אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 26495-09-13 מדינת ישראל נ' זהוה ואח'

ת"פ 26495-09-13 מדינת ישראל נ' זהוה ואח'

תאריך פרסום : 02/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום טבריה
26495-09-13
29/05/2016
בפני השופט:
יריב נבון

- נגד -
המבקשים:
1. באסל זהוה2. אפל - קום בע"מ
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

לפניי בקשה מטעם המבקשים לחזרה מהודייה.

1.בתאריך 25.5.2014, הורשעו המבקשים, על פי הודייתו של המבקש 1, בעבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף. בתאריך 1.5.16 הגיש המבקש 1 בקשה לחזור בו מהודייתו, וזאת לאחר שביום 9.2.2016 נשמעו הטיעונים לעונש מטעם הצדדים והתיק נקבע למתן גזר דין ליום 31.5.16.

2.בבקשתו, טוען הסנגור, עו"ד סג'ראוי, כי הודיית המבקש בזמנו נבעה משיקול דעת מוטעה עת סבר, לנוכח חילופי דברים בין סנגורו דאז, עו"ד זיאד אבו סלאח, לבין נציג המשיבה, עו"ד דידי, בנוכחותו, כי הודייתו, בצירוף תשלום כספי בסך 150,000 ₪ על חשבון חובו, יבססו הסדר טיעון במסגרתו תסתפק המשיבה בעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. לדבריו, מאז לא פסק המבקש לרגע מלנסות ולמצוא דרך לחזור בו מהודייתו. הסנגור סבור כי אף בשלב זה, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש ובטרם נגזר דינו של המבקש, ניתן לבטל את הודייתו ולאפשר לו להוכיח חפותו.

3.המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה. לטענתה חלפו כשנתיים מאז נמסרה הודיית המבקש ומאז הוא לא טען כי הודייה זו אינה מרצונו החופשי. התנהלות המבקש מאז, לרבות צירוף תיק נוסף בגין עבירות על פקודת מס הכנסה והודאתו אף בו, והעובדה כי המבקש יוצג בזמנו על ידי עו"ד סג'ראוי וכן עורכי דין נוספים ממשרדו, מעמידה בספק רב את כנות טענתו. המשיבה הכחישה את טענת המבקש לפיה הובטחה לו טובת הנאה כלשהי באם יודה ויסיר חלקית את מחדליו. לטענת המשיבה, בקשת המבקש בזמנו להסדר טיעון במסגרתו יוטל עליו מאסר בעבודות שירות נדחתה על ידי עו"ד אילן צור, מנהל לשכה אזורית, מחוז חיפה והצפון באגף המכס ומע"מ, ביום 14.1.2015, כפי שעולה ממסמך שהוצג לעיוני.

4.לנוכח הנטען בבקשה, הוריתי על קבלת תגובתו של עו"ד זיאד אבו סלאח, סנגורו של המבקש עת הודה במיוחס לו בכתב האישום. בהודעתו בכתב מיום 23.5.2016, ציין עו"ד אבו סלאח, כי אכן ייצג את המבקש בישיבה שהתקיימה בתאריך 24.05.14 אך לאחר מכן הפסיק לייצגו, וזאת לנוכח בקשת המבקש להעביר את התיק לטיפולו של עו"ד ג'ריס דחדולי. למיטב זכרונו, במועד האמור, בבוקר, נפגש מחוץ לאולם בית המשפט עם ב"כ המשיבה, ובנוכחות המבקש הוסכם כי האחרון יודה בעובדות כתב האישום וישלם על חשבון החוב סכום, אשר גובהו אינו זכור לו, והמשיבה תעתור למאסר שירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות. לדבריו, זה כל אשר זכור לו בשל חלוף שנתיים מאז הפסיק לייצג את המבקש.

5.לנוכח נימוקי הבקשה וכדי שב"כ הצדדים יוכלו להתייחס לאמור במכתבו של עו"ד אבו סאלח ולהשלים את טיעוניהם, התקיים ביום 24.5.16 דיון בפניי, במהלכו חזרו ב"כ הצדדים על עמדתם. לדברי ב"כ המבקש, דבריו של עו"ד אבו סלאח תומכים ומחזקים את טענת המבקש, כאמור, ולכן יש לקבל את בקשתו לחזרה מהודייה. ב"כ המשיבה הביע פליאה בכל הנוגע לזיכרונו הסלקטיבי של עו"ד אבו סלאח, וחזר על עמדתו לפיה יש לדחות את הבקשה, הן לנוכח העובדה כי לא הובטח למבקש דבר והן לנוכח השיהוי הרב בהגשת בקשה זו, אשר נועדה לחמוק מעונש מאסר. ב"כ המשיבה הדגיש כי המשיבה אינה נוהגת לגבש הסדרי טיעון בתיקים מסוג זה מחוץ לאולם בית המשפט, כלאחר יד, וללא קבלת אישור הממונים. לכן, חזר ב"כ המשיבה על עמדתו לפיה יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

6.חזרת נאשם מהודייתו יכולה להיעשות לפי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. חזרה זו טעונה רשות בית המשפט, ומתן רשות זו מותנה בקיומם של "נימוקים מיוחדים שיירשמו". בסמכותו של בית המשפט לאפשר חזרה מהודיה בכל שלב של המשפט, כולל שלב הערעור (ראו י' קדמי על סדר הדין בפלילים (כרך ב, תשס"ג) 996, ה"ש 51; 999).

7.המקרים בהם מתאפשר לנאשמים לחזור בהם מהודייתם הם חריגים ונדירים. כך, למשל, לא התאפשר לנאשם לחזור בו מהודיה בשלב הערעור, אף שלא היה נוכח בישיבה שבה הודה סניגורו בשמו בעובדות כתב האישום (רע"פ 2473/98 חלבי נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 241, 245). הטענה שם לא התקבלה, בין היתר, משום שהנאשם שם נכח בישיבה שלאחר ההודיה בשמו, ואף טען בעצמו לעונש, אך לא מצא להודיע לבית המשפט בדרך כלשהי כי הודייתו נעשתה בשגגה וכי מבקש הוא לחזור ממנה (כבמקרה שלפני, כפי שיפורט להלן). כך גם נקבע כי דחיית הסדר טיעון, כשלעצמה, אינה מצדיקה מתן אפשרות לנאשם לחזור בו מהודייתו (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 617; עם זאת, ראו בעניין זה גם דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' פרץ, פ"ד נט(6) 281, ובעיקר חוות דעתו של השופט גרוניס, שם, בעמ' 331 ואילך). נקבע עוד, כי המלצתו של סניגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש כבד יותר, אף היא אינה מצדיקה מתן היתר לחזור מהודיה (רע"פ 10705/05 מסיקה נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 2.5.06). וראו עוד, לעניין חזרה מהודיה הנובעת מ"מפח הנפש" עקב עונש כבד מהצפוי, ע"פ 1718/06 אברג'יל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 8.3.07.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ