אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 2341-06-13 גן תות בע"מ ואח' נ' מ"י

ת"פ 2341-06-13 גן תות בע"מ ואח' נ' מ"י

תאריך פרסום : 19/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
2341-06-13
11/08/2015
בפני השופטת:
שרון אלקיים

- נגד -
המבקשות/הנאשמות:
1. גן תות בע"מ 2. מיה פישר
עו"ד מימון
המשיבה/המאשימה: :
מדינת ישראל
עו"ד שנידרמן
החלטה

 

 

1.ביום 3.6.13 הגישה המאשימה כתב אישום נגד הנאשמת 1, חברת גן תות בע"מ, והנאשמת 2, גב' מיה לביא פישר, (להלן - הנאשמות), בגין פיטורי עובדת בהיריון, ללא קבלת היתר בניגוד לסעיפים 9(א), 14(א)(6) ו- 15(א) לחוק עבודת נשים תשי"ד - 1954 (להלן - חוק עבודת נשים).

2.על פי הנטען בכתב האישום, ביום 10.2.08 פיטרה הנאשמת 2, מנהלת הנאשמת 1, את העובדת דיאנה שולמוב (להלן המתלוננת), אשר עבדה כסייעת אצל הנאשמת 1, בעת שהייתה בהיריון, ללא קבלת היתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

3.בתום פרשת התביעה, העלו הנאשמות טענת "אין להשיב לאשמה" לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן חוק סדר הדין הפלילי).

 

 

 

תמצית טענות הצדדים

4.לטענת הנאשמות, על מנת להוכיח עבירה על סעיף 9(א) על חוק עבודת נשים, נדרש כי המתלוננת עבדה באותו מקום או אצל אותו מעסיק משך שישה חודשים לפחות, בעוד שהמאשימה לא הוכיחה אף לא אחד מהם.

5.ביחס לתנאי הראשון טוענות הנאשמות, כי מהראיות שהוצגו לבית הדין בפרשת התביעה עלה כי המתלוננת עבדה אצל שני מעסיקים שונים בשני מקומות עבודה שונים, במהלך תקופת ההעסקה הכוללת. כלומר, על פי הנטען, המתלוננת עבדה אצל הנאשמות בחודשים 08/07, 10/07 - 01/08 ובחודשים 09/07, 01/08 - 02/08 עבדה אצל מר אורן בכור ב"גן ילדים", שהוא לכאורה עסק נפרד מן הגנים השייכים לנאשמת 1. לפיכך, לא הוכחה אשמת הנאשמת 1 ולו לכאורה בעבירות המיוחסות לה.

6.ביחס לתנאי השני טוענות הנאשמות, אף ביתר שאת, כי המתלוננת צריכה הייתה לעבוד לפחות 120 ימי עבודה (לפי סעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951) או 159 ימי עבודה (לפי לוח השנה לתקופה הרלוונטית), בהתחשב בכך שהיה על המתלוננת לעבוד 6 ימי עבודה בשבוע על מנת שתעמוד בדרישת הפסיקה ולהיחשב כמי שעבדה שישה חודשים לפחות. טענה זו מתבססת על שני פסקי דין האחד מה/42-3 (ארצי) ארנונה עפרון - המועצה המקומית אריאל, פד"ע יז 209 (1986), והשני ס"ע (נצ') 51501-03-12 נעמה פלג - עם האדמה בע"מ (26.1.14) בהם נקבע כי הדרישה בסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים הינה לעבודה בפועל משך שישה חודשים, דהיינו לא כולל תקופת חופשה ללא תשלום, בהיותה תקופה בה מושעה חוזה העבודה. לפיכך, במקרה דנא טוענות הנאשמות כי בעת חישוב משך עבודתה של המתלוננת יש להביא בחשבון את ימי עבודתה בפועל, מבלי למנות ימי חופשה ללא תשלום או ימי היעדרות ללא תשלום. על פי חישוב כזה, ברי כי המתלוננת עבדה בפועל הרבה פחות משישה חודשים בכלל וברשת הגנים של הנאשמות בפרט. לפיכך, בהיעדר התקיימותו של התנאי השני יש לקבל את הטענה כי "אין להשיב לאשמה".

7.לטענת המאשימה, אותה היא תומכת בציטוטי פסיקה וספרות (כגון: ע"פ 732/76 מד"י - כחלון, פד"י לב (1) 170; ת"פ (י-ם) 237/07 מדינת ישראל - משרד התמ"ת - ידי פז מאגרים בע"מ (12.5.09); יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני כרך א' ע' 1049, 1053 (תשס"ג-2003)) השאלה אותה יש לבחון הינה האם הניחה התביעה תשתית ראייתית מספקת כדי שתידחה טענת "אין להשיב לאשמה". על פי הנטען, הנחת היסוד היא שעל המאשימה להביא מקבץ ראיות ראשוני ולו דל להוכחת אשמת הנאשמות, כאשר בשלב זה אין בית הדין בוחן את מהימנות העדים והראיות אשר הובאו בפניו, אלא האם בהנחה שכל החומר שהובא בפניו יזכה במלוא האמון, האם יהיה בו כדי לבסס הרשעה לנאשם. במקרה דנא, המאשימה הגישה לבית הדין שורה של מסמכים ועדויות, לרבות עדותה של החוקרת גב' גלילי, מהם עולה לגישתה בצורה ברורה כי המתלוננת הועסקה על ידי הנאשמות משך שישה חודשים.

8.לטענת המאשימה, לעניין פרשנות המונח "שישה חודשים לפחות" כקבוע בסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, יש לפנות לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981 לפיו תקופה קצובה תסתיים בחדשה האחרון, ביום האחרון של החודש. היות שאין מחלוקת כי המתלוננת החלה לעבוד ביום 5.8.07, הרי שהתקופה הקצובה הסתיימה ביום 5.2.08. לטענתה, לא בכדי קובע החוק תקופה קצובה ולא מניין ימים אותם עבדה. קבלת טענת הנאשמות תעקר את לשון החוק וכוונת המחוקק מתוכן, ויצא כי עובדת אשר התקבלה לעבודה במשרה חלקית לעולם לא תזכה להגנה מכוח חוק עבודת נשים, בתקופה של חצי שנה קלנדרית. נוסף על האמור נטען כי הנאשמות טועות בפרשנותן את פסקי הדין שהובאו על ידן, שם דובר למעשה ברציפות עבודה בפועל, ללא התייחסות להיקף משרתה של העובדת. בענייננו, המתלוננת עבדה לאורך כל התקופה, בהתאם לצרכי המערכת, לפעמים יותר ולפעמים פחות, אך ברור כי רצף העבודה נשמר לאורך כל תקופת ההעסקה וחצה את גבול ששת החודשים.

9.אשר לשאלה האם המתלוננת עבדה באותו מקום או אצל אותו המעסיק, טוענת המאשימה, כי המקום לבחון סוגיה זו יהיה לאחר שיתבררו הטענות בפרשת ההגנה.

10. אוסיף כי הנאשמות הגישו תשובה לתגובה ובה חזרו על האמור בבקשה והמובאות בה, וטענו כי האופן בו מפרשת המאשימה את הגדרת ששת החודשים, סותר את פסיקת בית הדין הארצי אשר קבע כי יש לחשב את ימי העבודה לא כתקופת קיום יחסי עובד מעביד אלא כתקופת עבודה בפועל.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית

11.סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ