אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 31497-04-11 מדינת ישראל נ' חזן ואח'

ת"פ 31497-04-11 מדינת ישראל נ' חזן ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום בבית שמש
31497-04-11
14/07/2014
בפני השופט:
ירון מינטקביץ

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד יצחק חנוך
נאשמים:
1. דוד חזן
2. דור עמור

עו"ד מיכאל בן לולו
עו"ד מיכאל עירוני
גזר דין


הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר. על פי עובדות הכרעת הדין, ביום 15.1.11, בסמוך לשעה 2:55, נסע הנאשם במכוניתו והחזיק בה סכין. כאשר עוכב לבדיקה על ידי שוטרים השליך הסכין ארצה ובעט בו אל מתחת למכונית, על מנת למנוע מהשוטרים למצוא הסכין.רקע

להשלמת התמונה אציין, כי היה בתיק נאשם נוסף, אשר זוכה בהסכמת המאשימה במהלך שמיעת ההוכחות, שכן הוברר כי לא החזיק סכין אלא אולר.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על חומרת העבירה ועל העדר קבלת אחריות מצדו של הנאשם. כן הפנה לכך שלנאשם הרשעה קודמת, בגינה נדון לשל"צ אותו לא ביצע ולחוסר נכונות של הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות. לאור אלה ביקש להשית על הנאשם עונש של מאסר לריצוי ממש.

ב"כ הנאשם שם דגש על כך שהרשעתו הקודמת של הנאשם היא בשל מעשה פעוט ועל כך שהנאשם לא חלק על כך שהחזיק סכין, אלא רק טען ביחס למטרת החזקה. במהלך טעונו הציג מספר גזרי דין, בהם הוטלו על נאשמים בעבירות דומות עונשי מאסר מותנים. לאור אלה, ביקש להשית על הנאשם עונש שיקומי ומאסר מותנה.

הנאשם הודיע שאינו רוצה לומר דבר.

מתחם העונש ההולם

הנאשם הסתובב במכוניתו בסמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר יחד עם חבר, כשהוא מזוין בסכין. כאשר עוכב לבדיקה על ידי שוטרים זרק הסכין ובעט בו, על מנת שלא ימצא על ידי השוטרים.

לא בכדי קבע המחוקק בצדה של עבירת החזקת סכין עונש מקסימלי של חמש שנות מאסר. חמרתה של עבירה זו היא, שהיא עבירה "פותחת שער" למגוון עבירות אלימות קשות. למרבה הצער, פעמים רבות קטטה אשר יכלה להגמר ללא נזק ממשי למעורבים בה, הסתיימה באורח טרגי, בשל כך שאחד המעורבים היה מזוין בסכין ובחר להשתמש בו. הערך המוגן אשר נפגע בשל עבירת החזקת סכין, הוא הערך החשוב מכל, שלמות הגוף וקדושת חיים. קו ישר ועקוב מדם מחבר בין עבירה זו ובין החמורות שבעבירות שבחוק העונשין. לפיכך, מדיניות ענשית הולמת אמורה לבטא את הפוטנציאל הקטלני הטמון בעבירה זו והצורך החיוני למנעה. ככל שיקפידו בתי המשפט לגזור בגין עבירה זו עונשים אשר ירתיעו אנשים מלצאת את פתח ביתם עם סכין, כך ימעטו קרבנות נוספים.

פסיקה עקבית קובעת, כי ככלל יש להטיל בגין עבירת החזקת סכין, גם כעבירה יחידה, עונש של מאסר ממש, למעט במקרים חריגים. ככלל, הסתפקות במאסר בעבודות שירות אין בה כדי לבטא את חמרת העבירה או להעביר מסר מרתיע ברור, לנאשם ולחברה כולה.

ר' למשל האמור בע"פ 242/07, אובלימוב נ' מדינת ישראל, שם נפסק:

"ואכן אין צורך להכביר מלים על כך שסכין קוראת לשולף ולדוקר כשם שפירצה קוראת לגנב; "תת תרבות הסכין" על גילוייה השונים – מהחזקת סכין ועד לשימוש אלים בה – היא אורח תדיר, לא רצוי, בבתי המשפט, לרבות בבית משפט זה; היא כבר גבתה לא מעט חיי אדם, ועל כן אין מנוס מענישה מרתיעה לגביה, בכל גילוייה."

באותו מקרה אושר גזר דין של תשעה חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של החזקת סכין ללא עבירה נלווית.

ר' גם דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 5953-03-09, אבו לשין נ' מדינת ישראל

לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא. הלכה היא כי בעבירות של נשיאת סכין יש מקום לגזור עונש של מאסר. אמנם קיימים מקרים חריגים בהם לא נגזר עונש כאמור, ואולם בדרך כלל, וגם כאשר מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, גוזרים בתי המשפט עונש של מאסר בפועל על אלו הנושאים על גופם סכין ללא צידוק סביר.

ר' כמו כן רע"פ 2932/08, מרגאן נ' מדינת ישראל ורע"פ 9400/08, מועתז נ' מדינת שיראל, שם אושרו גזרי דין של מאסר בפועל לשני נאשמים, צעירים ללא הרשעות קודמות, אשר הורשעו בעבירה של החזקת סכין בלבד וכן ע"פ 39461-10-13, גרשקוביץ נ' מדינת ישראל, ע"פ (חיפה) 31988-06-10, גטהון נ' מדינת ישראל והפסיקה המצוטטת בו.

לחומרה שבהחזקת הסכין מתווספת החומרה שבהכשלת השוטר עת עוכב הנאשם לבדיקה (זריקת הסכין אל מתחת למכונית). עבירה זו מבטאת זלזול בשלטון החוק. בנסיבות המקרה שלפני, שתי העבירות מהוות רצף התנהגותי אחד, ועל כן אקבע בגינן מתחם עונש אחד, שעיקרו מאסר בפועל.

נתתי דעתי לפסיקה אותה הציג ב"כ הנאשם, בה הוטלו עונשים מותנים בגין עבירה של החזקת סכין. אכן, ניתן למצוא גזרי דין מקלים רבים, ביחס לכל תחום ועבירה, כשם שניתן למצוא גזרי דין מחמירים. מכל מקום, מתחם העונש ההולם עבירה מסוימת אינו נקבע על פי רמת הענישה המקלה, ואף לא על פי רמת הענישה הממוצעת. מתחם העונש ההולם הוא קביעה ערכית של בית המשפט, המבטאת את חומרת העבירה ושיקולי הענישה הרלוונטים, ובהם גם רמת הענישה הנוהגת. ר' בהקשר זה ע"פ 1323/13 - רך חסן ואח' נ' מדינת ישראל (פסקה 9 לפסק דינה של כב' הש' ע. ארבל):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ