אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 34512-04-15 מדינת ישראל נ' אבו סלאח

ת"פ 34512-04-15 מדינת ישראל נ' אבו סלאח

תאריך פרסום : 19/01/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום טבריה
34512-04-15
11/01/2016
בפני השופט:
יריב נבון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
מוחמד אבו סלאח
גזר דין

כתב האישום :

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א'(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן : "חוק הכניסה"); הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב, עבירה לפי תקנה 84 ב' לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

2.על פי הנטען, בתאריך 20.4.2015 בסמוך לשעה 06:00, הסיע הנאשם ברכב מסוג שברולט סוואנה מ.ר. 52-490-10 (להלן: "הרכב"), 12 שוהים בלתי חוקיים, תושבי הרשות הפלסטינאית (להלן: "תושבי הרשות") לאחר שאסף אותם ממחסום ג'למה, כשכוונתו הייתה לקחתם לקיבוץ חמדיה ולהעסיקם בשדות השום במקום. הנאשם נעצר לבדיקה על ידי שוטרי משמר הגבול בכניסה הצפונית לבית שאן כשברכבו תושבי הרשות.

טיעונים לעונש מטעם המאשימה:

3.לדברי המאשימה, בית המשפט עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישתם של המסיעים, המלינים והמעסיקים תושבי רשות הנכנסים לישראל ללא היתר, נוכח הסיכון הטמון בכך. לטענתה, נוכח גל הטרור הנוכחי במהלכו מידי יום מתבצעים פיגועים, חלק לא מבוטל מהם על ידי שוהים בלתי חוקיים, יש מקום להחמיר בענישה. במעשיו, הכשיר הנאשם את הקרקע לכניסתם של מי אשר עלולים היו לסכן את ביטחון תושבי המדינה. מלבד הסיכון האמור, כניסתם של תושבי רשות ללא היתר אף מכבידה על כוחות הביטחון העמוסים לעייפה.

4.באשר למדיניות הענישה הנהוגה, הפנתה המאשימה לפסקי דין שונים בהם נגזרו עונשי מאסר בפועל בנסיבות דומות. לטענתה, מתחם הענישה שנקבע הינו בין 3 חודשים עד שנה וחצי מאסר בפועל. נוכח האמור, עותרת המאשימה לגזור על הנאשם מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע, קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילה על תנאי.

5.המאשימה עתרה אף לחילוט הרכב בו עשה הנאשם שימוש, כאמור. בהקשר זה הצהיר ב"כ המאשימה כי אין מחלוקת כי מר מוראד זועבי, מעסיקו של הנאשם (להלן: "המעסיק"), אשר אף העיד בפני בית המשפט, הינו בעל הרכב. המאשימה טענה כי מאמרת הנאשם במשטרה עולה כי הוא עשה שימוש ברכב כמעט מידי בוקר. לכן, לשיטת המאשימה, ניתנה לו השליטה בו, זאת בניגוד לגרסת המעסיק אשר טען כי מדובר באירוע חד פעמי. לדבריו, הוראת סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969 (להלן: "פסד"פ") גוברת על הוראות חוק הכניסה בהקשר זה, ולכן בית המשפט רשאי להורות על חילוט הרכב.

טיעונים לעונש מטעם ב"כ הנאשם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ