אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 2301-05-12 מדינת ישראל נ' סוב לבן

ת"פ 2301-05-12 מדינת ישראל נ' סוב לבן

תאריך פרסום : 16/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
2301-05-12
28/04/2015
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
סופיאן סוב לבן
גזר דין
 

 

 

רקע

1. הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 24.5.11 בשעות הערב בחנות בכפר עזריה, שוחחו הנאשם והמתלונן. לפתע קם הנאשם ודקר את המתלונן באמצעות סכין בחזהו וברגלו השמאלית. המתלונן פונה לקבלת טיפול רפואי, כשהוא סובל מפצע דקירה בחזה שמאל וכן דקירה מעל ברך שמאל, זאת כשהסכין נותרה תקועה ברגלו.

2. בטרם נערך הסדר הטיעון בין הצדדים, התקבלה חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי לגבי הנאשם, לאחריה התייחס אף לאמור בחוות דעת מטעם הנאשם, ולפיה לא היה אחראי למעשיו זאת בשל סכיזופרניה פרנואידית, שהיוותה את הבסיס לפעולתו. בהתאם לחוות דעתה של ד"ר וואש, הנאשם אובחן כלוקה בנפשו, ואולם לא היה שרוי במצב פסיכוטי בעת ביצוע העבירה, ולפיכך היה אחראי למעשיו. עוד ציינה בחוות דעתה כי במהלך הבדיקה עלה שהרקע לאירוע הוא ריב עם המתלונן על נושא כספי וחלקת אדמה, בעקבותיו חש הנאשם שהמתלונן מזלזל בו.

3. במסגרת הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ואילו הסנגור יעתור להשית על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, וכן הוסכם על קבלת תסקיר.

בהתאם לתסקיר, הנאשם בן 43 נשוי ואב לשבעה ילדים, שישה מהם סמוכים על שולחנו. לנאשם 3 בנות הסובלות מפיגור ברמות שונות, כאשר הצעירה שבהן נולדה חודשיים לפני ביצוע העבירה. לידתה הכניסה את הנאשם למשבר רגשי, במהלכו סבל מקשיים בשינה, חשדנות כלפי הסובבים, חרדות ופחדים. משפחת הנאשם ניסתה לעודדו לקבל עזרה וטיפול, אולם הנאשם התעלם מהבעיה והסכים לטיפול רק לאחר אירוע הדקירה. הנאשם היה במעקב פסיכיאטרי בין החודשים אוקטובר 2011 ליוני 2013, כאשר הרופאה המטפלת אבחנה שהוא סובל מסכיזופרניה פרנואידית, ולכן טופל בתרופות פסיכיאטריות, טיפול שהופסק לאחרונה נוכח איזון במצבו הנפשי.

הנאשם ציין כי כחודשיים בטרם ביצוע העבירה, פיתח חשדנות כלפי המתלונן, אשר היה חברו עד לאירוע, והוא האמין כי המתלונן מבקש לפגוע בו ובמשפחתו. הנאשם תיאר כי אינו זוכר ואינו יודע מדוע החליט לדקור את המתלונן. המתלונן אישר כי עד האירוע היה חברו של הנאשם, אשר ללא כל סיבה או התרעה, התנפל עליו ודקרו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי ותקין לאורך חייו, אינו בעל דפוסי עבריינות באישיותו, מילא באחריות את תפקידיו במישור המשפחתי והתעסוקתי, כאיש משפחה וכמפרנס. בנוסף, משפחתו של הנאשם מספקת לו תמיכה ובטחון. לצד זאת, זוהו אצל הנאשם חשדנות, קושי במתן אמון, וכן חשש שבמצבי לחץ הוא עלול לנהוג בתוקפנות בשל ערעור במצבו הנפשי.

הנאשם קיבל אחריות לביצוע העבירה , הביע חרטה כנה, ואף ערך סולחה עם המתלונן.

נוכח כל האמור, המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד צו מבחן למשך שנה.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כמתאים לריצוי העונש בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

4. המאשימה טענה כי בית המשפט העליון ציין שאדם הדוקר את חברו, ירצה עונש מאסר ממשי, תוך עתירה לקביעת מתחם הנע בין 9 חודשי מאסר לשנתיים, בהתבסס על פסיקה שהוצגה. יחד עם זאת, טענה המאשימה כי בחרה להקל עם הנאשם בשל מצבו הנפשי, כאשר אף הפסיכיאטר המחוזי קבע שהנאשם מאובחן כלוקה בנפשו, ובנוסף בשל קושי ראייתי בתיק והן בשל התסקיר החיובי. עוד ציינה כי בין הנאשם למתלונן נערכה סולחה במהלכה שולמו למתלונן 100,000 ₪.

5. הסנגור הסכים עם המאשימה לגבי העונש הראוי בביצוע עבירה זו, אולם טען שהמקרה יוצא דופן בשל הרקע הפסיכיאטרי המלווה את האירוע, כאשר ניתנו חוות דעת סותרות לגבי מצבו הנפשי של הנאשם. לאור עובדה זו, והעדר עבר פלילי, עתר הסנגור לאמץ את המלצת שירות המבחן.

הנאשם הביע צער על המקרה וטען, כי עובר לאירוע לא ידע שיש לו מחלה נפשית וכי אם היה מודע לכך - היה פונה לקבלת טיפול. עוד ציין כי כעת הוא מטופל ולכן האירוע לא ישוב שנית.

מתחם הענישה

6. בית המשפט העליון, שב וקבע את הצורך במלחמה בתופעת "תת-תרבות הסכין", המחייבת תגובה עונשית הולמת, במרכזה שיקולי גמול והתרעה (ע"פ 3585/13 מדינת ישראל נ' רועי הררי, (26.4.2015), פסקה 9 והאסמכתאות שם). על בית המשפט להגן על זכות הפרט לבטחון אישי ולשלמות גופו, ודאי בנסיבות של שימוש בסכין, העלול להביא לתוצאות הרות אסון. באופן דומה, אף המחוקק ראה להחמיר בעונשו של פוצע בהיותו מזויין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ