אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 30017-09-12 מדינת ישראל נ' רז

ת"פ 30017-09-12 מדינת ישראל נ' רז

תאריך פרסום : 26/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום אילת
30017-09-12
08/05/2016
בפני השופטת:
שוש שטרית

- נגד -
מאשימה::
מדינת ישראל
נאשמת::
אילת רז
פסק דין

1.לאחר שמיעת הראיות, תוקן כתב האישום והנאשמת הודתה והורשעה בתקיפה הגורמת חבלה ממש - עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 25.10.2011 בקופת החולים "מאוחדת" באילת, (להלן: המרפאה) ולאחר שלא הונפק לאם הנאשמת אישור לכרטיסי טיסה מאילת למרכז הארץ שם הייתה אם הנאשמת צריכה לקבל טיפול רפואי, פנו הנאשמת ואמה בעניין למנהלת המרפאה הגברת אהובה מלכה (להלן: אהובה).

אהובה ניגשה למזכירה בשם מיה מימון (להלן: מיה) כדי לברר בעניין, לאחר שנמסר לאם הנאשמת כי חסרים לה מסמכים מתאימים לצורך הנפקת אישור לכרטיסי טיסה, היא קיללה את מיה "שרמוטה מזדיינת בתחת אני אדאג שיפטרו אותך מפה, שכחת שאני חברה של המנכ"ל, ואת שכחת מי הכניס אותך לעבודה, ואני אדאג שיפטרו אותך, שכחת שבכית דמעות אצלי שהמנכ"ל יקבל אותך לעבודה הזאת". במעמד המתואר, הנאשמת הדפה את מיה ומשכה בשערותיה וסירבה להרפות. בהמשך לאחר שעובדי המקום ואדם נוסף שהיה במקום התערבו, הם הצליחו לשחרר את אחיזת הנאשמת בשערותיה של מיה.

במהלך האירוע, דפנה ביטון, מזכירה נוספת העובדת במשרד המרפאה, נפגעה בכתפה מכיסא שהושלך לעברה, ואהובה נפגעה בפניה בעקבות חפצים שהושלכו. כתוצאה מהמתואר, פנתה מיה לקבל טיפול רפואי מאחר שסבלה מרגישות בצוואר ובגב והתקשתה בהרמת ידיים. ואם הנאשמת פונתה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים יוספטל נוכח כאבים בצוואר.

3. ביום 14.5.2015 ולאחר שנשמעו הראיות, תוקן באופן משמעותי, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, הנאשמת הודתה, הורשעה, ושירות המבחן התבקש להגיש תסקיר ביחס לשאלת העונש ולבקשת ב"כ הנאשמת גם ביחס לשאלת ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

4. תסקיר, מפורט ומעמיק הוגש ביום 11.10.2015. לאחר סקירת קורותיה של הנאשמת, מאפייניה האישיים אותם מצא חיוביים ביותר, הערכת הסיכוי להישנות העבירה, בהינתן אפשרות קונקרטית לפגיעה בעבודתה, לרבות בדימויה העצמי – בה בהמלצה לבטל את הרשעתה ולהשית עליה התחייבות כספית להימנע מלחזור על העבירה. אשר לנסיבותיה האישיות ציין השירות כי זו אם לשני ילדים ונמצאת לקראת לידת בנה השלישי, עברה להתגורר באשקלון ועובדת כמנהלת משרד בחברת פיתוח ובנייה (הנאשמת ילדה במהלך הטיעונים לעונש).

שירות המבחן התרשם מחינוכה על פי מערכת ערכים נורמטיבית ורגישה לזולת, התרשם ממי שגילתה ומגלה יציבות במסגרות בהם לקחה חלק, היוצרת קשרים בין אישיים טובים, מתפקדת ברמה טובה כרעייה וכאם, ומגלה אמפטיה רבה לסביבתה, תורמת במגוון דרכים לנצרכים באמצעות עמותות שונות ובאופן פרטי.

בהתייחסות הנאשמת לביצוע העבירה, תארה זו בפניי שירות המבחן, את הדינמיקה שקדמה לאירועים ולפיה, אמה של הנאשמת סייעה בעבר למתלוננת- מיה שהייתה חברתה הטובה של אחות הנאשמת. בתקופה שקדמה לאירוע, ומסיבות שלטענתה לא ברורות, החלה המתלוננת לגלות יחס עוין כלפי אמה. מכאן ועל מנת להימנע מחיכוך עם המתלוננת בהגיען למרפאה ביום האירוע פנתה עם אמה לאהובה, מנהלת המרפאה, ולמרות זאת הדברים קרו כפי שקרו.

הנאשמת שיתפה את השירות בהבנתה כי טעתה בהתנהגותה וכי עברה משבר רגשי ובכי רב עקב תחושות של פגיעה בעקבות המקרה. כיום, הפיקה לקחים ונמנעת מוויכוחים, הביעה מוכנות לקחת חלק בהליך גישור עם המתלוננת, ליישר את ההדורים מולה ולפצותה. השירות מצא חשיבות של לימוד התהליך שהוביל להתפרצות וביצוע העבירה אצל הנאשמת ולפיכך הוצע לה לקחת חלק בפגישות בשירות המבחן וזו הביעה רצון לעשות כן. בבחינת השפעת ההרשעה על הנאשמת, מסר השירות כי לאור גילה הצעיר יחסית, העובדה כי היא המנהלת אורח חיים נורמטיבי ונעדרת עבר פלילי, הרי שיכולתה לבסס נזק קונקרטי עתידי בשלב זה של חייה, אינה קלה, ולא ניתן לומר כי זו לא קיימת.

אשר לשיקולי הרתעה, מצא השירות כי ההליך המשפטי הממושך שנוהל נגדה ונגד אימה גרם להפנמת חומרת מעשיה ומהווה כשלעצמו עונש על מעשיה וכגורם הרתעתי משמעותי ביותר. שיקול נוסף אליו התייחס השירות עניינו בפגיעה בדימויה העצמי של הנאשמת. להערכתו, דימויה העצמי של הנאשמת הוא בעל משמעות קריטית בחיי היום יום ובעיקר אצל מי שהיא אם צעירה לילדים. דימוייה העצמי כיום ולאחר שהועמדה לדין פלילי ביחד עם אמה, אינו גבוה והמליץ להימנע מהרשעתה על מנת למנוע פגיעה נוספת.

ראיות וטיעוני הצדדים לביטול ההרשעה והעונש

5. בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה להותיר את ההרשעה על כנה וכן עתרה לקבוע מתחם ענישה שינוע בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. עתרה להשית עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות, קנס בסכום משמעותי ופיצוי למתלוננת.

עמדה על חומרת מעשי המשיבה שהגם שאינה עובדת ציבור היא ממלאה תפקיד ציבורי, כפקידה במרפאה בה מטופלת אמה של הנאשמת וחלקה באירוע. נטען כי מידת הפגיעה של הנאשמת בערכים המוגנים, הינה משמעותית בהינתן התקפתה הברוטליות על המתלוננת במקום עבודתה ועל רקע עבודתה, כשאלה מבוצעים לעיני עמיתיה לעבודה ומטופלים שנכחו במקום. לדידה, עניינה של הנאשמת אינו נופל בגדר החריגים המצדיק סטייה מהרשעה, חרף עברה הנקי והנורמטיבי של הנאשמת לפני ואחרי האירוע, שכן, טענתה לפגיעה קונקרטית בעבודתה לא הוכחה. כתימוכין בטיעוניה הפנתה למקרים אחרים בפסיקה, שם נדונו נאשמים שנהגו באלימות כלפי עובדי ציבור ונותני השירות ועל רקע תפקידם ציבור (מנהל בית ספר, רופא בבית חולים, פקחית בעירייה, סמנכ"ל בעירייה), שם נדחו נסיבות אישיות של נאשם מפני חומרת העבירה ונסיבותיה, והענישה הייתה מחמירה באופן משמעותי.

6. מנגד, הסנגורית עתרה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל הרשעת הנאשמת. עיקר טיעוניה נעצה בחלקה של המתלוננת באירוע, קודם ולאחר האירוע, באפשרות ממשית של פגיעה בדמויה העצמי של הנאשמת ובעיני אחרים, ובאפשרות ממשית לפגיעה בעבודתה.

עמדה על התיקון המשמעותי של כתב האישום לאחר שנשמעו הראיות, ובהקשר זה על הנסיבות קודם להתרחשות האירוע, המצביעות באופן חד משמעי, על חלקה הלא מבוטל של המתלוננת ואשמתה בהתרחשות האירוע וכן בהתנהלות המתלוננת לאחר האירוע שאף היא מלמדת על חלקה הממשי באירוע. לטענתה, למשפחתה יש הכירות קודמת עם המתלוננת ועוד קודם לתחילת עבודתה במרפאה בה מטופלת אם הנאשמת. המתלוננת הייתה חברתה הטובה של אחות הנאשמת, ועבודתה במרפאה החלה לאחר שאמה של הנאשמת הפנתה אותה לעבודה זו ואף המליצה עליה. קודם לאירוע, החלה המתלוננת להתנכל לאמה של הנאשמת שהינה נכה המסתייעת בהליכון וכיסא גלגלים. לפיכך ביום האירוע עם הגעתן למרפאה לברר בקשר עם אישורי כרטיסי הטיסה, הן פנו ישירות למנהלת המרפאה במטרה להימנע מחיכוך עם המתלוננת. אולם זו, בדבריה למנהלת הפגינה כלפיהן יחס מזלזל ומעליב שאינו הולם עובד הנותן שירות לציבור, אז החל האירוע להתגלגל, כשבהמשך מי שהחל את האלימות הפיזית הייתה ואין חולק המתלוננת עצמה אשר משכה את התיק שהיה על כתפי הנאשמת והפנתה לעברה אצבע משולשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ