אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 23869-04-14 מדינת ישראל נ' כהן

ת"פ 23869-04-14 מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
23869-04-14
30/09/2014
בפני השופט:
משה דרורי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד מירה מטאנס מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
הנאשם:
מאיר כהן (עציר)
עו"ד יאיר גולן
החלטה

 

כללי

  1. בפניי בקשה של הנאשם, העוסקת בטענה מקדמית, בהתאם לסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בנימוק שהגשת כתב האישום, בעבירה של הצתה - עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין - עומדת בסתירה לעקרונות צדק וההגינות משפטית.

  2. בכתב האישום, הואשם הנאשם בעבירות אלה: התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות, ובעבירת ההצתה. בעבירות אלו הואשם הנאשם, משום, שעל פי טענת המאשימה, הוא הצית את תכולת פח האשפה, בסמוך לצומת בר אילן, בירושלים, במהלך הפגנת מחאה נגד גיוס בחורי ישיבות לצבא.

  3. בקשת הנאשם, לביטול עבירת ההצתה מכתב האישום, נתמכת בשני נדבכים: האחד, ייחוס עבירת ההצתה לנאשם מהווה אכיפה בררנית פסולה, שכן המדיניות הנהוגה בהעמדה לדין של עבירות כגון אלו, הינה של ענישה פחותה. הנדבך השני הוא, כי הגשת כתב האישום בעבירה של הצתה בתיק זה מנוגדת לתכלית העבירה, ואינה הולמת את עובדות המקרה.

  4. המאשימה, מצידה, מבקשת לדחות את טענותיו המקדמיות של הנאשם, ומטעימה, כי על פי הפסיקה, מוקנה לה שיקול דעת נרחב בבחירת סעיפי האישום האפשריים, וכי מידת התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה, מוגבלת ומסויגת רק למקרים חריגים, אשר בהם הוכח כי החלטתו של התובע התקבלה ממניעים זרים או בחוסר תום לב. לטענת המאשימה, אין זה המקרה שבפנינו.

  5. נראה, כי הנאשם והמאשימה, במקרה דנן, לא עסקו באותה המטריה המשפטית. בעוד הנאשם טען להגנה מן הצדק משום אכיפה בררנית, טענה אשר הועלתה עוד בפסק דינו של כב' השופט – כתוארו אז – אהרן ברק, בבג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 191 (1991), המאשימה ענתה לו בציטוטים הרלבנטיים למידת שיקול הדעת של התובע, בבואו לנסח את כתב האישום ולבחור את האישומים המתאימים.

  6. מדובר אומנם בסוגיות דומות, אך לא זהות.

    אשר על כן, מצאתי לנכון להבהיר סוגיות אלו, וכך יוצג ”מקומה הגאומטרי" של כל אחת מטענות הצדדים. לאחר מכן, תתבהר התמונה המשפטית בכללותה.

    טענת הנאשםאכיפה בררנית

  7. ראשיתה של ההכרה המפורשת בטענת האכיפה הבררנית במשפט הפלילי הייתה בבג"צ 6396/96 סימונה זקין נ' ראש עיריית באר – שבע, פ"ד נג (3)289 (1999), אותו הזכיר ב"כ הנאשם, עו"ד יאיר גולן. בפסק הדין בעניין זקין הכיר כב' השופט פרופ' יצחק זמיר בטענת האכיפה הבררנית, והבחין בין אכיפה חלקית (על בסיס של סדרי עדיפויות) לבין אכיפה בררנית, שהוגדרה על ידו כאכיפה הפוגעת בשוויון, במובן זה שהיא מבדילה לצורך האכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים, לשם השגת מטרה פסולה או על יסוד שיקול זר, או מתוך שרירות גרידא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ