אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 28759-05-15

ת"פ 28759-05-15

תאריך פרסום : 06/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
28759-05-15
29/02/2016
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
המאשימה::
מדינת ישראל
הנאשמים::
1. ערן מלכה (הופרד)
2. רונאל פישר (עצור בפיקוח)
3. רות דוד
4. יאיר ביטון
5. שי (ישעיהו) ברס
6. יוסף נחמיאס
7. אביב נחמיאס

עו"ד איתן פלג ואסף גולן
החלטה

 (נאשם 4)

  1. עניינה של החלטה זו בטענה מקדמית שהעלה נאשם 4 (להלן: "הנאשם") לפיה יש לבטל את כתב האישום נגדו לפי סעיף 149(4) יחד עם סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), מהטעם שהעובדות המתוארות בכתב האישום אינן מגלות עבירה לגביו.

  2. כתב האישום המתוקן בשנית מחזיק חמישה עשר אישומים. שניים מתוך אישומים אלו (האישום הראשון והאישום השישי) מיוחסים לנאשם.

  3. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הטענה המקדמית להידחות. להלן אפרט נימוקיי.

    ראשית, באישום הראשון מיוחסת לנאשם עבירה אחת של שיבוש מהלכי משפט בשל מכלול העובדות המתוארות שם. אחת מאותן עובדות, המוצגת בסעיף 14 לאישום הראשון, היא שעל ידי אשפוזו של הנאשם ביום 7.5.14 סיכלו הנאשמים 2-1 בצוותא חדא עם הנאשם את מעצרו. לפיכך לא ניתן לומר בשלב זה, שעובדות האישום הראשון אינן מגלות עבירה (אחת) של שיבוש מהלכי משפט ביחס לנאשם.

    שנית, אשר לעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע המיוחסת לנאשם באישום הראשון: רכיביה של עבירה זאת מתוארים לכאורה בסעיפים 9, 11 ו-18 לאישום הראשון, לפיהם נחשף בפני הנאשם מידע מסווג הנוגע לעניינו; נאשמים 2 ו-3 תדרכו את הנאשם תוך שימוש במסמכים מסווגים; והנאשם קיבל במזיד את המסמך, כשהוא יודע כי בפשע הושג. לטענת ב"כ הנאשם, לא נטען בכתב האישום כי הנאשם ידע שמדובר בחומרים מסווגים, עשה מעשה כלשהו בקשר למידע שנטען שנמסר לו, או קיבל לידיו נכס כלשהו. אלא שענייננו אינו בהוכחת האשמה אלא בשלב מקדמי בו בוחנים האם כתב האישום מגלה עבירה ביחס לנאשם. בשלב זה, בו טרם הביאה התביעה את ראיותיה, אין מקום לביטול כתב האישום אך בשל כך שלא נכלל בו פירוט נוסף באשר לטיב הקשר שבין הנאשם לבין המסמכים המסווגים, לרבות משמעות המונח "נחשף". יפים לכאן דבריו של מ"מ הנשיא שמגר בע"פ 797/81 מדינת ישראל נ' מצרי, פ"ד לו(3) 43 (1982), שם התקבל ערעור המדינה על החלטה שקיבלה טענה מקדמית לפיה כתב האישום חסר את עובדת הקשר בין הנאשם לבין חלקת הקרקע בה נעברה עבירה של העסקת עובדים שלא כדין:

    "כתב אישום, המצביע על כך, כי בתאריך מוגדר ובמקום מוגדר עבדו מספר מסוים של עובדים בעבודה... וכי עובדים אלה לא נתקבלו לעבודה כנדרש בחוק, יש בו כדי להכיל נתונים מספיקים, כדרוש על פי הוראותיו של חוק סדר הדין הפלילי, בשלב האמור של תחילת ההליכים הפליליים. אין בכך כדי לאפשר קביעה מראש, אם יהיה די בראיות כדי להוכיח אשמה פלונית, אך כאמור, אין מקום למסקנה, כי כתב האישום, שנערך כנ"ל, איננו מגלה עבירה... בשלב של בדיקת כשרותו של כתב האישום, עת בוחנים אם כתב האישום מגלה עבירה, אין מקום להסקת המסקנה, כי כתב האישום נמצא חסר, בשל כך שלא פירט, מה הקשר בין המעביד לחלקת הקרקע, בה עבד העובד, שהועסק על ידיו כפי שנטען".

     

    שלישית, גם נוסחו של האישום השישי מגלה לכאורה נגד הנאשם עבירה של שיבוש מהלכי משפט. על פי המתואר בסעיפים 7 ו-10 לאישום זה, הנאשם התבקש על ידי נאשם 2 לגייס את קובי כחלון (להלן: "כחלון") כלקוח פוטנציאלי תוך הצגת מצג כי בידי משרדו פרטים סודיים מהחקירה וכן יכולת לחלצו. הנאשם שוחח עם כחלון ביחידות, חשף בפניו כי הוא יודע על חקירתו הצפויה והמליץ לו על עורך דין או עורכת דין בעלת ותק רב שנים בפרקליטות אשר יוכלו לייצג אותו משפטית ו"להוציא אותו מזה" בתמורה לסכום של עשרות אלפי דולרים. עובדות אלה מבססות לכאורה את עבירת השיבוש המיוחסת לנאשם, ואין לראות בהן גיוס לקוחות לגיטימי כפי שטען הסניגור.

    רביעית, לא ראיתי לקבל את טענת הסניגור, לפיה סעיף 18 לאישום הראשון וסעיף 10 לאישום השישי הם סעיפי סיכום בלבד המצויים מחוץ לתיאור העובדתי של כתב האישום. על פי סעיף 85(4) לחוק סדר הדין הפלילי, על התביעה מוטלת החובה לכלול בכתב האישום את העובדות המהוות את העבירה, וזאת כדי לתת לבית המשפט תמונה על הפרשה וכדי לתת לנאשם תמונה מספקת של העובדות שהתביעה מבקשת להוכיח ולאפשר לו בדרך זו להכין את הגנתו (י' קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני: הליכים שלאחר כתב אישום א, 915 (מהדורה מעודכנת, תשס"ט-2009). פרק העובדות חייב לשקף תיאור עובדתי רלוונטי להרשעה וכן את כל רכיבי העבירה המיוחסת לנאשם. היקפה של הפרשה העובדתית, המתוארת בכתב האישום, נתון לשיקול דעתו של מנסח כתב האישום, היינו – התביעה (ת"פ (י-ם) 3008/07‏ מדינת ישראל נ' מור (25.11.07)). מאחר שסעיף 18 לאישום הראשון וסעיף 10 לאישום השישי מופיעים תחת פרקי ה"עובדות" שבשני אישומים אלו, רשאית התביעה לכלול גם באותם סעיפים רכיבים עובדתיים רלוונטיים להתגבשות העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

  4. מטעמים אלה נדחית הטענה המקדמית של הנאשם.

    ניתנה היום, כ' אדר א' תשע"ו, 29 פברואר 2016, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ