אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 23020-01-16 מדינת ישראל נ' מויאל ואח'

ת"פ 23020-01-16 מדינת ישראל נ' מויאל ואח'

תאריך פרסום : 15/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
23020-01-16
10/03/2016
בפני השופטת:
גילת שלו

- נגד -
המאשימה :
מדינת ישראל
הנאשמים:
1. דוד מויאל –
2. יעקב עמיחי שמבה – תומר אורינוב
3. אביתר דמרי – משה אשר סרוגוביץ
4. רונן כהן – ציון אמיר ו ענת הדד

עו"ד פיניאה שלום
עו"ד תומר אורינוב
עו"ד משה אשר סרוגוביץ
עו"ד ציון אמיר ו ענת הדד
החלטה

לפניי בקשתו של הנאשם 4, להפרדת משפטו ממשפטם של הנאשמים 1-3, בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן-חסד"פ).

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום, בו יוחסו להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונסיון חבלה בכוונה מחמירה, עבירות לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי הנטען בעובדות כתב האישום, ביום 18.10.15 בסמוך לשעה 19:30, בתחנה המרכזית בבאר שבע, ירה מחבל בחייל עומרי לוי ז"ל וגרם למותו. עת נשמעו היריות בחלל התחנה המרכזית, נפוצו אנשים לכל עבר בנסיון לברוח מאזור הירי, ובהם אבטום זרהום, נתין זר מבקש מקלט מאריתריאה (להלן-המנוח). המנוח ברח לאזור אחר בתחנה המרכזית, וזחל על ברכיו ליד דוכן מכירות, וכשהבחין בו קצין הבטחון של התחנה, שסבר בטעות כי הוא המחבל, החל בירי כלפי המנוח, ובשל אותה טעות ירו בו גם אנשים נוספים מכוחות הבטחון מכיוונים שונים. המנוח נפגע מהיריות בפלג גופו התחתון והעליון ונפל על הרצפה כשהוא מדמם.

סביב המנוח התאסף קהל רב, ובכלל זה אף הנאשמים, רבים בקהל שסברו בטעות כי המנוח הוא המחבל, צעקו והלהיטו את הרוחות וניסו לפגוע במנוח על רקע זה, וחלקם אף הצליחו. אחרים, בהם קצין הבטחון של התחנה, ניסו להגן על המנוח מפגיעת הקהל.

בשלב זה, עת שכב המנוח על הרצפה, כשהוא מדמם והיה ברור לעין כי הוא חסר אונים, התקרב הנאשם 1 אל המנוח, הרים ספסל שהיה במקום והטיחו בכח בפלג גופו העליון של המנוח, בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה. חלק מהנוכחים במקום הרחיקו את הנאשם 1 והרימו את הספסל מעל המנוח, שנותר שכוב על הרצפה.

בסמוך לאחר מכן, ניגש הנאשם 2 כשהוא לבוש מדי צה"ל למנוח, ובעט בו בחוזקה בפלג גופו העליון בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה.

בסמוך לאחר מכן, ניגש הנאשם 3 למנוח ובעט בו בראשו בחוזקה בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה. מספר שוטרי יס"מ הגיעו והרחיקו את האנשים מהמנוח, אך זמן קצר לאחר מכן, נשמעו יריות נוספות מכיוון המחבל שהיה אותה עת בחלק אחר של התחנה, ושוטרי היס"מ וחלק מהחיילים ומהשוטרים שהיו במקום, רצו לעבר המקום בו נשמעו היריות.

בסמוך למנוח נשארו אנשים ספורים, ביניהם הנאשם 4 והסוהר חן שבת (להלן- הסוהר), כשהמנוח עדיין שוכב על הרצפה ומתבוסס בדמו. הנאשם 4 והסוהר הרימו את הספסל, והטיחו אותו לעבר המנוח כך שיהיה מעליו וימנע ממנו אפשרות לזוז. אזרח שהיה במקום הרים את הספסל והרחיקו מהמנוח, אך מיד לאחר מכן הנאשם 4 והסוהר הניפו את הספסל שוב והטיחו אותו על פלג גופו העליון של המנוח, והותירו את הספסל עליו. בסמוך לאחר מכן, בעוד המנוח שוכב כמעט ללא תזוזה כשהספסל על פלג גופו העליון, ניגש הנאשם 4 ובעט בחוזקה בראשו בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה, האזרח ניגש אל הנאשם 4 בריצה וביקש ממנו להרים את הספסל מהמנוח ולהפסיק לתקוף אותו, אך הנאשם 4 דחף את האזרח בחוזקה לאחור, והרחיקו מהמנוח.

לאחר מכן, החל לחזור חלק מהקהל למקום והגיעו גם כוחות בטחון והצלה, מספר אנשים בקהל ניסו שוב לפגוע במנוח בבעיטות ובמכות בראשו, וכאשר האזרח ניסה להרחיק חייל מהמנוח, חזר הנאשם 4 ודחף אותו בחוזקה לאחור על מנת להרחיקו.

סמוך לאחר מכן, התקרב הנאשם 3 למנוח ובעט שוב בראשו בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה.

המנוח פונה לבית החולים לאחר דקות ארוכות, ולאחר ניתוח חירום נקבע מותו, כאשר מותו נגרם בשל פגיעות פנימיות חמורות, כתוצאה מהיריות שפגעו בפלג גופו העליון.

בשל מעשי הנאשמים והאחרים, נגרמו למנוח חבלות, חלקן חמורות, ובהן שבר באפו.

כבר בישיבה הראשונה, עתרו ב"כ הנאשם 4 להפריד את עניינו משאר הנאשמים, כשלטענתם, אל מול שיקולי היעילות והחסכון בזמן שיפוטי, עומדים שיקולי צדק וזכותו של הנאשם למשפט הוגן ולמניעת עיוות דין.

לטענתם, מדובר בנאשמים שאינם מכירים זה את זה, אשר לא חברו יחדיו לביצוע מעשים פליליים, ולא מיוחסת להם שותפות ישירה או עקיפה בביצוע המעשים, אלא הם נקלעו לאירוע מצער, כשהמעשים המיוחסים להם נפרדים ואינם נובעים האחד מן השני, ואף לא נטען כי הנאשמים האחרים ידעו על מעשי הנאשם 4, או להיפך. לכן טענו, כי אין מדובר במעשים שניתן לראותם כפרשה אחת, כנדרש בסעיף 87 לחסד"פ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ