מדינת ישראל נ' פלוני

הנאשם, יליד 1979, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום (אשר תוקן טרם הקראה) בביצוע עבירות של גידול סם והחזקה בסם שלא לצריכה עצמית בלבד.

לפי עובדות כתב האישום במ/1, ביום 29.5.2016 שכר הנאשם, יחד עם רעייתו, בית פרטי בהוד השרון (להלן – "הבית").

ביום 8.6.2016 בוצע חיפוש בבית ונמצא כי הנאשם החזיק בחדר במרכז הבית מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס, שכללה שני אוהלים. באוהל אחד היו 26 שתילי קנבוס במשקל 1.45 ק"ג ובאוהל שני היו 25 שתילים במשקל 1.2 ק"ג. כן החזיק הנאשם בבית קופסת פלסטיק המכילה 58.46 גרם קנבוס.

סך הכול החזיק הנאשם בבית בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-2.7 ק"ג.

אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות, אם כי הסתבך בעבר בביצוע עבירות תעבורה.

שירות המבחן הגיש ארבעה תסקירים אודות הנאשם. מהתסקירים עלה כי הנאשם נשוי ואב לתינוקת בת פחות משנה. אשת הנאשם כעת בהריון נוסף. מתגורר בבית הוריו ואחותו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, החל בשירות צבאי אך שוחרר לאחר שמונה חודשים עקב קשיי התמודדות. לאחר שחרורו החל עובד בעסקים שונים כעצמאי. כארבעה חודשים לפני מעצרו חווה קשיים כלכליים כשמסעדה בה היה שותף נסגרה וכן משבר רגשי. הנאשם התקשה להתמודד עם נושיו, לא עבד ובתקופה זו ביצע את העבירה. לאחר שחרורו ממעצר חזר הנאשם למעגל העבודה כשכיר, תחילה בבית קפה וכעת כמוכר בחנות חשמל.

הנאשם השתמש בקנאבוס באופן מזדמן החל מגיל 17. מגיל 25 החל להשתמש במגוון של סמים בתדירות גבוהה וכן צרך אלכוהול. הנאשם חדל מלהשתמש בסמים והאלכוהול במשך שלוש השנים בהן ניהל את המסעדה, ובעקבות המשבר שחווה עם סגירתה חזר להשתמש ואף גידל סמים, לדבריו לשימושו העצמי.

הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו ומבין כי התנהגותו הייתה מפלט לקשיים שחווה. לאחר ששוחרר ממעצר השתלב בטיפול, תחילה בקבוצה טיפולית המיועדת לעצורי בית ובהמשך ביחידה לטיפול בהתמכרויות ברמת גן בטיפול פרטני וקבוצתי. במשך כל התקופה מסר הנאשם בדיקות שתן שכולן נמצאו נקיות משרידי סם. גורמי הטיפול התרשמו כי הנאשם משתף פעולה בטיפול באופן מלא ומתהליך משמעותי שעובר.

שירות המבחן סבור כי ריצוי עונש מאסר, אף בעבודות שירות, יובילו לנסיגה במצבו הנפשי והתפקודי של הנאשם, וללא ספק יביאו לפיטוריו ממקום עבודתו. לפיכך המליץ השירות להשית על הנאשם של"צ בהיקף של 300 שעות ומבחן.

ביום 14.2.2018 החלטתי להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות, תוך שהובהר כי אני עושה כן רק על מנת שמלוא הנתונים הצריכים לעניין יהיו לפניי ומבלי שיהיה בכך כדי לכבול את שיקול דעתי בהמשך הדרך. הממונה מצא את הנאשם מתאים לבצע עבודת שירות, וקבע את תנאיה.

תמצית טענות הצדדים

ב"כ המאשימה, עו"ד דנית שושן, עמדה על חומרת מעשי הנאשם ועתרה למתחם שנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר. לדעת המאשימה ניתן לחרוג, במקרה זה, ממתחם העונש ההולם לצרכי שיקום, והיא מציעה לגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ורכיבים נוספים. המאשימה אינה סבורה כי ניתן לקבל את המלצת שירות המבחן, משום שהיא חורגת לקולה יתר על המידה ואינה מאזנת בין צורכי הענישה השונים.

התביעה הגישה פסיקה לתמיכה בעמדתה וכן תמונות של הסם שנתפס.

ב"כ הנאשם, עו"ד אלי כהן, התמקד בטיעוניו בהליך השיקום המשמעותי שעבר הנאשם ובנסיבותיו האישיות. הסניגור לא חלק על המתחם שהציעה המאשימה וביקש שהחריגה לצורכי שיקום הנאשם תהיה כזו שלא תגרום לנזק חסר תקנה לנאשם ולמשפחתו.

גם ההגנה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה.

הנאשם בדברו האחרון לעונש הביע צער על מעשיו, הצהיר כי מעוניין להמשיך בהליך השיקום והסביר אלו נזקים ייגרמו לו אם יאלץ לאבד את מקום עבודתו.

דיון והכרעה

הנאשם שכר דירה בהוד השרון והקים בה מעבדה להפקת סם מסוכן מסוג קנאבוס. משקל הסם הכולל שנתפס במעבדה היה כ-2.7 ק"ג.

בהתחשב בערך המוגן העומד בבסיס העבירות שביצע הנאשם (שלום הציבור), ברמת הענישה הנוהגת, בנסיבות העניין הספציפיות ובעקרון ההלימה בין מעשה לעונש [ראו עפ"ג (מרכז-לוד) 40734-05-13 אברמוב נ' מדינת ישראל (3.9.2013) בו אושר מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות עד שנתיים מאסר בפועל לנאשם שניהל מעבדת סם בהיקף של 10 ק"ג נטו], אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם כאן נע בין מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

שירות המבחן המליץ במקרה דנן על ענישה שיקומית. המאשימה עצמה מסכימה כי, בנסיבות העניין, יש לגזור על הנאשם ענישה שיקומית ולא יהיה זה נכון להורות על מאסרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח.

השאלה העומדת לפתחי היא האם נכון יהיה לחרוג ממתחם העונש ההולם מקרה זה לצרכי שיקום באופן שהנאשם לא ירצה עונש מאסר בפועל, אף לא בדרך של עבודות שירות.

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים והנסיבות באתי לכלל מסקנה כי בעניין זה יש לקבל את עמדת ההגנה.

אמת, הנאשם הסתבך בביצוע העבירה הנוכחית כמפלט לקשייו הכלכליים והנפשיים, אולם עניין לנו גם במי שלאורך שנים צרך אלכוהול וסמים מסוגים שונים ועם מעצרו בתיק זה ערך שינוי בחייו ונטל חלק בהליך שיקום משמעותי ומועיל. הנאשם חדל מלהשתמש בחומרים ממכרים, ערך שינוי בחייו, הוא אב לתינוקת בת פחות משנה ואשתו כעת בהריון, מצבו התייצב והוא עובד כשכיר בעבודה קבועה.

אם אגזור על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, התוצאה עלולה להיות אובדן מקור הפרנסה לא רק של הנאשם, אלא גם של בני משפחתו התלויים בו.

בעפ"ג (מרכז-לוד) 41900-11-16 מדינת ישראל נ' דרור (12.2.2017) קיבל בית המשפט המחוזי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בנתניה, והחמיר את העונש שנגזר על מי שהקים מעבדת סם בהיקף של 17 ק"ג, כך שהנאשם ריצה עונש עיקרי של חודש מאסר בעבודות שירות במקום של"צ בהיקף 300 שעות.

סבורני כי אם כך החליט בית המשפט המחוזי לעשות ביחס למעבדת סם בהיקף של 17 ק"ג, ניתן במקרה המתאים, בו היקף הגידוּל קטן בהרבה (כבענייננו), וברור כי ענישה בדמות עבודות שירות תוציא את הנאשם ממעגל העבודה ותגרום לנסיגה במצבו, להורות על ענישה עיקרית של של"צ בהיקף ניכר, לצד צו מבחן, מאסר על-תנאי ופסילת רישיון נהיגה.

זאת ועוד. כפי שציין בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ג (חי') 49266-02-17 מדינת ישראל נ' אוחיון (16.3.2017), בהחליטו לדחות (בעיקרו של דבר) את ערעור המדינה על עונש של מבחן, של"צ ומאסר על-תנאי שגזר בית משפט השלום על מי שניהל מעבדת סם בהיקף של 12 ק"ג, ראוי במקרים מסוג זה לתת משקל של ממש להליך שיקום ממושך ומיטיב שעובר הנאשם, במיוחד נוכח המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה בראשות כב' השופטת בדימוס ד' דורנר בדבר הגברת מאמצי השיקום וצמצום השימוש במאסרים קצרים – מדיניות שאומצה מאז בידי ממשלת ישראל.

שקלתי את כלל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה מבלי שניהל משפט וכמובן הליך השיקום הארוך שעבר ועודנו עובר, והחלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

• מאסר על-תנאי בן 6 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים לא יעבור עבירה בה הורשע.

   

• של"צ בהיקף 300 שעות כפי התכנית שגיבש שירות המבחן. הזהרתי את הנאשם כי אם לא יבצע את השל"צ ניתן יהיה להחמיר בעונשו.

   

• צו מבחן למשך שנה בתנאים המפורטים בתסקירים. הזהרתי את הנאשם כי אם לא יבצע את צו המבחן ניתן יהיה להחמיר בעונשו.

   

• קנס בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

   

• אני פוסל את רישיון הנהיגה של הנאשם למשך חודש.

   

• אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או להוציא רישיון נהיגה למשך 4 חודשים על תנאי למשך 3 שנים מתום הפסילה בפועל.

   

  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

   

  ניתנה והודעה היום ח' חשוון תשע"ט, 17/10/2018 במעמד הנוכחים.