אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 31684-05-12

ת"פ 31684-05-12

תאריך פרסום : 04/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
31684-05-12
21/10/2015
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. עומר טל
2. אלמוג עבדי

גזר דין

לנאשם 2

 

 

רקע

1. הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274 לחוק העונשין.

עובדות המקרה בהן הורשע הנאשם, פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. בתמצית אציין, כי לאחר השתוללות והתנהגות פסולה במקום ציבורי מצד הנאשם 1, הגיעו שוטרים לדירה בה שהו הנאשמים, ובקשו להיכנס פנימה. תחילה נענו בקללות, ובהמשך, משפתח הנאשם 2 קלות את הדלת, דחפו השוטרים את הדלת ונכנסו לדירה. הנאשמים נעלו את הדירה והשליכו את המפתח. בנסיבות אלה, התפתח מאבק בין הנאשם 2 לשוטר מרעי, במהלכו תקף הנאשם את השוטר במכת אלה לכתפו, באגרופים לפניו, לבטנו, ולאשכיו, וכן בעיטה ברגלו. לשוטר נגרמו כאבים ונפיחות בשוק הרגל.

2. בטרם הטיעונים לעונש, התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם. מדובר בנאשם נשוי, אשר בגיל צעיר הוצא, מספר פעמים, למשפחות אומנה, ולאחר מכן חזר לאימו. הנאשם השלים שירות צבאי מלא כמפקד טנק, ועבד באופן עקבי בעבודות שונות. בשנת 2007 חזר הנאשם בתשובה, והחל לומד בישיבה. במהלך השנה החולפת, עבד הנאשם בקבורה וטהרה, התמיד בעבודתו ואף קיבל קביעות. בנוסף, נישא ונולדה לו בת.

הנאשם התקשה בקבלת אחריות לביצוע העבירה, מלווה בתחושת קורבנות. שרות המבחן התרשם כי בהעדר מסגרת, הנאשם נוטה להתדרדר ולעבור על החוק. לצד זאת, התרשם שרות המבחן כי הנאשם מתנהל באופן יציב במסגרות ובתפקידים אותם נוטל על עצמו, ומודע לקשייו. לפיכך, העריך שרות המבחן כי קיים סיכוי נמוך להישנות מעשים פליליים, והמליץ על הטלת מאסר מותנה, פיצוי לשוטר וביצוע של"צ בהיקף של 200 שעות.

הממונה על עבודות שרות, ערך חוות דעת ממנה עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שרות.

טיעוני הצדדים

3. המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, ולנסיבות ביצוע התקיפה. לפיכך, עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 5 ל-14 חודשי מאסר בפועל, כאשר העונש שיש להשית על הנאשם מצוי באמצע המתחם.

4. הסנגור טען שחלקו של הנאשם באירוע קטן, זאת לעומת חלקו המרכזי של נאשם 1. לפיכך, עתר להשית על הנאשם 2 עונש קל משמעותית מהעונש שיוטל על נאשם 1. עוד טען כי הנאשם נגרר לאירוע, במהלכו נחבל בעצמו. במקרה זה, עתר לקבוע מתחם ענישה המתחיל בצו של"צ. בנסיבותיו של הנאשם, אשר מאז האירוע לא נרשמו לחובתו הסתבכויות נוספות, השתקם, נישא והפך לאב, קיבל קביעות בעבודתו – עתר לאמץ את המלצת שרות המבחן. בנוסף, הפנה לעפ"ג (י-ם) 23655/03/15 בו קיבל כבוד בית המשפט המחוזי ערעור על ענישה של מאסר בעבודות שירות, שהוטלה על ידי מותב זה בגין עבירת תקיפת שוטר, וקבע כי הנאשם יבצע תחתם עבודות של"צ.

הנאשם טען כי לא הפעיל שיקול דעת באירוע, כאשר ביקש לסייע. בנוסף, היפנה לכך שכיום נמצא במסלול חיים חיובי, וביקש שלא לפגוע בו.

מתחם הענישה

5. התוקף שוטר פוגע במעשיו בשלמות גופו ובבטחונו האישי, הן כאדם והן כמי שאמון על שמירת החוק והסדר. בתקיפה זו יש משום גילוי יחס פוגעני ומזלזל, וכן ערעור מוסכמות יסוד של מחויבות לכיבוד החוק, והאוכפים את הסדר הציבורי. המחוקק ראה חשיבות גדולה להגן על ערכים אלה, וקבע עונש מינימום בגין עבירת תקיפת שוטר. בהתאם, עמד בית המשפט העליון על הצורך בענישה מחמירה כנגד מבצעי עבירה זו :

"חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית"

(ע"פ 6642/09 מדינת ישראל נ' גביש (30.12.09 )).

יפים לענייננו אף הטעמים שהובאו מפי כבוד השופט ג'ובראן בעומדו על הנחיצות הגדולה בשמירה על ציבור השוטרים:

" משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היום יומי של שלטון החוק במדינת ישראל, ומוטלים עליה תפקידים רבים במדינתנו רווית הקשיים, המתחים והאיומים, ונדמה כי אף גוף משטרתי במדינה דמוקרטית לא נאלץ להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפני משטרת ישראל, החל מגילוי פשעים ומניעתם וכלה בהתמודדות עם מתקפות טרור אכזריות. שוטרי משטרת ישראל, כמו אנשי שאר זרועות הביטחון, עושים לילות כימים למען שמירה על ביטחון הציבור, ועל כן מחויבים אנו לעשות ככל שניתן על מנת להגן עליהם מפני מי שמנסים להלך עליהם אימים ולפגוע בעבודתם החשובה, אשר נעשית למען כלל הציבור ולהבטחת ביטחונו האישי. ללא הגנה ראויה על אוכפי החוק לא תוכל המדינה להבטיח לציבור הרחב אכיפה יעילה של החוק והבטחת הסדר הציבור". ( ע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' מוסא, פיסקה 26 (20.9.10) עוד אפנה בהקשר למדיניות הענישה הנוהגת לע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל , פיסקה 8 (23.4.09) , ע"פ 5214/13 סירחאן נ' מדינת ישראל (30.12.13) וכן ע"פ 194/14 מדינת ישראל נ' מחמוד (12.2.14))

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ