אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 32053-08-12 מדינת ישראל נ' וויט

ת"פ 32053-08-12 מדינת ישראל נ' וויט

תאריך פרסום : 18/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריות
32053-08-12
24/11/2014
בפני השופט:
מוחמד עלי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד איילת השחר ביטון-פרלה
הנאשמת:
גלינה וויט
עו"ד יאנה יורין מהסניגוריה הציבורית
החלטה
 

 

1.נגד הנאשמת הוגש כתב אישום שמייחס לה עבירה של מסירת ידיעות כוזבות לפי סע' 243 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. בכתב האישום נטען כי ביום 16.9.2011 מסרה הנאשמת הודעה כוזבת במשטרת חיפה, לפיה אחד, ויטלי, כלא אותה בדירה משך שלושה ימים שבמהלכם אנס אותה עשר פעמים עד אשר ביום 16.9.2011, כאשר ויטלי ישן, היא לקחה את המפתחות מכיסו וברחה מהמקום. עוד נטען כי בגין דברי הכזב של המתלוננת, היה ויטלי נתון במעצר מיום 16.9.2011 ועד ליום 18.9.2011.

 

2.כעת מונחת בפניי בקשה לביטול כתב האישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק, הפעם באדרת של אכיפה בררנית. לבקשה נדרש רקע קצר והוא יובא להלן:

 

3.הורתה של הטענה, בבקשה שהוגשה על ידי הנאשמת בה היא עתרה לקבלת נתונים לגבי החלטות המאשימה להעמיד (או לא להעמיד) לדין חשודים בתיקי חקירה אחרים בעבירה מושא כתב האישום, כדי לבסס טענה של אכיפה בררנית. בהחלטתי מיום 3.3.2014 שניתנה בתיק בע"ח 38064-01-14 נעתרתי לבקשה באופן חלקי והוריתי למאשימה להעביר לנאשמת רשימה של כל תיקי החקירה שנפתחו בשלוש השנים האחרונות בגין עבירה של מסירת ידיעות כוזבות לפי סע' 243 לחוק העונשין, מקום שביסוד תיק החקירה עמדה תלונה כוזבת בגין עבירת מין או עבירת אלימות בתוך המשפחה, תוך מתן הפירוט הבא: כמה תיקים מכלל התיקים נסגרו ומה הייתה עילת סגירתם, וכמה כתבי אישום הוגשו.

 

מהודעות שהוגשו לבית המשפט עולה כי המאשימה ערכה בדיקה של התיקים שטופלו בשלוש השנים האחרונות ומבדיקתה עולה כי 44 מכלל התיקים שנבדקו עניינם תלונה כוזבת בגין עבירת מין או עבירת אלימות במשפחה ואלה נסגרו מאין עניין לציבור, ו- 37 תיקים מכלל התיקים שנבדקו עניינם תלונה כוזבת בגין עבירת מין או עבירת אלימות במשפחה – ובאלה הוגש כתב אישום.

 

לאחר העברת הנתונים הנ"ל הוסיפה הסנגורית וביקשה להתיר לה לעיין בתיקים או לקבל מידע נוסף בכל התיקים כדי "להבין לפי איזה מנגנון מחליטה המאשימה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור". בהחלטה נוספת מיום 21.7.2014, נעתרתי לבקשה באופן חלקי והוריתי למאשימה להעביר לנאשמת עותק מכתבי האישום ב – 37 התיקים שצוין כי בהם הוגש כתב אישום, תוך מחיקת פרטי הנאשמים ופרטים מזהים נוספים.

 

4.לטענת הסנגורית הנתונים שהועברו לה מלמדים על קיומה של אכיפה בררנית כלפי הנאשמת. לשיטתה, ב 8 מתוך 37 התיקים בהם הוגשו כתבי האישום דובר על עבירות אחרות, כתבי אישום נוספים כוללים עבירות נוספת מלבד מסירת ידיעות כוזבת, ורק ב 12 מקרים הוגש כתב האישום בגין העבירה הנדונה. לפי חישובי ב"כ המאשימה המדובר בפחות מ 15% מכלל המקרים בהם נפתחה חקירה בגין העבירה הנדונה בשלוש השנים האחרונות. נטען כי נתון זה כשלעצמו מלמד על אכיפה בררנית.

 

5.המאשימה מתנגדת לבקשה והיא סבורה כי הטיעון שמעלה הנאשמת אינו מבוסס, שכן עולה מן הנתונים כי בחלק לא מועט מן המקרים הוגש כתב אישום, ואת המספר המועט ניתן לייחס לקושי בהוכחת עבירות מהסוג הנדון. כן נטען כי שיקול הדעת של התביעה רחב ועומדת לה חזקת התקינות, ומתוך המקרים שנבדקו על ידי הסנגוריה לא נמצא ולו מקרה אחד דומה בו לא הוגש כתב אישום, וגם אם נמצא מקרה אחד אין בו די כדי להצביע על אכיפה בררנית. לבסוף עמדה המאשימה על המשאבים הרבים שהושקעו כדי להביא את הנתונים הנדרשים שלשיטתה לא הועילו בכלום, ועל ההשפעה השלילית לדבריה שיכולה להיות לבקשות מעין אלו שמעלה הנאשמת.

 

6.דין בקשת הנאשמת להידחות.

 

7.ברי כי טענה של אכיפה בררנית נכנסת לגדרה של הטענה הכללית יותר של הגנה מן הצדק (ראו: ע"פ 8551/11 סלכג'י נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], (12.8.12). על טענת ההגנה מן הצדק אין צורך להרחיב. אזכיר בקיצור נמרץ את ע"א 2910/94 ארנסט נגד יפת, פ"ד נ (2) 22 (להלן: פרשת יפת); את ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נגד בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (להלן: פרשת בורוביץ); את סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי, שם עוגנה הדוקטרינה בחוק, כאשר נקבע כי עיגון זה לא שינה מהמבחנים שנקבעו בפרשת בורוביץ' לבחינתה של הטענה (ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' לימור; ע"פ 3712/06 פלוני נגד מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 30.4.08); את פסיקת בתי המשפט שחזרה וקבעה כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק תיושם רק במקרים יוצאי דופן ולא על נקל ימחק בית המשפט כתב האישום עקב טענה של הגנה מן הצדק; ואת המבחן המשולש שנקבע בפרשת בפרשת בורוביץ'. על פי מבחן זה בשלב הראשון על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם וזאת במנותק משאלת אשמתו או חפותו, בשלב השני, יבחן בית המשפט אם יש בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים שבו משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ועליו לערוך איזון בין הערכים השונים התומכים בניהול ההליך לעומת אלה הנוגדים לכך. בשלב השלישי, יבדוק בית המשפט אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים מאשר ביטולו של כתב האישום.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ