מדינת ישראל נ' ל'

מבוא

1. בהכרעת הדין מיום 12.6.17, שניתנה על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירה של יבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, ובעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

2. לפי האישום הראשון, כחודש לפני יום 24.11.15, הזמין הנאשם 24 זרעי קנבוס מאתר האינטרנט "NIRVANA-SHOP" ושילם תמורתם סכום של 5$ עבור כל זרע. בהמשך, הזמין 30 זרעי קנבוס נוספים ושילם תמורתם 5$ עבור כל זרע. 30 זרעים הגיעו לביתו של הנאשם ונתפסו ו- 24 הזרעים הנוספים נתפסו במעטפת דואר בבדיקת כלבנים ביחידת המכס בנמל התעופה בן גוריון.

3. לפי האישום השני, בחיפוש שנערך ביום 9.12.15 בביתו של הנאשם נתפסו סמים מסוכנים בארון הבגדים: צנצנת המכילה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 2.5511 גרם; צנצנת המכילה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 5.1031 גרם; כוס המכילה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 0.6077 גרם; וזרעים מסוג קנבוס כמפורט באישום הראשון. על שולחן הכתיבה בחדרו של הנאשם נתפסה סיגריה המכילה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.4539 גרם.

4. לפי הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לשירות המבחן לעריכת תסקיר בעניינו.

    

    

    

    

    

    

    

   תסקירי שירות המבחן

5. בתסקירו מיום 19.10.17, ציין שירות המבחן כי הנאשם בן 27, רווק, ומתגורר עם אמו. הנאשם עובד בהתקנת חממות חכמות. לדברי הנאשם, החל לצרוך קנבוס עקב התקף אפילפסיה, ועל מנת למנוע התקפים נוספים. הנאשם פנה לקבל אישור רפואי לצריכת קנבוס. שירות המבחן התרשם כי שימושו של הנאשם בסמים מבטא חשש ממשי מפני אירוע אפילפטי. כן התרשם שירות המבחן, כי העבירה אינה משקפת דפוסים עברייניים וכי הנאשם מנסה למצוא פתרון חוקי לבעיותיו הרפואיות.

6. בתסקירו המשלים מיום 31.12.17 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם דיווח על העברת מסמכים רפואיים לוועדה לצורך קבלת אישור לצריכת קנבוס רפואי וטרם ניתנה ההחלטה בעניינו. בהעדר אישור, לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית.

7. בתסקירו האחרון מיום 17.4.18 המליץ שירות המבחן לסיים ההליך בעניינו של הנאשם ללא הרשעה, לאור רישיון לשימוש בקנבוס רפואי שניתן לנאשם לאחרונה, החשש לפגיעה ברישיון תיווך במקרקעין שהנאשם מתעתד להוציא, כמו גם מכלול נסיבותיו האישיות. לצד זאת, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור.

    

   עדות לעונש

8. העידה אמו של הנאשם לעונש. בעדותה מסרה כי הנאשם סובל מאפילפסיה מאז גיל 16 שבו סבל מהתקף ראשון. הנאשם לא אובחן עד לתום שירותו הצבאי, ובאחת הפעמים אף הורדם והונשם. הנאשם ניסה תרופות רבות, שלא סייעו, ולבסוף החל שימוש בקנבוס. כן מסרה, כי לא ידעה על שימושו של הנאשם בקנבוס וכי סבלה מטראומה, לאחר שהדבר נודע לה בעת מעצרו. בהמשך הבינה כי ייתכן והקנבוס יכול לסייע לנאשם ובסופו של דבר הנאשם קיבל רישיון שימוש והדבר מועיל לנאשם וליחסים עמו. כן הוסיפה, כי חל שינוי של ממש בנאשם עקב השימוש בקנבוס והוא מבקש לממש את עצמו ולומד תיווך במקרקעין.

    

   טענות הצדדים לעונש

9. לטענת באת כוח התביעה, העבירה של יבוא סמים אינה מתאימה לסיום הליך ללא הרשעה. יתר על כן, לא כל עבירה מונעת מהנאשם לעסוק כמתווך והדבר מסור לשיקול דעת.

10. עוד טענה באת כוח התביעה, כי הנאשם פגע בערכים החברתיים של הגנה על שלום הציבור ובריאותו, וכן הגנה על כלל הציבור מפני נגע הסמים המחולל פשיעה. כן טענה, כי יש לקחת בחשבון כי הנאשם ייבא כמות גדולה של זרעי קנבוס, שיכולה היתה לפגוע בציבור רחב.

11. לטענתה, לאור מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירות, מתחם העונש ההולם את עבירת יבוא הסמים נע בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 18 חודשים. כן טענה כי המתחם שעניינו בעבירה של החזקת סמים נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר קצר.

12. עוד הוסיפה וטענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם הודה במיוחס לו.

13. לאור האמור, עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של מספר חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון בפועל ועל תנאי.

14. בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי יש מקום להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם, וזאת הן לאור נסיבות ביצוע העבירות והן לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכלל זה: היעדר עבר פלילי; העבירות בוצעו בשנת 2015 ומאז לא נפתחו נגד הנאשם הליכים פליליים נוספים; הנאשם אובחן כחולה אפילפסיה ומדובר בהפרעה נוירולוגית. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם סבל מפחדים, שהובילו אותו לביצוע העבירות. הנאשם פנה לבקש אישור לשימוש בקנבוס רפואי עוד לפני ביצוע העבירות מושא כתב האישום, אולם, לבסוף קיבל האישור רק מאוחר יותר, וללא שינוי ממשי בנסיבות.

15. עוד הוסיף, כי הרשעתו של הנאשם עלולה להוביל לפגיעה בקבלת רישיון תיווך במקרקעין, שלאחרונה נבחן לצורך קבלתו.

16. לטענתו, העונש הראוי ליבוא זרעי קנבוס הוא בגדר מאסר על תנאי וקנס, ועבודות שירות מתאימות רק בנסיבות אישיות מחמירות.

17. בדברו האחרון הוסיף הנאשם ומסר, כי לאור הרישיון לשימוש בקנבוס שקיבל לאחרונה, לא יבצע שוב עבירות סמים.

     

    דיון והכרעה

    האם יש מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם?

18. אפתח את הדיון בבקשתו של הנאשם לבטל את הרשעתו.

19. כידוע, בעניינו של נאשם בגיר, הרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג. לפי ההלכה אשר נקבעה זה מכבר בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: האחד, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים; השני, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. לפי ההלכה, ניתן להימנע מהרשעה רק במקרים חריגים שבהם הצטברות הנסיבות הקשורות ב"מעשה" וב"עושה" מצדיקות שלא להטביע בנאשם אות קלון של פליליות (ראו, גם: ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (4.9.09); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.13); ע"פ 8528/12 צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.13)).

20. עוד נפסק, כי על הנאשם המבקש לבטל את הרשעתו להראות שהותרת ההרשעה על כנה תפגע בו באופן קונקרטי ולא די בהעלאת תרחיש תיאורטי שלפיו עלול להיגרם לנאשם נזק בעתיד (רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14); רע"פ 1439/13 ‏קשת נ' מדינת ישראל (4.3.13); רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל (31.12.12)).

21. אין להקל ראש בעבירות של יבוא סם מסוכן והחזקת סמים לצריכה עצמית, שבהן הורשע הנאשם. המדובר בעבירות שיש בהן כדי לפגוע בערכים החברתיים המוגנים של שמירה על בריאותו ושלומו הפיזי והנפשי של הציבור מפני הנזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים והשפעתם הממכרת וההרסנית, כמו גם ההגנה על הציבור מפני נזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית לשימוש בסמים.

    עם זאת, אין המדובר בסוג העבירות שבהן לא ניתן לשקול כלל סיום ההליך ללא הרשעה (עפ"ג (חי') 28110-10-15 מדינת ישראל נ' דוד (17.12.15); ת"פ (י-ם) 44314-05-16 מדינת ישראל נ' קרוקוצקי (7.9.17); ת"פ (פ"ת) 11951-01-14 מדינת ישראל נ' חוברה (17.11.15); ת"פ (ת"א) 9050-04-13 מדינת ישראל נ' פלוני (1.7.15)).

    הנאשם אמנם הורשע בעבירה של יבוא סם, שהיא עבירה במדרג הגבוה של עבירות הסמים. בה בעת, ממכלול הנסיבות, כמו גם מתסקיר שירות המבחן, עולה כי הנאשם ביצע את העבירות, על רקע מחלת האפילפסיה ממנה הוא סובל וניסיונו להפחית מסבלו באמצעות שימוש בסמים (ענ/1; ענ/2). יתר על כן, הנאשם ייבא כמות לא גדולה של זרעים, והחזיק כמות של פחות מ-10 גרם קנבוס או חשיש במצטבר. גם לא נטען בכתב האישום, כי היה בדעת הנאשם לעשות שימוש מסחרי בזרעים שייבא. למעשה, הרישיון לשימוש בסם מסוג קנבוס, שניתן לו בדיעבד, מלמד כי הנאשם ייבא את הזרעים לשימושו האישי ובעת שלא היה בידו רישיון לשימוש בסמים.

    ברישיון לשימוש בסם מסוג קנבוס (ענ/3), שהתקבל אמנם בדיעבד, יש כדי להשליך על חומרת העבירות שביצע הנאשם. הענקת הרישיון מלמדת, כי מכלול הגורמים הרלוונטיים השתכנעו כי יש לאפשר לנאשם צריכה חוקית של סמים. מכאן, שלו היה ניתן הרישיון קודם לביצוע העבירות, יש להניח כי הנאשם לא היה מבצען כלל. הנאשם אף פנה לקבלת הרישיון קודם לכתב האישום, אולם מתן הרישיון התעכב. לקבלת רישיון בדיעבד ישנה השלכה על חומרת המעשה, והיא עשויה, לתמוך בהצדקה לביטול ההרשעה בעבירות סמים (ראו, למשל: ת"פ (י-ם) 7704-11-14 מדינת ישראל נ' זרזרבסקי (3.1.18); ת"פ (פ"ת) 27391-12-11 מדינת ישראל נ' אילושין (22.11.12); ת"פ (ת"א) 2522/09 מדור תביעות ת"א נ' ממן (1.2.11)).

    אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם – הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה; הנאשם נעדר עבר פלילי; העבירות בוצעו בשנת 2015 ומאז לא נפתחו נגד הנאשם הליכים פליליים נוספים; כאמור, הנאשם אובחן כחולה אפילפסיה, ואמו של הנאשם תיארה את הסבל שנגרם לו כתוצאה מהמחלה; הנאשם פנה לבקש אישור לשימוש בקנבוס רפואי עוד לפני ביצוע העבירות מושא כתב האישום, אולם, לבסוף קיבל האישור רק מאוחר יותר, וללא שינוי ממשי בנסיבות; שירות המבחן סבר, כי לאור מכלול הנסיבות, יש מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם, ולצד זאת להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור.

22. לבסוף, לעניין הנזק הקונקרטי – הנאשם לומד מזה זמן לימודי תיווך במקרקעין, והוא אף נבחן לאחרונה לצורך קבלת רישיון מתווך. לפי סעיף 14א(5) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1996, מתווך במקרקעין עבר עבירת משמעת אם "הורשע בפסק דין סופי ..., בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בתיווך במקרקעין". בהמשך לכך, ובהתאם לסעיף 14כז לחוק המתווכים, רשאים רשם המקרקעין, וכן ועדת המשמעת להתלות את רישיונו של המתווך בהינתן הרשעה בפלילים, והכל בתנאים ובנסיבות שנקבעו בחוק.

    מכאן, כי הרשעה בהליך פלילי עלולה להוביל, אם כי לא באופן וודאי, לממצא כי התבצעה עבירת משמעת ואף להתליית הרישיון של מתווך מקרקעין.

23. לאור כל האמור הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם, וזאת בעיקר בשל צירוף הנסיבות הייחודי למקרה דנן: הנאשם ביצע העבירות על רקע מחלת האפילפסיה והניסיונות לקבל, עוד קודם לביצוע העבירות, רישיון לשימוש בקנבוס; קבלת הרישיון בדיעבד מלמדת כי הרשויות החליטו לאפשר לו שימוש חוקי בסם; והאפשרות כי רישיון התיווך במקרקעין שמקווה הנאשם לקבל, ייפגע, וזאת גם אם לא הוכחה וודאות הפגיעה. לכל אלו, יש לצרף את מכלול הנסיבות האישיות, כפי שפורטו.

24. לפיכך, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם, אולם קובעת כי הנאשם ביצע עבירה של יבוא סמים ועבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. לצד זאת, יוטל על הנאשם:

     

    • צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, לפי תסקיר שירות המבחן מיום 17.4.18. רשמתי לפניי הסכמת הנאשם לבצע את צו השירות. מובהר לנאשם, כי אם לא יבצע הצו בהתאם להוראות שירות המבחן, ניתן יהיה להרשיעו ולגזור את דינו;

    • התחייבות בסכום של 2,000 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה מהסוג בה הודה הנאשם, וזאת לתקופה של 12 חודשים מהיום. לא יחתום הנאשם על התחייבות, יאסר לתקופה של 3 ימים.

       

       

       

       

       

      הסמים יושמדו.

       

       

       

      זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום. 

       

      עותק יישלח לשירות המבחן.

       

      ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ח, 28 מאי 2018, במעמד הצדדים.