אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 24346-12-14 מדינת ישראל נ' סיטון

ת"פ 24346-12-14 מדינת ישראל נ' סיטון

תאריך פרסום : 12/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריות
24346-12-14
02/07/2015
בפני השופט:
יוסי טורס

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם/מבקש:
מ.ס.
עו"ד אבי אמר
עו"ד יוני דדון
החלטה
 

 

לפני בקשה לביטול כתב האישום בשל היעדר שימוע, בהתאם לסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב -1982 (להלן: "חסד"פ").

 

העובדות והבקשה

 

  1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו בין היתר עבירות אלימות כלפי המתלוננת. בכתב האישום הוגדרה המתלוננת כבת זוגו של הנאשם ועל כן יוחסה לו עבירה לפי סעיף 380+ 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן- חוק העונשין) היינו תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר הנסיבה המחמירה היא היותה של המתלוננת זוגתו של הנאשם.

     

  2. על כך חולק הנאשם וטוען כי סיווגה של המתלוננת על ידי המאשימה כזוגתו, פגעה בזכותו לשימוע טרם הגשת האישום, שכן תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א' לחוק), תשס"ה- 2005 (להלן – "התקנות") מחריגות עבירות כלפי בן משפחה מכלל העבירות לגביהן קיימת זכות שימוע. לטענתו המתלוננת אינה זוגתו, היא אף אינה ידועה בציבור כזוגתו ומכאן שאינה "בן משפחה" כהגדרת הביטוי בסעיף 382 לחוק העונשין. לעניין זה מציין הנאשם כי הכיר את המתלוננת כשבעה חודשים טרם האירועים הנזכרים בכתב האישום והגם שקיימו יחסי מין, לא היה קיים ביחסים ביניהם "כל סממן נוסף של בני זוג ואף המתלוננת ידעה על יחסיו של המבקש עם נשים נוספות".

     

  3. הנאשם מוסיף וטוען כי הפסיקה קבעה שלצורך הגדרת בני זוג כמשמעות הביטוי בסעיף 382 לחוק העונשין, יש לבחון את מהות היחסים וכי אף במצבים בהם מדובר היה בשניים שהתגוררו יחדיו, לא בהכרח נקבע כי הם "בני זוג" לעניין סעיף 382 לחוק העונשין. לאור כך טוען הנאשם כי לא היה בן זוגה של המתלוננת ועל כן נמנעה ממנו, שלא בדין, זכות השימוע הקבועה בסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי.

     

  4. בעניין זה מפנה הנאשם לפגיעה הקשה שנגרמת לאדם בעצם העמדתו לדין ומכאן לחשיבותו של הליך השימוע, שיש בכוחו למנוע את הגשת האישום מלכתחילה. נטען בעניין זה כי הסעד הנכון לריפויו של הפגם, הוא ביטולו של כתב האישום ואין די במתן זכות טיעון בעוד כתב האישום תלוי ועומד, וזאת בשל החשש שהמאשימה לא תהא פתוחה דיה לבחון את החלטתה בדיעבד.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ