אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 29031-04-15 מדינת ישראל נ' חמידי(עציר) ואח'

ת"פ 29031-04-15 מדינת ישראל נ' חמידי(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 04/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
29031-04-15
21/09/2015
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד מתמחה ליטל פרץ
נאשמים:
1. בלאל חמידי (עציר)
2. זיאד אבו גראבה (עציר)

עו"ד אריאתה
עו"ד אבו מדיעם
גזר דין

 

הנאשמים 1 ו-2 (להלן:"הנאשמים") הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של הסתננות. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן ביום 16.4.15, בסמוך לשעת הצהריים, חצו הנאשמים את הגבול שבין עזה לישראל בסמוך לקיבוץ כיסופים וזאת על ידי כך שטיפסו על הגדר וירדו בצד השני בשטח ישראל והחלו להתרחק מהגדר לתוך שטח ישראל. מיד לאחר מכן, נעצרו הנאשמים על ידי החיילים, במרחק של כ-100 מטר מהגדר.

 

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה הכתובים לעונש, לערכים המוגנים בהם פגעו הנאשמים במעשיהם בכללם, ההגנה על גבולות המדינה, ביטחון האזרחים וסיכון כוחות צה"ל. זו הדגישה את חומרת העבירה בה הודו הנאשמים בשים לב שחציית הגבול בוצעה בסמוך לקיבוץ כיסופים. הלה הפנתה למדיניות הענישה הנוהגת ולנסיבותיו של תיק זה ועתרה למתחם הנע בין שנה לשנתיים מאסר בפועל. בגדרי המתחם עתרה להשית על הנאשמים עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים, התחייבות ומאסר מותנה. לצד המאסר, עתרה ב"כ המאשימה להשתתו של קנס וזאת בשים לב למשאבים הכלכליים הנדרשים למיגור התופעה ולשיקולי הרתעה. עוד ציינה את המניע הכלכלי העשוי להתלוות לביצוע העבירה בדמות קצבה חודשית המופקדת בחשבון הקנטינה של הנאשמים על ידי הרשות הפלסטינאית בסך 400 ₪.

ב"כ המאשימה צרפה את רישומו הפלילי של הנאשם 2 ממנו עולה כי לחובתו הרשעה אחת משנת 2013 בגין הסתננות. כן צרפה את פקודות המעצר הצבאי, הודעות החייל ואת כרטיסי הקנטינה של הנאשמים.

בטיעוניה בעלפה התייחסה ב"כ המאשימה לטענת ב"כ הנאשם 1 באשר לחוקיות המעצר ולהחזקתו של הנאשם 1 זמן ממושך בלי שמעמדו המשפטי יהיה ברור. זו הפנתה לסעיפי החוק המעניקים לחייל סמכות מעצר זהה לסמכות שוטר וכן לסעיפי החוק המתירים השארתו של העצור במקום המעצר מסיבות שונות לרבות לצורך המשך חקירה. הלה ציינה כי כל מסתנן שנעצר, נחקר ראשית על ידי השב"כ זאת בטרם יועבר לידי המשטרה. נתונים אלו מקהים את הטענה בדבר מעצר בלתי חוקי או סטטוס לא ברור.

 

מנגד, ב"כ נאשם 1 במסגרת טיעוניו לעונש, הפנה בתחילת דבריו לדוח קצין ממונה ממנו עולה כי הנאשם הוחזק במשך שעות ארוכות בלא שהובהרו לו זכויותיו ומעמדו המשפטי כמחויב בחוק. זה הוסיף כי האסמכתאות שהגישה המאשימה חסרות ואין בהן כדי ללמד האם החייל שעצר את הנאשם הזדהה בפניו והאם הודיע לו על זכויותיו ומעמדו המשפטי. הלה ציין כי די בנתון זה כדי להביא להקלה בעונשו.

הלה עתר שלא להשית על הנאשם קנס והפנה לגזר הדין של כבוד השופט עדן אשר נמנע להשית קנס על נאשם שהורשע בעבירת הסתננות בנסיבות חמורות יותר. הלה הוסיף כי הנאשם עצור בתנאים קשים יותר מאשר על דרך הכלל מכוון שאינו זכאי לביקורים כפי כל אסיר אחר וציין כי הקצבה אותה מקבלים הנאשמים כדוגמת הנאשם משמשת אותם לצרכים בסיסיים בלבד והשתת קנס תביא לפגיעה נוספת בתנאי מעצרם, נוכח מצבם הכלכלי הקשה ממילא. הלה הפנה לגילו הצעיר של הנאשם ולכך שמדובר בנאשם ללא הרשעות קודמות שהודה, הביע חרטה וחסך זמן שיפוטי יקר.

 

ב"כ הנאשם 2 במסגרת טיעוניו לעונש הצטרף לדברי חברו ב"כ הנאשם 1 והוסיף כי בכל הנוגע לעצורים מסתננים אין הקפדה על הנהלים ועל הוראות החוק. זה הפנה לגילו הצעיר של הנאשם אשר לחובתו הרשעה אחת בעבירת הסתננות וזאת בהיותו קטין. הלה עתר להסתפק בהפעלת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם ולחלופין להפעיל את המאסר המותנה בחופף לתקופת המאסר הנוספת שתוטל עליו. כמו כן עתר הלה להימנע מהשתת קנס על הנאשם וציין כי הקצבה משמשת את הנאשם לצרכים בסיסיים בלבד.

 

 

דיון והכרעה

עבירת ההסתננות באה להגן על שמירה על גבולות המדינה מפני חדירה של מסתננים לשטח של מדינת ישראל. כידוע קיימת הבחנה בחקיקה בין עבירת הכניסה או השהייה על פי חוק הכניסה לישראל אשר העונש המקסימאלי בצידה הינו שנה, לעומת עבירת ההסתננות אשר עונשה המקסימאלי הנו 5 שנים.

 

בע"פ 5746/06 כמאל עבאס נ' מ"י (31/07/2007) פורט הרקע והאבחנה בין החוקים הנ"ל:

"החוק למניעת הסתננות נחקק בשנת 1954, שנים ספורות לאחר חקיקתו של חוק הכניסה לישראל בשנת 1952. בסעיף 12 לחוק הכניסה לישראל נקבעה עבירה של שהייה בלתי חוקית. אותה עת, תקופת המאסר המרבית בגין עבירה זו עמדה על שלושה חודשים בלבד. עם הזמן, התברר כי תקופת מאסר זו אינה נותנת מענה הולם לשם הרתעה מפני כניסה שלא כדין של מסתננים לתחומי המדינה. על רקע זה, נחקק החוק למניעת הסתננות שנועד להתמודד עם תופעת ההסתננות לשטח מדינת ישראל ולהחמיר את הענישה בגינה (ראו: דברי הנשיא מ' שמגר בבג"ץ 454/85 כסראווי נ' שר הביטחון, פ"ד לט(3) 401, 409 (1985))".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ