אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 29248-01-15 מדינת ישראל נ' ב'

ת"פ 29248-01-15 מדינת ישראל נ' ב'

תאריך פרסום : 24/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
29248-01-15
19/07/2016
בפני השופט:
ד"ר אוהד גורדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד הילה אקוה ע"י יחידת תביעות ירושלים
נאשם:
א.ב.
הכרעת דין
 

החלטתי להורות על זיכוי הנאשם.

האישום

  1. כתב האישום מייחס לנאשם עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. כפי הנטען, ביום 29.8.14 בשעה 21:30 או בסמוך לה וכאשר השוטרים שגיא כהן ואוסמא מועדי (להלן "שגיא" ו"אוסמא") טיפלו באירוע של סכסוך על חניה בין הנאשם לאחותו, אמר הנאשם לאוסמא "אם לא יהיה טיפול מיידי יהיה פה רצח ואני לא רוצה את הטיפול המשטרתי בכלל" וכן "אני לא אחראי על מה שיהיה היום בלילה, יכול להיות שיהיה רצח". קודם לכן, בשיחה עם המוקד המשטרתי (מוקד 100) אמר הנאשם "בקשר לחניה שהתקשרתי אני מחכה... אני לא יכול לחכות אני רותח אני רותח" וכן "אני לא רוצה שיהיה פה משהו... יהיה פה מלחמה, פעם שעברה הזמנתי משטרה והם ברחו, אתם רוצים שיקרה משהו?" וכן "אני אסביר לך... למה שיקרה משהו? ואחותי תישאר אלמנה והוא גיסי, יהיה פה מלחמה... הוא הרים עלי יד וברח... למה שיקרה משהו ואחרי כן תבואו אז תסלקו את הרכב מהחניה".

     

    גדר המחלוקת ותמצית ההכרעה

  2. המחלוקת עוסקת בשני נושאים מרכזיים: תחילה, הנאשם מכחיש כי אמר את המילה "רצח" וסבור כי אוסמא הושפע מדיווחים שגויים שקיבל ממוקד המשטרה. שנית, הנאשם טוען כי דבריו (הן לשוטרים והן למוקד המשטרתי) לא היו איום אלא ביטוי של חשש מפני הבאות, וכי הנוסח בו השתמש עסק במה שעלול להתרחש חלילה לולא תטופל הבעיה.

  3. לאחר בחינת הראיות, בדגש על האזנה לשיחות שניהל הנאשם עם המוקד המשטרתי, סבורני כי מתעורר ספק בשאלה האם הנאשם, בעת שהשמיע את האמירות, התכוון להפחיד או להקניט את אנשי המשטרה בדרך של איום אסור, או שמא ביקש אך להתריע. אפרט:

     

    על עבירת האיומים

  4. סעיף 192 לחוק העונשין עוסק במי ש"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו...". לא אסקור את כלל יסודות העבירה אלא אך אלמנטים הרלבנטיים לענייננו:

    ראשית, הנוסח האמור מבהיר כי האיום יכול להיעשות לא רק באמירה העוסקת בפגיעה במאוים, אלא גם באמירה העוסקת בפגיעה באדם אחר, כבמקרה מושא הליך זה. תוכן האיום ייבחן מנקודת מבטו של אדם מן היישוב בנסיבותיו של המאוים הנחשף לאמירה (רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פס' 12 (4.1.06) וכן ע"פ 3779/94 חמדני נ' מדינת ישראל (11.2.98)). במסגרת בחינה זו יש לתת את הדעת, בין היתר, למיהותם של מושא האמירה ושל קולט האמירה. בכלל זה נפסק שכאשר אמירה נמסרת לנושא תפקיד כגון עובד סוציאלי, פסיכולוג או שוטר היא עלולה להשפיע על נושאי תפקידים אלה בשל מעמדם המקצועי ואחריותם גם כשמושא האמרה אינו מוכר להם (עניין לם, פס' 13-16). ברוח זו נפסק כי איום לפגוע בשופט, שהושמע באזניהם של שוטרים מבלי שהשופט שמעו, עונה לדרישות העבירה (ע"פ (ב"ש) 7293/02 ששון נ' מדינת ישראל (13.10.14)). מכאן שאפשר כי הנאשם, אם השמיע איום לפגוע באחר באזני השוטרים, מילא אחר הדרישה התכנית של עבירת האיומים.

  5. העבירה דורשת שני אלמנטים נוספים הנוגעים להליך זה: ראשית, כי האמירה תחרוג מגדר "אזהרה" מותרת ותהפוך ל"איום" אסור. לעניין זה עוצב בפסיקה מבחן עזר הדן בשאלה האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות הסכנה עליה הוא מתריע (ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל (6.9.89)). מבחן עזר נוסף עוסק בשאלה האם הפגיעה בה עוסק הדובר אסורה בחוק (עניין חמדני הנ"ל בפס' 7, עניין ליכטמן בפס' 2 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) ברק).

    שנית, העבירה דורשת יסוד נפשי מיוחד: על משמיע האמרות להתכוון להפחיד או להקניט את המאוים. המדובר ביסוד חפצי של רצון, הגם שנקבע כי חלה "הלכת הצפיות" כך שהעבירה תחול גם במצבים של צפיות בדרגה הקרובה לוודאי של אפשרות הגרימה לתוצאה של פחד או הקנטה (עניין ליכטמן הנ"ל).

    להלן אראה, כי במקרה הנדון כאן מתעורר ספק בשאלת התקיימות שני האלמנטים האחרונים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ