אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 22797-07-14 מדינת ישראל נ' חאסקיה

ת"פ 22797-07-14 מדינת ישראל נ' חאסקיה

תאריך פרסום : 04/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
22797-07-14
26/04/2015
בפני השופטת:
דנה מרשק מרום

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד טולדנו פרקליטות מחוז מרכז
הנאשם:
מורשד חאסקיה
עו"ד חן מאירי
גזר דין
 

 

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני שגובש בגישור שיפוטי, בביצוע עבירה של הצתה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין התשל"ז – 1977 [להלן: חוק העונשין].

 

2.על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 7.7.14 בשעה 13:40 לערך, קיבל הנאשם זימון לדיון בבית-המשפט, כאשר במעמד זה נודע לו כי הוגש כנגד בנו כתב אישום בגין בנייה ללא היתר בשטח אדמה שבבעלות הנאשם. מיד עם קבלת הזימון, נסע הנאשם בבהילות ברכבו לבניין העירייה בטירה לברר את פשר הדבר. עם הגיעו לעירייה, נוכח כי אין קבלת קהל במקום ודלתות הבניין סגורות.

בשלב זה, נסע הנאשם לתחנת דלק סמוכה ושם מילא גלון בחומר דליק. הנאשם חזר אל בניין העירייה, ובעודו מחזיק בגלון ובחפץ עשוי ממתכת, הגיע בנו למקום, ניסה להניע את הנאשם ממעשיו ולהרגיעו, אך ללא הצלחה.

על אף שהנאשם הבחין בשני אנשים ששהו בבניין העירייה, ולמרות תחנוניו של בנו להימנע מהמעשים, שבר הנאשם את דלת הזכוכית בכניסה, שפך את החומר הדליק בסמוך לדלפק בכניסה, הצית את החומר באמצעות מצת וגרם לבעירה ושריפה במקום. בהמשך, זרק את הגלון אל עבר קיר המבנה ונמלט.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו נזקי שריפה ופיח בבניין העירייה, דלפק הכניסה, קירות המבנה, ריהוט במקום ונשברו דלתות הכניסה מזכוכית.

 

תסקיר שירות המבחן

 

3.במסגרת ההסדר הדיוני, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו, אשר הוגש בסוף ינואר 2015.

מן התסקיר עולה, כי הנאשם כבן 49, תושב טירה, נשוי ואב ל- 4 ילדים בגילאים 14- 24. סיים 12 שנות לימוד, המשיך בלימודים על-מנת לשמש כמנהל עבודה והנדסאי בנין, ואכן השתלב בעבודה בתחום הבניין. כ- 3 חודשים לפני האירוע, פתח עסק של משחטת עופות, אליו פרצו בלילה שקדם לאירוע. אינו עובד כיום, למרות שמצוי בתנאים מגבילים עם היתר ליציאה לעבודה.

הנאשם סובל מבעיות לב וגב, בגינן עבר מספר ניתוחים. לדבריו, כיום מטופל בתרופות פסיכיאטריות, על רקע התמודדותו עם השלכות העבירה שביצע. הנאשם מתגורר בסמוך לאמו הקשישה בה הוא מטפל, כאשר לאחרונה אמו עברה אירוע מוחי בגינו היא משותקת.

הנאשם נעדר עבר פלילי, לוקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה על ביצועם. תיאר, כי ברקע המעשים התמודדות רגשית קשה בלילה שקדם לאירוע, בעקבות פריצה למשחטת העופות שבבעלותו וגניבת רכוש. לדבריו נוספה לכך תחושת עוול ומרירות נוכח התנהלות גורמים בעירייה, אשר לתפיסתו מעלו באמונו ביום האירוע, כאשר הוא תופס עצמו כאזרח שומר חוק. לדבריו, פעל מתוך מצוקה וקריסה בכל מישורי חייו, רכוש ובריאות.

מעצרו למשך 31 ימים ועצם ההליך המשפטי הגבירו את מודעותו לחומרת מעשיו, להשלכות התנהגותו הבעייתית ולסיכון שנבע מהתנהגותו.

באבחון המעצר שנערך לו, התרשם שירות המבחן ממצוקתו הרגשית סביב הליך המעצר, מהתנהלות בעלת קווים אימפולסיביים וילדותיים ונטייה לתוקפנות ועלבון במצבי פגיעות, מעמדות בעייתיות כלפי גורמי ממסד ומהצגת עמדה מטשטשת בכל הקשור למצבו הנפשי.

בחודש אוגוסט 2014 הנאשם השתלב בקבוצה לעצורי בית, כאשר הוא מגיע לפגישות באופן בלתי רציף וניכרים קשיים בהשתלבותו בקבוצה על רקע פערי גילאים בינו לבין יתר המשתתפים. לאחרונה ניכר, כי הוא מנסה להיות יותר קשוב לתכנים שעולים במפגשים.

הוצג בפני שירות המבחן מסמך מטעם מנכ"ל העירייה, ממנו עולה כי נערכה "סולחה" עם נציג בכיר בעירייה.

שירות המבחן מעריך שהתנהגותו של הנאשם באירוע הינה חריגה לאורח חייו וכי הסיכון להישנות התנהגות אלימה הינו נמוך, כאשר במידה וינקוט באלימות, חומרתה צפויה להיות נמוכה אף היא.

בשקלול גורמי הסיכון והסיכוי, מעריך שירות המבחן, כי רמת הסיכון להישנות התנהגות בעייתית בעיתוי הנוכחי פחתה באופן משמעותי.

בסופו של יום אין המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, על רקע ההערכה בדבר עצם ההרתעה מן ההליך הפלילי לצד חוסר פניות שלו להתבוננות פנימית ובדיקה עצמית. עם זאת, להערכת שירות המבחן, שליחתו של הנאשם למאסר עלולה לפגוע באופן מטלטל במשפחתו ובדימוי כאיש שומר חוק. שירות המבחן ממליץ על עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

ראיות לעונש

 

ראיות מטעם התביעה

 

4.במסגרת ההסדר הדיוני, הוגשו בהסכמה שלושה דיסקים (ת/1): האחד - הינו תיעוד של האירוע, בו נראה הנאשם מגיע מצוייד בגלון ובנו רודף אחריו; שני הדיסקים הנוספים ממז"פ וכיבוי אש כוללים תמונות של נזקי השריפה.

 

ראיות מטעם ההגנה

 

5.מר עבד אל רחמאן קשוע, מנכ"ל עיריית טירה, הובא כעד מטעם הנאשם. משמש בתפקידו בשנה האחרונה, ועובד בעירייה כ- 15 שנים.

מסר, כי מכיר את הנאשם כ- 30 שנה, כאדם ומשפחה שקטים, כשהמעשה הינו חריג לנאשם. מספר ימים לאחר האירוע הגיעו אחיו ובנו של הנאשם ומסרו כי הם מצטערים ואינם יודעים מה קרה ומדוע נהג הנאשם כפי שנהג. ציין, כי צפייה בסרטון האבטחה מעלה, כי רואים את הבן שאומר לאביו הנאשם שלא יתעצבן.

העביר את עמדת העירייה לפיה, אינם מעוניינים בענישת הנאשם, אלא יש לאפשר לו להמשיך את חייו, העירייה מוכנה לדאוג לו מבחינת רווחה שכן ניתן לשקמו, והוא אף מוכן לקלוט את הנאשם לעבודה בלשכתו במסגרת של עבודות שירות.

 

6.הסניגורית הגישה את הודעתו של קב"ט עיריית טירה מיום 9.7.2014 (נ/1) ממנה עולה, כי הנזק לרכוש הסתכם ב – 3000-4000 ₪.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

7.ב"כ המאשימה פירטה באשר לסיכון הטמון בעבירה שביצע הנאשם, כאשר המדובר בעבירה חמורה שעלולה היתה לגרום לנזקים של ממש בנפש וברכוש. ציינה, כי בנס לא נגרמה פגיעה קשה בנפש, כאשר במקום שהו שני אנשים, וכן הדגישה את הנזק שנגרם לרכוש, כפי שניתן לראות בתצלומים שהוגשו.

בהתאם למדרג שנקבע בהלכה הפסוקה ביקשה לשכנע, כי המדובר בהצתה המצויה על רף החומרה הגבוה, באשר המדובר בהצתה של נכס בנוכחותו הקרובה והמיידית של אדם, מה שמגביר את פוטנציאל הפגיעה בגוף ובנפש.

באשר לנסיבות העבירה טענה לחומרה, כי הנאשם פעל באופן אימפולסיבי ומתוך כעס, כאשר היו לו לא מעט אפשרויות במהלך הדרך להתחרט ולא לבצע את המעשה. בנוסף, נמלט לאחר המעשה מהמקום, תוך שהוא משליך את גלון הדלק. הנאשם אמנם לקח אחריות על מעשיו, אך אין בכך כדי לחפות על התנהגותו הקיצונית וקור הרוח שהפגין במהלך ביצוע העבירה.

עמדת התביעה היא למתחם ענישה הנע בין 2 ל- 4 שנים.

ב"כ המאשימה לא התעלמה מהמלצת שירות המבחן אך ציינה, כי בפני שירות המבחן נתן הנאשם גרסה שונה מזו שמסר בחקירתו: בשירות המבחן מסר, שהיה בטראומה בעקבות פריצה לעסקו, ובחקירתו מסר שזעם בעקבות כתב האישום שהוגש נגד בנו. טענה, כי זו דרכו של הנאשם למזער את חומרת מעשיו ואת המקום הרגשי ממנו פעל. לעמדתה, יש לדחות את המלצת שירות המבחן, אשר שקל שיקולי שיקום בלבד.

מכלול השיקולים במקרה דנן מצביע על כך שיש להטיל על הנאשם ענישה משמעותית, המצויה ברף העליון של מתחם הענישה – וזאת בשל חומרת העבירה, הסיכון לחיי אדם, הפגיעה ברכוש וההזדמנויות הרבות שהיו לנאשם לחזור בו ממעשיו.

 

8.ב"כ הנאשם ביקשה להדגיש, כי הנזק לרכוש לא היה גדול והסתכם באלפי שקלים בלבד, כפי שמסר קב"ט העירייה. הזכירה את עדותו של מנכ"ל העירייה המביאה לידי ביטוי את עמדת העירייה אשר נפגעה ממעשיו.

הסניגורית לא חלקה על חומרת המעשה, אלא שביקשה להבהיר, כי המדובר בנאשם שאורח החיים העברייני אינו מוכר לו ולמשפחתו. הנאשם הודה מהרגע הראשון במשטרה, והסביר את תסכולו בחקירתו ובפני שירות המבחן, באופן ששופך אור על המצב הנפשי שקדם לביצוע העבירה.

עוד מסרה, כי במהלך תקופת מעצרו שארכה כחודש ימים, היה נתון בהשגחה ויש בכך כדי להצביע על מצוקתו הנפשית. כן הזכירה, כי הנאשם מקבל טיפול פסיכיאטרי.

הדגישה, כי מהתסקיר עולה קיומו של סיכון נמוך להישנות העבירה, כאשר שירות המבחן התרשם מלקיחת אחריות מלאה על מעשיו וכי שליחתו של הנאשם למאסר עלולה לפגוע במשפחתו ובדימויו העצמי ובהתאם ממליץ על ענישה מקלה של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

לטענתה, אמצעי ענישה זה אפשרי, כאשר הנאשם הביע נכונות להעביר הפקדה בסך 10,000 ₪ המצויה בקופת בית-המשפט אל העירייה כפיצוי על הנזק שגרם.

לטעמה, סיכויי שיקומו גבוהים ולכן ניתן לשקול ולהפעיל את סעיף 40ד(א) לחוק העונשין; לחילופין עותרת היא לקבוע עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות כרף תחתון.

 

9.בדברו לבית- המשפט מסר הנאשם שהוא מצטער מאוד על מה שעשה, כאשר היה עצבני בגלל הרמדאן.

 

דיון והכרעה

 

10.בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין בסעיף 40ג(א), לצורך קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

11.באשר לערך החברתי המוגן ייאמר, כי עבירת ההצתה כשלעצמה, גם כשהיא מתייחסת לרכוש בלבד, נתפסת כעבירה חמורה, בין היתר בשל הפוטנציאל לגרימת נזק לגוף, בבחינת "אוי לגפרור שהצית להבה, שסופה ואחריתה מי ישורנה" (ראו בע"פ 4036/13 עווידה נגד מדינת ישראל (20.11.13) בסעיף 7 לפסק-דינו של כב' השופט עמית – להלן: ע"פ עווידה). בעניינו, המדובר בפגיעה ממשית בערך המוגן, כאשר עסקינן בהצתה של מבנה ציבור כתגובה לפעולה כדין שנקטה העירייה כנגד בנו של הנאשם, ובעת שהיו אנשים במקום.

 

12.באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט(א) לחוק העונשין, יש לציין לחומרה את הרקע לביצוע העבירה לפיו, הנאשם קיבל הזמנה לדיון במסגרת תיק המתנהל כנגד בנו בגין בנייה ללא היתר ובעקבות קבלת הזימון האמור, נסע בבהילות אל בניין העירייה לברר את פשר העניין. לאחר שראה שדלתות בניין העירייה סגורות ואין קבלת קהל במקום, נסע אל תחנת דלק סמוכה ומילא שם גלון בחומר דליק. הנאשם, בקור רוח, חזר אל הבניין, ולמרות שבנו ניסה להניעו מלהמשיך במעשיו, תוך שהוא מבחין בשני אנשים המצויים בתוך הבניין, שבר את דלת הבניין, שפך את החומר הדליק בסמוך לכניסה והצית את החומר באמצעות מצת.

הנזק שנגרם בפועל לרכוש אינו מן הגבוהים ועומד על מספר אלפי שקלים בלבד. עם זאת, "העונש המושת במקרה של הצתה ראוי לו שיימדד לא רק על בסיס הנזק שנגרם בפועל אלא גם תוך התחשבות בפוטנציאל הנזק" (ראו: ע"פ 6850/10 אבו שאהין נגד מדינת ישראל (22.12.2012), בסעיף 5 לפסק-הדין). על בסיס קביעה זו והאמור בסעיף 40ט(א)(3) לחוק העונשין, אכן יש ליתן משקל של ממש לנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, כאשר עיון בדיסקים שהוגשו ממחישים היטב את הסכנה הגלומה במעשיו של הנאשם. האש פגעה בריהוט ובקירות בניין העירייה, בעוד שני אנשים מצויים בתוכו, כך שאם האש הייתה מתפשטת למוקדים נוספים, האירוע היה עלול להסתיים באסון של ממש תוך בפגיעה בחיי אדם.

 

באשר לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את המעשה, כתב-האישום מעלה את קבלת הזימון לבנו כ"טריגר" להתנהגות הנאשם. לעומת זאת, הנאשם מסר לשירות המבחן, כי ברקע לביצוע המעשה, פריצה שאירעה בלילה שקדם לאירוע למשחטה שבבעלותו בעקבותיה חש תסכול רב.

 

בפני הנאשם נקרו מספר הזדמנויות להתחרט, לחזור בו ולא לבצע את המעשה. הפעם הראשונה היתה עת הגיע למקום וראה שהבנין סגור. במקום לחזור לביתו ולהתמודד עם המצב באפיקים לגיטימיים, נסע משם לתחנת דלק והצטייד בחומר דליק. גם לאחר מעשה זה לא חזר על עקבותיו, אלא הגיע למקום בשנית. הנאשם הבחין באנשים הנמצאים בתוך בניין העירייה, כשבנו הגיע למקום וניסה להרגיעו – ולמרות כל אלו, הנאשם שבר את דלת הזכוכית בכניסה, נכנס פנימה, שפך את החומר הדליק בסמוך לדלפק בכניסה, הציתו וגרם לשריפה במקום. כאילו לא די באלו, השליך הנאשם את הגלון ונמלט מהמקום לאחר מעשה.

 

13.לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, ייאמר באופן כללי כי נוכח הסכנה המיוחדת והבלתי נשלטת שבעבירת ההצתה, יש צורך בענישה מרתיעה, שככלל תהא כליאה, ובהתאם קבע המחוקק עונש חמור לצידה. ראו, למשל, בע"פ 8659/13 אלמליח נגד מדינת ישראל (מיום 14.5.14) [להלן: ע"פ אלמליח]:

 

"בעבירות של הצתה ניתן להצביע על קשת רחבה של עונשים, כאשר גישתו העקבית של בית משפט זה היא כי, ככלל, יש להשית עונשי מאסר לריצוי בפועל על מבצעי העבירה."

 

14.סעיף 448(א) לחוק העונשין קובע מדרג של חומרה בעבירות הצתה, כאשר בענייננו עסקינן בחלופה המצויה ברישא הסעיף. עם זאת, בתוך מדרג זה ניתן להצביע על מדרגי ביניים של חומרה, מה שיכול להסביר את המנעד הרחב הקיים בענישה הנלווית לעבירת ההצתה, כפי שנקבע בע"פ עווידה:

 

"הצתה של נכס בנסיבות שאין לחשוש כי ההצתה תתפשט לרכוש אחר; הצתה של נכס שעלולה להתפשט ולפגוע ברכוש אחר; הצתה של נכס שיש בה פוטנציאל לפגיעה בגוף ובנפש; הצתה של נכס בנוכחותו הקרובה והמידית של אדם, מה שמגביר את פוטנציאל הפגיעה בגוף ובנפש; הצתה שגרמה בפועל לפגיעה בגוף ובנפש על אף שהמצית לא התכוון לכך (מחשבה פלילית של פזיזות); והצתה בכוונה לפגוע בגוף ובנפש... מובן כי בתוך מדרגי ביניים אלה יש להבחין בין נסיבות שונות לחומרה או לקולא, כמו ערך הרכוש שהוצת או מספר האנשים שעמדו תחת סיכון של פגיעה." (שם, בסעיף 6 לפסק-דינו של כב' השופט עמית).

 

15.ואכן, טווחי הענישה שנקבעו בפסיקה אינם אחידים, הואיל ובמסגרת שיקולי הענישה על בית-המשפט לתת דעתו, בין היתר, לתוצאות המעשה, לפוטנציאל הסיכון לחיי אדם ולרכוש הגלום במעשה ההצתה, לתכנון המוקדם ולעברו הפלילי של מבצע העבירה במקרה הקונקרטי. עם זאת נראה, כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמת החמרה ברמת הענישה ובית-המשפט העליון אף הביע דעתו לאחרונה בדבר הצורך בהחמרה על רקע חומרת העבירה והפוטנציאל ההרסני הטמון בה (ראו: ע"פ 1414/15 מדינת ישראל נגד אבוש פדר, (מיום 15.4.15), [להלן: ע"פ פדר], בסעיף 9 לפסק-הדין לרבות פסקי-הדין המוזכרים שם).

 

16.על רקע כל האמור לעיל, מתחם העונש ההולם ייקבע בהתחשב במדיניות ענישה זו, כשכאמור עסקינן בחלופה הקבועה ברישא סעיף 448(א), ובמדרג ביניים של הצתת מבנה ציבור, שהיה בה פוטנציאל ממשי לפגיעה בגוף ובנפש, כששווי הנזק שנגרם לעירייה בפועל עומד על כ – 4,000 ₪.

 

17.עיינתי בפסיקה שהוצגה על-ידי ב"כ הצדדים ובפסיקה נוספת, ולצורך קביעת מתחם העונש ההולם אציין את המרכזיים שבהם:

 

בע"פ אלמליח, המערער הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של הצתה בכך, שהחליט להצית נגריה על רקע סכסוך כספי שהתגלע עם מעבידו, בעל הנגריה, על רקע פיטוריו. לשם כך הצטייד במיכל פלסטיק ובו חומר דליק. המערער הגיע לנגרייה שהייתה סגורה, שפך חומר דליק על מפתן הדלת ועל תחתית הקירות הסמוכים לה. בהמשך, הצית המערער נייר ותחבו אל מתחת לדלת הכניסה, עזב את המקום, אך חזר כעבור זמן קצר על מנת לוודא כי האש אחזה בנגרייה. לאחר מכן נמלט מן המקום. בהגיעו לביתו פשט את בגדיו והכניסם למכונת הכביסה. עובר אורח שחלף במקום והבחין בשריפה כיבה את האש. עקב ההצתה נגרם נזק בשיעור של 2,000- 3,000 ₪.

המערער, כבן 53, גרוש ואב לשניים. בעל עבר פלילי, אך מזה 25 שנים אין לחובתו רישום פלילי, מאסרו האחרון היה לפני כ- 30 שנה. התרשמות שירות המבחן היתה, כי קיים אצל המערער רצון כן לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו והמליץ להשית על המערער עונש בעל אופי שיקומי של של"צ בהיקף 300 שעות.

בית-המשפט המחוזי קבע מתחם העונש ההולם נע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל וגזר עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ופיצוי למתלונן בסך 3,000 ₪.

בית-המשפט העליון קבע, כי עונשו של המערער הינו ראוי ומאוזן. צוין, כי ממועד פיטוריו מעבודתו ועד להצתת הנגרייה חלפו כ- 3 שבועות, וכי בשים לב לרמת הענישה במקרים דומים, אין כל חומרה מיוחדת בעונש והוא אף נוטה לקולה.

 

בע"פ פדר, נדון עניינו של מערער אשר הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה של הצתה, כשהמדינה הגבילה עצמה לעתירה של 40 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים נלווים. בקיץ 2014 הגיע המערער לחנותו של המתלונן ששימשה לאחסון מוצגים של חברות ביטוח אשר היתה נעולה וריקה מאדם באותה עת, התכופף אל עבר קדמת החנות ומסיבה שאינה ברורה הצית את החנות בדרך לא ידועה למערערת. החנות נשרפה כליל ונגרם נזק המוערך בכ – 100000 ₪. לחובתו של המערער 6 הרשעות קודמות במגוון עבירות, לא היה לו כל סכסוך עם המתלונן אך הוא הביע חרטה על מעשיו, ושירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה ביותר להישנות התנהגות פורצת חוק. לפיכך, המליץ על הטלת מאסר בפועל. בית-המשפט קבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 9 ועד ל – 24 חודשי מאסר בפועל, והטיל על המערער עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי על סך 20000 ₪.

לבית-המשפט העליון הוגש תסקיר משלים ממנו עלה כי במהלך מאסרו החל לשלם פיצויים למתלונן, כי השתלב בטיפול קבוצתי וכי ביצע את העבירה מתוך כעס עצמי על מצבו האישי, המשפחתי והרגשי. נקבע, כי מתחם הענישה שנקבע אינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה, אך יש מקום להחמיר במידה מסויימת בעונשו של המערער. בסופו של יום, ערעור המדינה התקבל ועונשו של המערער הועמד על 18 חודשי מאסר בפועל.

 

בע"פ 1951/14 מקונן נ' מדינת ישראל, (מיום 15.2.15) עסקינן במערער, צעיר ללא עבר פלילי, אשר הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של הצתה. על רקע קטטה בחתונה ולאחר שנפגע מדבריו של המתלונן החליט להצית את חנותו. לשם כך מילא דלק בשני בקבוקי פלסטיק מיד לאחר שעזב את האירוע, שפך אותם אל תוך החנות, הציתם ועזב את המקום. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון נמוכה, אך נמנע מכל המלצה בעניינו. המערער שילם למתלונן פיצוי על סך 20000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם שנע בין שנתיים וחצי לארבע וחצי שנות מאסר בפועל, וגזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי אין להפחית מהעונש על רקע שיקולי שיקום, שכן המדובר במעשה חמור של הצתת חנות במקום מגורים, המערער לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית ואף דיווח כי המערער מתקשה להשתלב ולהתמיד בהליך השיקומי.

 

18.פסקי דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע ההבחנות מתבקשות, אני קובעת מתחם עונש הולם אשר נע בין 18 - 40 חודשי מאסר בפועל.

 

19.ניתוח הפסיקה דלעיל מביא למסקנה נוספת, והיא, כי למרות שעסקינן בנאשם נעדר עבר פלילי המנהל אורח חיים נורמטיבי, וחרף המלצות שירות המבחן, הרי שחומרת העבירה, נסיבותיה והרקע לביצועה אינם מאפשרים לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. כל השיקולים האישיים העומדים לזכותו של הנאשם, לרבות האמור בתסקיר שירות המבחן, יילקחו בחשבון לצורך גזירת דינו.

 

20.באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה לפי סעיף 40יא' לחוק העונשין, יש להתחשב בהודאתו של הנאשם ובחרטה שהביע.

הנאשם, אדם לא צעיר, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב ל- 4 ילדים בגילאים 14- 24, סובל מבעיות רפואיות שונות וממצוקות רגשיות.

למרות שנשמעו מספר גרסאות באשר לרקע לביצוע העבירה, שרות המבחן מעריך כי המדובר באירוע חריג לנוף חייו, כאשר הסיכון להישנות התנהגות אלימה הינו נמוך. המדובר בהסתבכות ראשונה של הנאשם בפלילים ובמאסר ראשון, כאשר ברור כי למאסר יהיו השלכות "מטלטלות", כלשון שירות המבחן - עליו, על דימויו העצמי ועל בני משפחתו.

כמו-כן, יש להתחשב בתקופה בה שהה בתנאים מגבילים (כתשעה חודשים).

יש ליתן משקל מסויים לעמדת נציג העירייה, ה"נפגעת" ממעשיו של הנאשם, ואת נכונותו לפצות את העירייה על הנזק שגרם.

מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, מביא אותי לקבוע עונש שהינו הרף הנמוך של המתחם.

 

21.לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים והעושה, תוך שמירת יחס הולם בין חומרת המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן:

 

18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו 8.7.14- 7.8.14.

 

12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות לפי סעיף 448 לחוק העונשין.

 

מורה על תשלום פיצוי על סך 4000 ₪ לעיריית טירה, כאשר סכום זה יקוזז מתוך הכספים המופקדים בקופת בית המשפט לנציג העירייה על-פי הפרטים שתמסור ב"כ המאשימה תוך 7 ימים.

 

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 26.5.15 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר-דין זה.

על ב"כ הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

 

יתרת הערובות הכספיות שהופקדו בתיקי המעצר הקשורים וכן התנאים המגבילים יעמדו בתוקפם עד להתייצבות הנאשם לריצוי עונשו, ובנוסף, מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ.

 

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום.

 

ניתן היום, ז' אייר תשע"ה, 26 אפריל 2015, במעמד הנוכחים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ