אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 31056-12-13 מדינת ישראל נ' אחדיאן(עציר)

ת"פ 31056-12-13 מדינת ישראל נ' אחדיאן(עציר)

תאריך פרסום : 30/07/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
31056-12-13
01/01/0001
בפני השופט:
חגי טרסי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
ארף אחדיאן (עציר)
עו"ד מירב נוסבוים
הכרעת דין
 
 

 

כתב האישום:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו ארבעה אישומים, בהם מיוחסות לנאשם עבירות רכוש ועבירות של הפרת הוראה חוקית. על פי האמור בחלק הכללי לכתב האישום, בהתאם להחלטות בית המשפט שניתנו בהליכים שונים, המפורטים שם, אמור היה הנאשם לשהות בתנאי מעצר בית מלא החל מיום 2.6.13, תחילה בבית ***** בבני ברק ובהמשך, החל מיום 1.9.13, בבית ****** בתל אביב. אף על פי כן, נטען באישום הרביעי, כי החל ממועד בלתי ידוע בחודש ספטמבר 2013, בסמוך ליום הכיפורים, הפר הנאשם את תנאי השחרור הללו בכך שעזב את בית דודתו ועבר להתגורר בביתו שבנתניה. בגין מעשה זה מיוחסת לנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית - עבירה על סעיף 287 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

 

באשר לאישומים בעבירות הרכוש, הרי במסגרת האישום הראשון מיוחסות לנאשם, בנוסף לעבירה ספציפית של הפרת הוראה חוקית, גם עבירות גניבה והתפרצות למקום מגורים – עבירות על סעיפים 384 ו-406 (ב) לחוק. על פי עובדות אישום זה, ביום 10.12.13, בין השעות 13:00 – 16:30, התפרץ הנאשם לביתם של סמיון ברש ומרינה אושרוביץ ברחוב שמואל הנציב בנתניה כך שחתך את סורגי החלון, שבר את התריסים ונכנס לבית. באותן נסיבות גנב הנאשם מתוך הבית כסף מזומן בשווי כולל של 644,375 ₪, המורכב מ- 527,450 ₪, 70 דולרים אוסטרליים, 9,120 יורו, 20,155 דולרים אמריקאים ו- 24,000 רובלים רוסיים. כמו כן גנב תכשיטים ובהם טבעת, שעון עם יהלום, תליון עם יהלומים וזוג עגילים.

 

על פי המפורט באישום השני, ביום 19.11.13, בין השעות 23:30 – 1:00, נכנס הנאשם לחצר ביתו של רפאל אלוש ברחוב השקד בנתניה, וגנב מתוך כלוב בחצר תוכי מסוג ארה, השייך למתלונן. ביום 11.12.13, במהלך חיפוש בביתו של הנאשם, נמצא הנאשם מחזיק בתוכי הנ"ל וכן בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו ובשני מכשירי טלפון ניידים החשודים כגנובים. במסגרת אישום זה מיוחסות לנאשם עבירות גניבה, הסגת גבול, החזקת נכס חשוד כגנוב והפרת הוראה חוקית – עבירות על סעיפים 384, 447 (א), 413 ו-287 (א) לחוק וכן עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית – עבירה על סעיף 7(א) + (ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973.

 

באישום השלישי מיוחסת לנאשם עבירה נוספת של החזקת נכס חשוד כגנוב, בכך שביום 11.12.13 החזיק בביתו מחשב נייד, אשר נגנב מבעליו, הגב' אנה צרנקינה, במהלך חודש אוגוסט 2013.

 

בתגובתו לכתב האישום, כמפורט בפרוטוקול מיום 1.4.14, הודה הנאשם בחלק הכללי לכתב האישום ובמיוחס לו באישום הרביעי, דהיינו בהפרה המתמשכת של תנאי השחרור. כמו כן הודה בהחזקת הסם לשימוש עצמי, כמפורט באישום השני. ביתר העבירות והאישומים כפר. לגבי האישום הראשון טען כי לא התפרץ לבית, לא גנב ממנו דבר ולמעשה לא נכח כלל בזירת אותה עבירה. גם לגבי האישום השני כפר בכל הטענות הנוגעות למעורבותו בגניבת התוכי. לדבריו, רכש את התוכי כדין. באשר לרכוש הנוסף, דהיינו למכשירי הטלפון והמחשב, טען כי קנה אותם באופן חוקי, ולגבי המחשב מסר כי מדובר היה ברכישה דרך אתר "יד 2".

 

לנוכח עמדתו זו של הנאשם, הובאו בפני מכלול הראיות והעדויות הרלבנטיות, ולאחר בחינתן ושמיעת טיעוני הצדדים, ניתן לומר כי המחלוקות העובדתיות בין הצדדים מצומצמות למדי ונוגעות בעיקר לשאלה האם התוכי שנתפס בביתו של הנאשם הנו התוכי שנגנב מוקדם יותר מהמתלונן באישום השני והאם הוכח ההיקף הנרחב של סכומי הכסף שנגנבו במהלך ההתפרצות לבית המתלוננים באישום הראשון. כפי שיובהר מייד, מצאתי להשיב בחיוב לשתי שאלות אלה. בהינתן מסקנה זו, הרי שבלב הכרעת הדין עומדות שאלות הנוגעות לעוצמתה, כמו גם למגבלותיה, של "החזקה התכופה", שכן האישומים בעבירות ההתפרצות, הסגת הגבול והגניבה, מבוססים כולם על העובדה כי ברשותו של הנאשם נתפסו אותו תוכי גנוב וכן חלק קטן מתוך שלל שטרות הכסף שנגנבו במהלך ההתפרצות.

 

לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות האירועים, אני סבור כי בשני האישומים הרלבנטיים מתקיימת "חזקה תכופה", וכי הנאשם לא סיפק הסבר סביר להחזקת הפריטים, אשר בכוחו לאיין את ערכה הראייתי של החזקה הנ"ל. אף על פי כן, מצאתי להרשיעו בכל אחד מהאישומים בעבירה חמורה פחות מזו שיוחסה לו בכתב האישום, שכן לטעמי מכלול הנסיבות אינו מצביע ברמת הוודאות הנדרשת בפלילים על כך שהנאשם נטל חלק באירועי ההתפרצות, הסגת הגבול והגנבה עצמם, וקיימת אפשרות סבירה, אשר מתיישבת עם הנסיבות, ולפיה הגיעו החפצים הגנובים לרשות הנאשם בשלב מאוחר יותר, מידי אחרים. לפיכך, החלטתי להרשיע את הנאשם, חלף עבירות ההתפרצות והגניבה באישום הראשון ועבירות הסגת הגבול והגניבה באישום השני, בעבירות של קבלת נכס שהושג בעוון – עבירות על סעיף 412 לחוק העונשין. להלן יובאו נימוקיי.

 

 

תמצית הראיות:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ