ת"פ 29832-08-15 מדינת ישראל נ' ס.(אחר/נוסף)

כללי

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום, בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה אחת של סיוע בסחר מסוכן. לא נערך הסדר לעניין העונש.

    

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 18.2.15, סייע הנאשם לאחר למכור לסוכן משטרתי סמוי סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 3.52 גרם נטו תמורת 200 ₪. ביום 24.2.15, מכר הנאשם לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 3.01 גרם נטו תמורת 200 ₪ וביום 4.3.15, מכר לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 6.8 גרם נטו תמורת 500 ₪.

    

3. הנאשם בן 22 ואין לו הרשעות קודמות.

    

4. תסקיר המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם מתאר כי הנאשם בן למשפחה המונה 9 ילדים, סיים 9 שנות לימוד והפסיק לימודיו על מנת לסייע בפרנסת המשפחה ובמימון צרכיו. הנאשם עבד במשך מספר שנים אך התחבר לחברה שולית והחל להשתמש בסמים בתדירות גבוהה בגיל 19. בעקבות מעצרו, הנאשם הפסיק להשתמש בסמים והוא מוסר בדיקות שתן נקיות מאז מעצרו. התסקיר מתאר כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו והסביר אותם בכניעה ללחץ של אחיו שהשתחרר מבית הסוהר. קצינת המבחן התרשמה כי החרטה שהביע הנאשם כנה וכי ההליך המשפטי חידד עבורו את האבחנה בין מותר לאסור והיווה עבורו גורם מרתיע. עוד תואר בתסקיר כי הנאשם השתתף בהצלחה בקבוצה של שירות המבחן לעצורי בית ושם לעצמו למטרה ללמוד גבולות לאחר שהבין והפנים את הנסיבות שהובילו למעצרו עד היום. שירות המבחן התרשם עוד, כי הנאשם הסתייע בהליך השיקומי ועשה ככל יכולתו כדי להצליח בו. שירות המבחן עמד על מאפיינים באישיותו של הנאשם המהווים גורמי סיכון, אך סבור כי הגבולות שהציב ההליך המשפטי נותנים פתח לתקווה כי הנאשם אכן עלה על דרך חדשה. שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת מאסר בפועל כדי למנוע הדרדרות במצבו של הנאשם ולמנוע פגיעה בהליך השיקומי שעבר, והמליץ על הטלת מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנה.

    

5. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, תוך קביעת מתחם עונש שבין 3-6 חודשים ביחס לאישום הראשון, וכן מתחם עונש שבין 6-12 חודשים לכל אחד מהאישומים האחרים וכן ביקשה לגזור על הנאשם מאסר על תנאי, קנס ופסילה מלקבל רישיון נהיגה. המאשימה הדגישה בטיעוניה את הנסיבות שבהן בוצעו העבירות, את העובדה כי מדובר במספר אירועים של סחר בסמים, את חלקו המשמעותי של הנאשם בביצוע העבירה שבאישום הראשון וכן את התנהלות הנאשם כסוחר סמים לאחר שהסוכן הלין בפניו על כמויות הסם שקיבל בעסקה. עוד הדגישה המאשימה את הנגישות הרבה של הנאשם לסמים אותם סיפק בתוך פרקי זמן קצרים לאחר יצירת קשר עם הסוכן.

    

6. ב"כ הנאשם התייחס לתסקיר המבחן, וטען כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן תוך שהדגיש כי הנאשם עבר כברת דרך של שינוי ושיקום, ואת חרטתו של הנאשם על מעשיו כן את נטילת האחריות על ידי הנאשם ואת העובדה כי הנאשם ביצע את העבירות בצלו של אחיו שעזב את הבית ועבר להתגורר בעיר אחרת.

    

7. הנאשם בדברו האחרון אמר כי טעה במעשיו ונגרר לאחר ששמע בקול אחיו. לאחר שחווה טעמו של בית סוהר, הבטיח כי לא יחזור על המעשים ואמר כי ההליך הפלילי, המעצר ומעצר הבית, הביאו אותו לכלל הבנה כי מעשיו היו שגויים.

    

   קביעת מתחם העונש ההולם

8. הערך המוגן בעבירות הסמים הוא הגנה על הציבור מפני הנזקים החברתיים הישירים והעקיפים אשר נגרמים כתוצאה משימוש בסמים, לרבות ביצוע עבירות נלוות על ידי המשתמשים בסמים כדי לממן את צריכת הסם. השימוש בסמים אינו פוגע רק פגיעה פיזית ונפשית במשתמש עצמו, אלא יש לו השלכות פוגעות גם על בני משפחותיהם של המשתמשים, על סביבתם הקרובה ולבסוף יש בו פגיעה אף בחברה כולה (ראו ע"פ 1635/14 שי יהודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 21.8.14]).

    

9. מעבר לפגיעה בערכים המוגנים, אשקול בעת קביעת מתחם העונש ההולם גם את הנתונים הבאים:

   • סוג הסם וכמותו – מדובר בסם מסוכן מסוג חשיש שאינו נמנה על קבוצת הסמים "הקשים" ובמכירה של כמויות קטנות של כ- 3.5 – 3.5 גרם בכל עסקה.

      

   • חלקו של הנאשם בכל אחד מהאירועים – באירוע הראשון הנאשם היה מסייע בלבד, וכאן המקום לציין כי האחר שלו סייע הנאשם (על פי דברי הסניגור מדובר באחיו של הנאשם) לא נתפס ולא הועמד לדין, אם כי חלקו כמסייע לא היה שולי ותפקידו היה משמעותי: לקבל לידיו את הכסף ולהעביר לסוכן את הסם. בשלושת האירועים האחרים עבר הנאשם ל"קדמת הבמה" וביצע את העסקאות בעצמו.

      

   • מידת התכנון- אין מדובר בעבירות שבוצעו באופן ספונטאני אלא במכירות מתוכננות, שקדמו להן שיחות טלפון עם הסוכן, ולצורך ביצוע העבירה שבאישום הראשון נדרש הנאשם גם לביצוע התיאומים עם האחר. המועדים שבהם בוצעו העסקאות, ופרקי הזמן הקצרים שנדרשו לנאשם מהרגע שבו הסוכן פנה אליו ועד שמכר לו את הסמים, מלמדים על נגישות גבוהה לסמים. המתואר באישומים השלישי והרביעי לפיו הנאשם "פיצה" את הסוכן בגין העסקה המתוארת באישום השני, מלמד על כך שגם הוא ראה את עצמו כמי שמנהל עסק ומודע לצורך להשביע את רצון הלקוחות.

      

   • הנזק הצפוי מביצוע עבירות של סחר בסמים הוא פגיעה בציבור משתמשי הסמים. במקרה שבהם הסמים נמכרים לסוכן משטרתי, מובן כי הנזק קטן יותר שכן הסמים אינם מופצים לציבור. מידת הפגיעה, אם כן, בערך המוגן על ידי העבירה, היא בינונית.

      

10. אשר לפסיקה הנוהגת מצאתי כרלוונטיים את פסקי הדין הבאים: ברע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 23.1.13] דחה בית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם צעיר, שלא ריצה בעבר עונש מאסר, אשר הורשע בביצוע שלוש עבירות של סחר ותיווך בסם מסוג חשיש במשקל של גרמים בודדים וכן בעבירה של החזקת סם מסוג קוקאין לצריכה עצמית ונדון ל- 21 חודשי מאסר בפועל; ברע"פ7275/11 נאסר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 11.10.11] דחה בית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם ללא עבר פלילי שהורשע בעבירות סחר בסמים מול סוכן משטרתי במספר מקרים, ונדון לחמישה חודשי מאסר בפועל; בת"פ 27086-06-14 מדינת ישראל נ' דיבפקר (11.9.14) הורשע נאשם 1, נטול עבר פלילי, בשלושה אישומים, ובכל אחד מהם בעבירה של סחר בסם מסוג חשיש במשקלים של 0.64 גר' 3.13 גר' ו- 2.82 גר' ונדון לעשרה חודשי מאסר בפועל; בת"פ 26709-06-14 מדינת ישראל נ' ישראלוב [פורסם בנבו 26.10.14] הורשע הנאשם ב- 3 עבירות של סחר בסמים מסוג חשיש במשקלים של 7.54 גר, 21.89 גר' ו- 9.44 גר' ונדון ל- 11 חודשי מאסר בפועל; בת"פ 44321-09-11 מדינת ישראל נ' יוסף איפרגן הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה אחת של ניסיון לסחר בסם מסוכן מסוג חשיש בכמויות קטנות ונידון לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל.

     

11. כתב האישום המתוקן מתייחס לארבע עסקאות סמים שבהן היה מעורב הנאשם, 3 כסוחר והאחת כמסייע. מדובר בעסקאות שבוצעו במועדים שונים והגם שמדובר במועדים קרובים, העובדה כי אלה עסקאות נפרדות שאינן תלויות האחת בשנייה מחייבת לקבוע מתחם עונש הולם נפרד לכל אחת מהעסקאות.

     

12. לאחר ששקלתי נתונים אלה מצאתי כי מתחם העונש ההולם לעבירת הסיוע לסחר שבאישום הראשון מתחיל בעונש של מאסר בעבודות שירות ומסתיים בעונש של 7 חודשי מאסר בפועל, ומתחם העונש ההולם לכל אחת מהעסקאות המתוארות באישומים השני, השלישי והרביעי הוא שישה- ארבעה עשר חודשי מאסר בפועל.

     

    השיקולים לקביעת העונש המתאים

13. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. נטילת האחריות היא כנה ואמיתית על פי התרשמות שירות המבחן וכן על פי התרשמותי מהדברים שאמר הנאשם בבית המשפט. מתוך התסקיר עולה, כי הנאשם הבין והפנים את הפסול שבמעשיו, ואת השפעתם הרעה על חייו.

     

14. מתוך תסקיר המבחן עולה עוד כי מאז מעצרו עשה הנאשם כברת דרך משמעותית, הן במישור המעשי של הפסקת השימוש בסמים העולה מתוך מסירת בדיקות שתן נקיות לאורך תקופה ארוכה, הן במישור ההכרה של הנאשם בבעייתיות שבהתנהגותו, הבנת הצורך בטיפול והירתמות להליך הטיפולי שהובילה את הנאשם להבנה של חומרת המעשים והצורך להימנע מחזרה עליהם בעתיד. אינני סבורה שההליך הטיפולי אליו מתייחס שירות המבחן הוא דבר של מה בכך, כפי שטענה המאשימה, אלא שמדובר בתהליך אמיתי שעובר הנאשם, שהחליט לפתוח פרק חדש בחייו ולחזור למוטב.

     

15. עם הגשת כתב האישום, בחודש אוגוסט 2015 התבקש מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. ביום 10.9.15 הוא שוחרר לחלופת מעצר של מעצר בית מלא. בחודש ינואר 2016 הקל בית המשפט בתנאי השחרור ואפשר לנאשם לצאת לעבודה, תחילה בבית קפה ולאחר מכן במלון. במסגרת הטיעונים לעונש התברר כי הנאשם פוטר מבית המלון לפני כחודש ימים ומאז הוא מצוי במעצר בית מלא. מתוך השתלשלות הדברים עולה כי יציאתו של הנאשם לעבודה יש לה חלק בשיקומו ובחזרתו לאורח חיים נורמטיבי.

     

16. עניינו של הנאשם מעורר התלבטות לא מעטה. העבירות שביצע הן חמורות וראויות לענישה מחמירה בדמות מאסר בפועל. אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא במעשים שחזרו על עצמם פעם אחר פעם בתוך פרקי זמן קצרים. מנגד, מסתבר, כי הנאשם קיבל החלטה לחזור למוטב והוא אף עסוק ביישומה מזה חודשים ארוכים.

    בסופו של יום מצאתי כי העובדה שמדובר בצעיר ללא הרשעות קודמות, שביצע את העבירות חודשים ספורים לאחר שמלאו לו 20 שנה, על רקע השפעתו הרעה של אחיו, ואשר הכיר בפסול שבמעשים והראה נכונות לקחת על עצמו תהליך לא פשוט של שינוי ויציאה לדרך חדשה בה הוא מתמיד מאז מעצרו, יש בה כדי להביא למסקנה כי במקרה דנן יש להעניק לנאשם הזדמנות להשלים את ההליך השיקומי שהוא מצוי בעיצומו. מצאתי כי יש מקום לתת משקל להתרשמות שירות המבחן לפיה יש להימנע מלגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל לנוכח העובדה כי הוא טרם סיים גיבוש זהותו, וחשיפה לחברה עבריינית בבית הסוהר עלולה להשפיע עליו לרעה, לקטוע את ההליך החיובי שבו הוא נמצא ולחבל בהישגי השיקום. אני סבורה כי מטעמים אלה של שיקום, שהנאשם מצוי בעיצומו, יש מקום לחרוג לקולא ממתחם העונש העולם.

     

17. בין רכיבי הענישה שיוטלו על הנאשם, יש מקום לרכיב מאסר מותנה שירתיע את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות דומות, ויהווה תמריץ נוסף לנאשם להתמיד בהליך בו הוא מצוי.

     

18. אשר לעונש הפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה אותו עתרה המאשימה להטיל על הנאשם, יש לומר כי כלל מדובר בעמדה ראויה בכל הנוגע לנאשמים שהורשעו בעבירות סמים, שכן עונש זה יש בו כדי להוות אמצעי הגנה לציבור מפני מי שעושה שימוש בחומרים משני תודעה. עם זאת, במקרה דנן, סברתי כי אין מקום להטיל עונש פסילה, הן בשל העובדה כי מתוך התסקיר עולה שהנאשם אינו עושה שימוש בסמים מזה תקופה ארוכה, הן בשל כך שרישיון נהיגה הוא אמצעי רב חשיבות לצרכי עבודה שונים, וסברתי כי אין מקום לחסום את הנאשם מלקבל עבודות שבהן רישיון נהיגה יהא נחוץ.

     

19. לנוכח האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

    • שישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, החל מיום 19.4.17.

       

    • 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט החזקת סמים לצריכה עצמית.

       

    • 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית.

       

    • קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ביום 1.6.17 והתשלומים הנוספים ב- 1 בכל חודש עוקב.

       

    • צו מבחן למשך שנתיים מהיום.

       

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

       

       

       

      ניתן היום, ה' כסלו תשע"ז, 05 דצמבר 2016, במעמד הצדדים.