אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 28495-11-13 מדינת ישראל נ' זוהר

ת"פ 28495-11-13 מדינת ישראל נ' זוהר

תאריך פרסום : 02/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
28495-11-13
02/12/2015
בפני השופט:
ד"ר שאול אבינור

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אלברט זמנסקי
נאשם:
יניב עזר זוהר
עו"ד אריאל טוקוב
הכרעת דין

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

  1. הנאשם הואשם לפניי, בכתב האישום, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). 

  2. בעובדות כתב האישום נטען, בתמצית, כלהלן:

    • ביום 22.7.12, בסמוך לשעה 13:00, נהג מר חיים משה (להלן – המתלונן) באוטובוס ציבורי (להלן – האוטובוס), ברחוב פרופ' שור בחולון; והכל במסגרת עבודתו של המתלונן כנהג אוטובוס.

    • באותה עת רכב במקום הנאשם על אופנועו, מ.ר. 79-327-73 (להלן – האופנוע). הנאשם התפרץ לנתיב נסיעתו של המתלונן, שצפר לנאשם וניסה לעקוף אותו מצד שמאל ולהמשיך בנסיעתו.

    • בהמשך הדברים הגיע הנאשם לקדמת האוטובוס, ירד מאופנועו וניגש לחלון הנהג-המתלונן, שהיה סגור. הנאשם פתח את החלון ותקף את המתלונן בכך שהיכה אותו באפו. לאחר מכן נמלט הנאשם מהמקום.

    • כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות של ממש, דהיינו: דימום מהאף, שטף דם וקריש דם בולט על גשר האף.

  3. בתשובתו לאישום, אשר ניתנה באמצעות בא-כוחו במסגרת דיון מקדמי, כפר הנאשם במעורבותו באירוע. ב"כ הנאשם טען ציין כי האופנוע שייך אמנם לנאשם, אך הוסיף שהוא נמסר לשליחים העובדים מטעמו ועל כן "הנאשם איננו בטוח שהיה במקום האירוע" (ר' בפרוטוקול, עמ' 3 שורה 11). ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי תיאור האירוע בכתב האישום אינו הגיוני ואינו אפשרי, משום שאין זה בגדר האפשר להכות מבחוץ נהג אוטובוס היושב על כיסא הנהג. לבסוף נטענה טענה להגנה מן הצדק בגין מחדלי חקירה, שביניהם אי הפרכת טענת אליבי שהעלה הנאשם ואי עריכת מסדר זיהוי.

  4. יחד עם זאת, חרף תשובתו האמורה לאישום, במהלך עדותו הודה לפניי הנאשם כי הוא אמנם היה מעורב ב"קונפליקט" עם המתלונן, במקום הנטען, הגם שהכחיש אלימות; וכדבריו בעדותו הראשית "לא היתה הרמת יד. היה זעם, היו קללות, הרמת יד לא היתה" (ר' בפרוטוקול, עמ' 16 שורה 26). גרסה דומה מסר הנאשם גם במהלך חקירתו במשטרה (ר' בהודעתו ת/3, שורה 2 ואילך). ברי, אפוא, כי אין מחלוקת ראייתית של ממש באשר לעצם מעורבותו של הנאשם באירוע. לפיכך אין גם משמעות, במקרה דנא, לסוגיית הזיהוי, לרבות טענות ההגנה במישור זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ