אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 26177-02-14 מדינת ישראל נ' א.

ת"פ 26177-02-14 מדינת ישראל נ' א.

תאריך פרסום : 22/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
26177-02-14
09/11/2014
בפני השופט:
סג''נ ד"ר עמי קובו

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
ר.מ.א.
גזר דין
 

רקע

1.הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

  • איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

  • תקיפה סתם כלפי בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק.

    2.על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 11.2.14 בבוקר, בעת ששהה הנאשם יחד עם בת זוגו (להלן: "המתלוננת") ובנם בן ה-16 (להלן: "הקטין") בבית התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת. במהלך הוויכוח גידף הנאשם את המתלוננת באומרו שהיא "זבל שבזבלים" וכי "ידאג להרוס" לה ולילדיה את החיים, המתלוננת ביקשה מהנאשם כי יעזוב את הבית וצעקה לעברו שהוא לא יפגע בה ובילדיה. בתגובה איים עליה הנאשם באומרו "עכשיו אני הורג אותך". בהמשך למתואר תפס הנאשם את ידה של המתלוננת, סובב אותה וכן חנק אותה בצווארה תוך שהוא מאיים עליה כי היום הוא יהרוג אותה. או אז התערב הקטין והרחיק את הנאשם מהמתלוננת. המתלוננת נמלטה לחדר, הזמינה את המשטרה וביקשה מהנאשם שיעזוב את הבית בטרם יגיעו השוטרים, אך הנאשם השיב לה "אין לי מה לצאת, הם גם ככה יעצרו אותי, אבל אל תדאגי כשאני אשתחרר אני אצא ואהרוג אותך", "אני אטפל בך", "גם אם יהיה לי צו הרחקה זה לא יעזור לך". בהמשך בתחנת המשטרה, חזר ואמר הנאשם בפני שוטר כי גם אם ייעצר ויורחק אלף פעמים, הדבר לא יעזור שכן המתלוננת צריכה להתנצל בפניו ולעזוב את הבית.

    3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי בכפוף לקבלת תסקיר חיובי, תעתור למאסר שירוצה במידת האפשר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס ואילו ההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה. כמו כן ביקשה ההגנה כי תסקיר שירות המבחן יבחן בין היתר את שאלת ביטול הרשעתו של הנאשם.

    תסקיר שירות המבחן

    4.הנאשם, כבן 42, נמצא בזוגיות עם המתלוננת ולהם ארבעה ילדים. עובד מזה 20 שנה כעצמאי, סיים 12 שנות לימוד ושירת בצבא שירות מלא. במהלך מעצרו שולב בקבוצה טיפולית ייעודית בשירות המבחן אשר נמשכה 16 מפגשים, במהלכה שיתף פעולה באופן מלא והגיע באופן סדיר לכל המפגשים. התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם מגלה יכולת לבחינה עצמית וביקורתית של התנהלותו בקשר הזוגי. הנאשם שיתף בפתיחות בקשייו והחל לגלות מודעות לדפוסי התנהגותו הבעייתית והביע רצון לחזק התמודדותו במצבי דחק. הנאשם והמתלוננת נישאו בשנת 1996 והתגרשו בשנת 2006, אך ממשיכים לקיים מערכת זוגית ולהתגורר תחת קורת גג אחת. עוד התייחס שירות המבחן לצרכיהם של הילדים. מערכת היחסים ביניהם הינה מורכבת ומתאפיינת בחוסר יציבות, קשיי תקשורת, פערים בעמדות הוריות ומחלוקות רבות כשברקע עומדים קשיים כלכליים חריפים. בהתייחסו לעבירה תיאר הנאשם כי המתח הזוגי באותה תקופה היה בשיאו, ובמהלך ויכוח עם המתלוננת נקט נגדה באלימות. הנאשם הביע צער ובושה בגין התנהגותו, הכיר באחריותו והביע נכונות לשאת בתוצאות מעשיו. עם סיום השתתפותו בקבוצת הטיפול הופנה הנאשם להמשך טיפול ליחידה לטיפול באלימות במשפחה בעירו והחל בתהליך מיון וקליטה ביחידה לקראת טיפול המשכי. בשיחה עם המתלוננת עלה תיאור דומה של מערכת יחסים מורכבת. המתלוננת התייחסה למקרי האלימות כחריגים שאינם מעידים על דינמיקה זוגית מתמשכת. בנוסף תיארה את רצונה בשיקום המערכת הזוגית בליווי טיפול וציינה כי אינה חוששת מהנאשם. כעת מטופלת במרכז לשלום המשפחה. לאור התרשמות שירות המבחן באשר לנכונותו של הנאשם להמשיך בהליך הטיפולי, וכן נוכח היות ההליך הפלילי גורם מטלטל מרתיע ומציב גבול עבורו, בא שירות המבחן בהמלצה לצו מבחן למשך שנה וכן לעונש קונקרטי בדמות של"צ למשך 80 שעות. בנוסף שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעת הנאשם לאור התרשמותם כי הרשעה בפלילים בעיתוי זה עלולה להוות גורם מוסיף מתח ודחק למערכת הזוגית.

    ראיות לעונש

    5.המתלוננת העידה כי היא והנאשם נישאו בשנת 1996 והתגרשו בשנת 2006, אך לא הפסיקו להתגורר יחד ולמעשה מעולם לא נפרדו. בנוסף העידה כי היא אישה עצמאית ואינה חוששת מהנאשם, באה להעיד על דעת עצמה, מעוניינת להמשיך את התהליך הזוגי עם הנאשם, הוא המפרנס היחיד בבית וחוששת כי הרשעה תפגע בסיכוייו לקבלת עבודה. מבקשת לראות את טובת המשפחה.

    טיעוני הצדדים

    6.לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד נדב רייכמן ותמיר גינדין, לנאשם עבירה אחת משנת 2004 בעבירת סמים. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון. האירוע המתואר בכתב האישום הינו חמור, הנאשם גידף את המתלוננת, במהלך ויכוח, איים עליה שיהרוג אותה וחנק אותה בצווארה והכל בנוכחות אחד הקטינים. המתלוננת נמלטה מהחדר והזמינה משטרה, אך הנאשם המשיך לאיים עליה וגם מסר את הדברים לשוטר בתחנת המשטרה. מאידך, הביאה המאשימה בשיקוליה את עמדת המתלוננת, את העובדה כי ישנם ארבעה קטינים אשר מתגוררים בבית וזקוקים לנוכחות הנאשם בחייהם ולמצב המשפחתי בין הנאשם למתלוננת, אשר מתגוררים יחד ומנהלים מערכת יחסים זוגית. מתחם העונש ההולם הוא החל ממספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל, ואלמלא נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, היתה המאשימה עותרת לעונש מאסר בפועל. המלצת שירות המבחן אינה משקפת את חומרת התיק. באשר לביטול הרשעת הנאשם, לא הוצגו מסמכים קונקרטיים המצביעים על פגיעה תעסוקתית עתידית. על כן עתרה המאשימה שלא לבטל את הרשעתו של הנאשם וכן להשית עליו צו פיקוח, מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

    7.לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ליאור פרץ, כתב האישום תוקן משמעותית בשל קשיים ראייתיים. מדובר בנאשם בן 42, אב לארבעה ילדים קטנים אשר זקוקים לנוכחותו. הנאשם הודה, לקח אחריות והביע חרטה, חסך בזמן שיפוטי יקר ובצורך להעיד את המתלוננת. הנאשם שהה במעצר במשך חודש, ולאחר מכן בתנאים מגבילים עוד כארבעה חודשים. הנאשם עבר הליך טיפולי ארוך ומוצלח ואף מעוניין להמשיך את הטיפול גם בעתיד. מדובר באירוע בודד, חד פעמי, אשר אינו ברף הגבוה. המתלוננת מעוניינת בשיקום היחסים עם הנאשם ויש לזכור כי מעורבים גם ילדיהם אשר נפגעו. ניתן ללמוד מהתסקיר כי האירוע התרחש בתקופה לחוצה אשר אינה מאפיינת את חייהם של הנאשם והמתלוננת. באשר לביטול ההרשעה, אמנם הנאשם לא הציג מסמכים, אך הנאשם עובד לא רק כעצמאי אלא גם כקבלן משנה של חברה קבלנית, וכידוע כאשר ניגשים למכרזי עבודה יש להציג גיליון רישום פלילי ואי ביטול ההרשעה תפגע בו בוודאות. העבירה הקודמת שלו התיישנה. ב"כ הנאשם עתר לראות את טובת המשפחה ולאפשר לנאשם ולמתלוננת לשקם את חייהם.

    8.הנאשם הביע חרטה על מעשיו, סיפר כי עבר הליך טיפולי יעיל אשר הקנה לו כלים ובכוונתו להמשיך בטיפול.

    דיון – סוגיית ההרשעה או ביטולה

    9.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לא שוכנעתי כי קיימת עילה בדין לביטול ההרשעה. בסוגיית ההרשעה או ביטולה קבע בית-המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) ברע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14) את הדברים הבאים:

    "הבקשה דנן, נסובה כולה סביב שאלת הרשעתו של המבקש בעבירות אותן ביצע. נקודת המוצא לדיון בשאלה זו, היא כי יש להרשיע נאשם שאשמתו הוכחה, וכי הימנעות מהרשעה היא בגדר "חריג שבחריגים"... כדברי השופטת ד' דורנר בעניין כתב: "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה". מטבע הדברים, כל מקרה אשר נדונה בו האפשרות להימנעות מהרשעה הוא מקרה ייחודי, אשר מערב שיקולים כבדי משקל, ובהם האינטרס הציבורי ונסיבותיו האישיות של הנאשם. הכרעה במקרים אלו תיעשה בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת כתב: ראשית, יש לבחון האם סוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים. שנית, יש לבחון האם הרשעת הנאשם תפגע פגיעה חמורה בשיקומו."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ