אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 33606-05-13 מדינת ישראל נ' שרביט ואח'

ת"פ 33606-05-13 מדינת ישראל נ' שרביט ואח'

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
33606-05-13
07/09/2014
בפני השופטת:
לימור מרגולין-יחידי

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. אליהו שרביט
2. מאיר מיכאל שרביט
3. ציונה אהרון
4. יריב דרזון
5. יחזקאל סיני
6. משולם בכר

החלטה

(נאשם 4)

תמצית כתב האישום

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם 4 מעשה פזיזות ורשלנות במכירה ואספקה של חומר מסוכן, וכן עבירות על פקודת הרוקחים, כשעל פי הנטען העבירות בוצעו בצוותא חדא עם נאשמים נוספים.

נאשם 4 הוא רוקח והיה בתקופה הרלבנטית הבעלים של שני בתי מרקחת ובית מסחר לתרופות. נאשם 5 אף הוא רוקח ועבד אצל נאשם 4.

על פי הנטען, פנה נאשם 1, שהיה בעלים של שתי חנויות למכירת מזון וקוסמטיקה (להלן: "החנויות") לנאשמים 4 ו – 5, ובין היתר ביקש לרכוש מהם גלולות למניעת הריון, וכדורי אנטיביוטיקה, שהם תרופות מרשם (להלן: "תרופות המרשם"). נאשם 4 ידע שנאשם 1 אינו רוקח ואינו מורשה למכור בחנויות שבבעלותו תרופות. בהמשך לפניה, מסר נאשם 1 לנאשם 5 רשימת שמות של עובדות זרות. נאשם 5 פנה לנאשם 6, רופא מרדים המוסמך להנפיק מרשמים לתרופות, וזה חתם על 44 מרשמים פיקטיביים לתרופות המרשם על שם אותן נשים, כשהמרשמים נושאים שני תאריכים (להלן: "המרשמים הפיקטיביים"). לנאשם 4 מיוחסת מודעות לפיקטיביות שבמרשמים. לאחר מכן, נאשם 4 ביחד עם נאשם 5 השתמשו במרשמים הפיקטיביים, והנפיקו על סמכם את תרופות המרשם בשני מועדים. בשני מועדים נוספים הונפקו תרופות מסוגים לא ידועים. כל התרופות נמסרו לנאשם 1, שמכר אותן לאחר מכן בחנויות ללא מרשם. לנאשם 4 מיוחסת מודעות לכך שנאשם 1 אחסן את תרופות המרשם, ושמר אותן שלא בבית מרקחת, ומכר אותן ללקוחות ללא מרשם רופא, ומבלי לקבל מידע רפואי אודות הלקוחות.

זה המקום להזכיר כי כתב האישום בנוסחו המקורי ייחס לנאשמים עבירת רשלנות במכירה ובאספקה של התרופות, ורק לאחר שהתקבלה הטענה המקדמית כי לא ניתן לבצע מעשי רשלנות בצוותא חדא, והמאשימה נדרשה להבהיר את עמדתה, תוקן כתב האישום ודרגת המחשבה הפלילית שמיוחסת לנאשמים היא של מודעות.

טענת אין להשיב לאשמה והתשובה לטענה

בתום פרשת התביעה טען ב"כ נאשם 4 כי הנאשם אינו נדרש להשיב לאשמה, שכן המאשימה לא הוכיחה ולו לכאורה את יסודות העבירה. ההגנה טוענת כי אין שום ראיות המלמדות על כך שהייתה הסכמה בין נאשם 1 לבין נאשם 4 למכור לנאשם 1 תרופות, וממילא אין ראיה לכך שלאחר מכן הוצאה ההסכמה מן הכוח אל הפועל, בידיעת נאשם 4, בדרך של קבלת המרשמים הפיקטיביים והנפקת התרופות על סמכם. ההגנה מוסיפה וטוענת שהגדרת המרשמים כפיקטיביים חוטאת למציאות שכן נאשם 6, כרופא, היה מוסמך לחתום על המרשמים. לטענת ההגנה הראיות אינן מלמדות על מודעות נאשם 4 לפגם כלשהו במרשמים, לרבות לכך שנערכו ללא מפגש בין נשואות המרשם לבין הרופא או לנסיבות אחרות שבעטין אין מקום להנפיק תרופות על יסוד אותם מרשמים. אין גם לשיטת ההגנה בעובדה שהנאשם קיבל כספים מנאשם 1 בגין תרופות המרשם כדי ללמד ולו לכאורה על מודעותו.

בתגובה טענה המאשימה כי הראיות שהוצגו במהלך פרשת התביעה די בהן כדי ללמד במידה הנדרשת לשלב זה של ההליך על מעורבותו ומודעותו של נאשם 4 להתקשרות עם נאשם 1, על מכירת תרופות לנאשם 1 ובהמשך על ידי נאשם 1 בחנויותיו, וכן ראיות למודעותו או למצער לחשדו ועצימת העיניים מצידו של נאשם 4 ביחס לתקינות המרשמים והנפקת התרופות מטעמים של רווח כספי.

דיון והכרעה

ההלכות הנוגעות לטענה שאין להשיב לאשמה ידועות ומוכרות, ואין צורך לחזור עליהן בהרחבה. בתמצית, משמעות הטענה היא שאין הצדקה להמשיך ולנהל פרשת הגנה ולדרוש מהנאשם הסברים, מקום שהמאשימה לא הוכיחה ולו לכאורה בתום פרשת התביעה את המיוחס לנאשם.

על מנת שהמאשימה תעמוד בנטל הראיה המוטל על כתפיה בשלב זה, ותעביר את הנטל הראייתי למתן הסבר לכתפי הנאשם, די במערכת ראיות ראשונית, בסיסית ודלה, ובשברי ראיות ורסיסי ראיות, ובלבד שיש באלה כדי לבסס את עיקרי הנטען בכתב האישום. לצורך ההכרעה אם הוצגו ראיות לכאורה במידה מספקת לשלב זה, בחינת הראיות בשלב סיום פרשת התביעה נעשית מבלי שנבחנים בדרך כלל שיקולים של משקל הראיה, מידת האמון בעדות, קיומן או העדרן של תוספות ראייתיות ושל ראיות סותרות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ