אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 29733-11-15 מדינת ישראל נ' מוגרבי(עציר)

ת"פ 29733-11-15 מדינת ישראל נ' מוגרבי(עציר)

תאריך פרסום : 15/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
29733-11-15
14/03/2016
בפני השופט:
ד"ר אוהד גורדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים – ע' לוין
נאשם:
חאלד מוגרבי (עציר)
עו"ד ח' אזברגה
עו"ד ר' קטילאת וח' קוטינה
גזר דין
 

 

 

רקע

  1. בהכרעת דין מיום 29.12.15 אשר ניתנה לאחר הבאת ראיות הורשע הנאשם בשלוש עבירות של הסתה לגזענות, לפי סעיף 144ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). הנאשם זוכה משתי עבירות של הסתה לאלימות, לפי סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין.

  2. זו תמצית הקביעות בהכרעת הדין: הנאשם נהג להעביר שיעורי דת במסגד אל אקצא אשר בירושלים, פעמיים בשבוע, בפני קהל מאזינים משתנה ומזדמן שנע בין 10 ל-15 אנשים. הנאשם העביר שיעורים גם במסגרות אחרות: במועדון בעיר העתיקה ובקייטנות אותן ניהל במסגד. הנאשם נהנה ממעמד בעל אופי דתי עקב פעילויותיו האמורות, וזכה בהכרה וכבוד מצדם של אחרים, במסגד ומחוצה לו, שבא לידי ביטוי בין היתר בכינויו בידי אחרים "שיח" ובנכונות של חלקם לתרום כספים לנאשם, הן לשימושו ולשימוש בני משפחתו והן כדי שיעבירם לנזקקים.

    הנאשם הסריט בווידאו את השיעורים אותם העביר, ואת חלקם העלה לאתר האינטרנט YouTube תחת שם המשתמש Al Masjed Al Aqsa.

  3. כתב האישום עסק בחמישה שיעורים שהועברו בידי הנאשם במסגד בפני קהל כאמור, הועלו על-ידו לאתר האינטרנט וזכו כל אחד בעשרות צפיות של גולשי אינטרנט. הרשעתו בעבירות של הסתה לגזענות נוגעת לשלושה מן השיעורים, שהועברו בתקופה מאי-יולי 2015 ובהם השמיע בפני מאזיניו תכנים ורעיונות בעלי אופי גזעני ואנטישמי מובהק. האישום עסק באמירות של הנאשם באותם שיעורים לפיהם, כך בשיעור הראשון בסדר הכרונולוגי, "היהודים" או "בני ישראל" ניצבים מאחורי מתקפות ה-11 בספטמבר, כאשר 11 הוא המספר של השטן עבורם; כי הם הבעלים של תעשיית הסרטים האמריקאית וכי סרטי ערפדים מציגים רעיון הנמצא במוחם אותו קיבלו מהשטן ולפיו הריגת אדם ושתיית דמו מספקת "יכולת נצחית"; כי שואת היהודים התרחשה בשל שחיתותם ומשום שהכינו "לחם מיוחד" לחג הפסח באמצעות חטיפת ילדים, הנחתם בחבית מלאה במחטים והכנת הלחם באמצעות דמם – רעיון נוסף אותו קיבלו מן השטן; וכי הבונים החופשיים ובני ישראל מנהלים "כנסי כישוף" בהם נדרשים חברים חדשים או מי שמבקשים לשפר את מעמדם להקריב לשטן אחד מילדיהם או מקרובי משפחתם. בשיעור השני נשא הנאשם דברים לפיהם היהודים מפיצים בעולם מחלות ו-וירוסים כדי להניע את תעשיית התרופות, וזאת על רקע שליטתה של משפחת רוטשילד בהון העולמי ויצירת אותן מחלות בידי רופאים עבור המשפחה, הבונים החופשיים והיהודים. בשיעור השלישי הרצה הנאשם כי היהודים מבקשים לכבוש את מסגד אל אקצה כדי לבנות עליו בית מקדש וכי מדובר בצעד ראשון להגשמת שאיפתם לכבוש את העולם כולו.

  4. בהכרעת הדין נבחנו האמירות הנדונות בתוך הקשרן: סקירת התכנים המלאים שנאמרו באותם שיעורים. זו העלתה כי האמירות שנזכרו בכתב האישום אינן מקריות או נקודתיות, אלא מהוות חלק מתזה כוללת וסדורה שחזרה ונשנתה בשיעורי הנאשם ואשר עסקה בעימות שבין האסלאם ליהדות ובחשיבותה של הנוכחות המוסלמית במסגד אל-אקצה למניעת "מזימותיהם" של היהודים להשתלט על המקום. במסגרת זו שילב הנאשם בהרצאותיו תכנים אנטישמיים מובהקים במטרה "להמחיש" בפני השומעים את שפלותם של היהודים אל מול יתרונות האסלאם. זאת עשה, לא אחת, תוך עיוות של נתונים הלקוחים מן ההיסטוריה והדת היהודית, הקבלה חוזרת ונשנית בין היהודים לבין השטן, הצגת היהודים כמי שעובדים אלים רבים ובכלל זה את השטן וכמי שלוקים בשחיתות מושרשת. היהודים, כך שמעו המאזינים מפי הנאשם, מרמים את האל ומנהלים מלחמה עמו בדרך של מזימות, אינם מאמינים בו אמונת אמת ועוד. הנאשם אף טען בפניהם כי העלילות הקשות שהשמיע הן בגדר עובדות מוכחות, הלקוחות בין היתר מן הקוראן ומכתבי הקודש של הדת היהודית ומעוגנות ב"הוכחות" כגון "פרוטוקולי משטרה" או איור על שטר הדולר בו נראה לדבריו "הלהטוטן עם העין האחת" שהיהודים מבקשים את סיועו כדי לנצח את האל. הנאשם אסף, מראש, את התכנים האמורים באמצעות חיפושים באינטרנט והעבירם לשומעים תוך ניצול היותו דמות בעלת מעמד דתי, במסגד אל אקצה על חשיבותו הניכרת לאסלאם ובמסגרת "שיעור דת", דבר ששיווה להם משנה-משקל.

    לפירוט תכני השיעורים ונוסחיהן המדויקים של האמירות הנדונות ראו פסקאות 11-29 להכרעת הדין.

  5. בהכרעת הדין נדחו ניסיונות הנאשם לספק, בחקירותיו ובעדותו, הסברים תמימים לאמירותיו. בכלל זה דחיתי את הטיעון שהעלה לפיו באמירות הנדונות לא התכוון לעם היהודי אלא לקבוצות, קבוצה או בודדים מתוכו שהם "עובדי השטן". טענות אלה הוצגו בידי הנאשם בצורה בלתי אחידה, תוך פיתוחן בהדרגה במהלך חקירות הנאשם ובעדותו, וניגפו בפני התכנים המתועדים מפי הנאשם בתמלילי השיעורים. בדומה, נדחתה טענה לפיה בדבריו עסק הנאשם לא באנשים או בעם היהודי אלא במעשים שביצעו. עוד נקבע כי הנאשם היה מודע היטב לטיבן הגזעני של האמירות ששילב בשיעוריו והיה מעוניין להטמיע את הרעיונות האנטישמיים בקרב מאזיניו במסגד ולהפיצם ברבים, ולשם כך העלה את סרטוני השיעורים לאתר האינטרנט הפופולרי YouTube. בהקשר זה נדחו טענותיו לפיהן העלה את הסרטונים למטרות אחסון, או כי מחק או חסם לצפייה סרטונים שזכו לצפיות רבות. נבחנו טענות נוספות של הנאשם, לפיהן העלה לאתר האמור גם תכנים אחרים שצולמו במסגד, סמך את אמירותיו הגזעניות על רעיונותיהם של אחרים, או כי אמירותיו בשיעור נוסף שהעביר (נ/4) מראות שלא ביקש להסית לגזענות. נקבע כי אין בטענות אלה כדי לגרוע מאחריותו וכי גם השיעור נ/4 כלל התייחסות לעם היהודי ברוח דומה, המתובלת בגוון אנטישמי. להמחשה, שיעור זה כולל בין היתר אמירה לפיה היהודים מתירים הרג, אינוס ושבי לעבדות של מי שאינו יהודי (פסקה 53 להכרעת הדין).

  6. המאשימה ייחסה לנאשם, כאמור, גם עבירות של הסתה לאלימות וזאת בנוגע לשני שיעורים נוספים שהועברו באוקטובר 2015 ואף הם הועלו בידי הנאשם לאתר וזכו לעשרות צפיות. בחינת הנאמר באותם שיעורים, וביתר השיעורים שנדונו במסגרת ההליך, העלתה כי לא מדובר בקריאה לאלימות. הנאשם לא קרא למאזיניו לפגוע באחר או להשתמש בכוח, ובמקומות מסוימים אף קרא שלא ללכת בדרך זו. האמירות בהן התמקד האישום הנדון הטיפו לנוכחות לא אלימה במסגד שכונתה "ריבאט", תוך הבדלה בינה לבין מעשי "ג'יהאד" או ל"שהידים" (לפירוט ראו פסקאות 65-84 להכרעת הדין). לכן זוכה הנאשם מן העבירות של הסתה לאלימות. יש, עם זאת, לציין כי גם בשיעורים אלה נכללו תכנים גזעניים, ברוח המסרים שהועברו בשלושת השיעורים הראשונים, אך משלא יוחסו עבירות בנושא הנאשם לא הורשע בנוגע לתכנים אלה.

     

    טיעוני הצדדים לעונש

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ