתה לחמאס ואף הסכימה לבצע שירות תמורת התמיכה הכספית, וכי המשקל שיש לייחס למצבה הכלכלי של הנאשמת מוגבל לנוכח בחירתה לבצע את העבירות.

התובעת הפנתה לפסקי דין: ע"פ 13881/13, סלים ג'ועבה נ' מדינת ישראל (2013);ע"פ 2730/08, אכרם פראח נ' מדינת ישראל (2008); ע"פ 3827/06, פלוני נ' מדינת ישראל (2007); ת"פ 8321-04-14, מדינת ישראל נ' מדחת מוחמד (2016). היא ביקשה לקבוע במקרה הנדון מתחם ענישה שבין שנתיים וחצי לארבע וחצי שנות מאסר, וטענה כי הנאשמת מצויה בשליש התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו, לנוכח הודאתה הבלתי שלמה העולה מתסקיר שירות המבחן. בנוסף ביקשה להטיל על הנאשמת קנס משמעותי ביותר, חרף מצבה הכלכלי, וכן לחלט שני מכשירי טלפון שנמצאו ברשותה.

ב"כ הנאשמת טען כי הפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה דנה בנסיבות חמורות בהרבה ואינה רלוונטית לנאשמת שבפני מבחינת היקף העבירות, חומרתן ונסיבותיה האישיות של הנאשמת. הוא ציין כי הנאשמת אם לשישה ילדים, ביתה נשרף והיא נזקקה לעזרה. לטענתו המעורבים האחרים ניצלו את מצוקתה של הנאשמת שביקשה את עזרתם.

עוד טען הסניגור כי המעשים שעשתה הנאשמת, העברת הכסף לקנטינה של האסירים, אינם אסורים כשלעצמם, וכי ניתן היה לבצע אותה ללא עזרת הנאשמת, באמצעות הצלב האדום או בדרך אחרת. לעניין המגע עם סוכן חוץ הפנה הסניגור לפסק הדין בת"פ 27024-08-15, מדינת ישראל נ' פארס שריתח (2016), שם הורשע הנאשם בניסיון להצטרף להתארגנות בלתי מותרת, לאחר שניסה להצטרף לכוחות דאע"ש בסוריה ולצורך כך ביצע פעולות רבות ומשמעותיות, כולל טיסה מארצות הברית דרך מספר יעדים שונים ועד תורכיה. באותו מקרה, שנסיבותיו חמורות בהרבה, נגזר על הנאשם בהסכמה עונש של 15 חודשי מאסר. לטענת ב"כ הנאשמת מתחם הענישה נע בין 7 לבין 18 חודשי מאסר בפועל, והנאשמת מצויה בתחתיתו.

שירות המבחן הגיש תסקיר אודות הנאשמת. התסקיר התייחס למצבה המשפחתי של הנאשמת, אם לשישה ילדים. על פי התסקיר, הנאשמת התקשתה לבחון את התנהלותה באופן ביקורתי וניתן היה להתרשם מקשייה, נוכח המחיר המשפחתי של מעשיה וההכרה בחומרת מצבה המשפטי. בשל קושי בשיתוף הפעולה, חומרת העבירות והענישה הצפויה, קצין המבחן נמנע מהמלצה שיקומית.

מתחם העונש ההולם

3.בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי הצורך להילחם במעשי הטרור ובארגוני הטרור כולל לא רק את פעילותם הצבאית של ארגונים אלה, וכי "פעילות נרחבת זו של ארגוני הטרור מותנית בראש ובראשונה בקיומה של תשתית כלכלית איתנה ומבוססת ושימוש במערכות פיננסיות שיעמדו לרשות ארגוני הטרור למימון פעילותם". על מנת לענות על צורך זה נחקק חוק איסור מימון טרור, המגדיר כעבירות "שורה של פעולות המשמשות בהנעת מכונת הכספים של הטרור ומעניק כלים – מינהליים ושיפוטיים – בידי הרשויות נגד מימון הטרור.... החוק מבטא גישה עדכנית למאבק בטרור, גישה מקיפה וכוללת הרואה בחומרה גם פעילות התומכת בטרור על דרך מימונו" (כל הציטוטים מפסק הדין פלוני הנ"ל, פיסקה 9. וראו גם: ע"פ 1784/14, אשרף עאשור נ' מדינת ישראל; ע"פ 1316/16, מאלכ ח'טיב נ' מדינת ישראל, ועוד). החוק אוסר, איפוא, לא רק את הפעילות הצבאית, מעשי הטרור עצמם, אלא את המעגלים הרחבים יותר של מימון הטרור, כמו גם פעילות חברתית ותרבותית המבוצעת תחת חסותם של ארגוני טרור.

בהתאם לגישה זו, העבירות בהן הורשעה הנאשמת שבפני נועדו להגן על הציבור מפני מעשי טרור במובנם הרחב, הכוללים גם פעולות כלכליות.

4.אציין כבר עתה, כי על אף החומרה שיש לייחס לעבירות שיש בהן תמיכה כלכלית בארגוני הטרור, אני סבורה שבמקרה זה עמדתה העונשית של המאשימה מחמירה יתר על המידה, כפי שניתן ללמוד מפסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ המאשימה עצמה:

פסה"ד הנ"ל בעניין אכרם פראח – המערער נדון לארבעים חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות שכללו ניהול קשרים קבועים במשך שנים רבות עם מוסדות כספיים שתמכו בטרור, כולל נסיעה לסעודיה, העברת הכסף בדרכים סמויות דרך ירדן כדי להקשות את גילוי ההעברות, תוך שהמערער יודע שהוא מעורב בהעברת כספי טרור לפעילים בארגון טרור. הערעור נדחה.

פסה"ד הנ"ל בעניין סלים ג'ועבה – המערער נדון לארבע שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בכתב אישום שמנה שלושה אישומים וחמש עבירות של פעולה ברכוש למטרת טרור. בית המשפט המחוזי קבע מתחם שבין שנה וחצי לארבע שנות מאסר על כל עבירה, בהתחשב בחומרת העבירה ובסכומים הכספיים הניכרים שהועברו בכל פעם לצורך קידום מטרותיו ופעילותו של ארגון חמאס. מדובר היה בהעברת סכומים של 100,000 ₪ בכל אירוע. באישום הרביעי בו הועבר סכום של 40,000 ₪ "בלבד", אולם הכסף שימש להכנסת טלפונים ניידים לאסירים ביטחוניים בכלא. למערער עבר פלילי הכולל עבירות ביטחון חמורות, והוא שוחרר ממאסר זמן קצר לפני ביצוע העבירות הנ"ל, לאחר שנדון לתקופת מאסר של תשע עשרה שנים וריצה בפועל שבע עשרה מתוכן. הערעור נדחה, תוך שבית המשפט ציין, בסיפא לפסק הדין, כי "עובדה אחת הנוגעת למערער מקנה למעשיו מימד של חומרה שאינו מצדיק התערבות בעונש שהוטל עליו. המערער ביצע את העבירות זמן קצר לאחר ששוחרר מאסר של 17 שנים. הדבר מלמד, כפי שקבע ביתה משפט המחוזי, על היותו מסוכן לשלום הציבור". מכלל הן אתה שומע לאו, כך שאלמלא עובדה מהותית זו היה מקום להפחית במידה ניכרת את עונשו של המערער. זאת ועוד, בסעיף 6 לפסק הדין בערעור התייחס בית המשפט לטענה שהנאשם סבר שהכסף שהעביר מיועד לקנטינה כטענת הגנה המביאה להקלה בעונש, אם כי דחה את האפשרות להעלות את הטענה לראשונה בערעור. בענייננו אין חולק על עובדה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ