אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 21801-06-15 מדינת ישראל נ' מוחמד סוויטי ואח'

ת"פ 21801-06-15 מדינת ישראל נ' מוחמד סוויטי ואח'

תאריך פרסום : 14/09/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
21801-06-15
08/09/2016
בפני השופט:
רפי כרמל

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. מוחמד סוויטי
2. מוחמד טוויל

עו"ד ארז בר צבי
עו"ד טרונישוילי
גזר דין

 

בעניינו של נאשם 1

 

1.הנאשם הורשע בעבירת שוד מזוין בחבורה, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בכניסה למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(א) לחוק, בכליאת שווא, עבירה לפי סעיף 377 לחוק ובהיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 352 רישא לחוק. הנאשם קשר קשר עם אחרים לשדוד דירה בירושלים, בה מתגוררת קשישה כבת 78, על בסיס מידע קודם שהגיע אליהם בנוגע לרכוש המצוי בידה. במסגרת הקשר תואם בין הנאשם והאחרים כי יגיעו אל הדירה בשני כלי רכב, שאחד מהם ישמש כרכב תצפית וליווי. ביום 19/5/15, בשעות הבוקר, הגיעו הנאשם ואחרים אל הרחוב בו נמצאת הדירה. נאשם 2 הגיע ברכב אחד ואתו נמצא אחד המעורבים, טארק זארו, הם המתינו מחוץ לרחוב כרכב גיבוי ותצפית. נאשם 1 נהג ברכב השני ועמו שלושה אחרים שזהותם אינה ידועה. נאשם 1 נותר ברכב במגרש החניה, ושלושת האחרים יצאו מרכבו, כשהם לבושים בחולצות הנושאות לוגו של חברת בזק, מצוידים בכפפות, כיסוי ראש, תיקים, גז פלפל, לום, מברג ואקדח ונגשו לדירה. באותה עת שהתה בדירה הקשישה עם מטפלת. השלושה נכנסו לבית כשהם רעולי פנים, אחד מהם הורה לקשישה להיות בשקט ואמר שלא יפגע בה, אחר ניגש אל המטפלת, חסם את פיה באמצעות ידו והפילה ארצה. בשלב מסוים, אחד מהשלושה התיז גז מדמיע לעבר עיניה, כאשר מעורב נוסף מכוון לעברה אקדח ומאיים עליה. נעשה חיפוש של רכוש בתוך הדירה, אחד מהשלושה משך שרשרת מעל צווארה של הקשישה ושלף טבעות מאצבעותיה. השלושה שברו אחד מהטלפונים הניידים וניתקו את לחצן המצוקה. בהמשך, השלושה שברו את דלת המחסן ומשם לקחו כספת. לפני שעזבו, הכניס אחד מהשלושה את המטפלת לחדר האמבטיה והורה לה להיות בשקט. השלושה עזבו את הבית עם הכספת, בה היו כ – 300,000 ₪ ותכשיטים בשווי של כ – 100,000 ₪, כשהם מותירים את הקשישה בבית ואת המטפלת נעולה בחדר האמבטיה. השלושה העמיסו את הרכוש הגנוב על הרכב בו נהג נאשם 1 שהסיעם מהמקום, תוך שנאשם 2 נוהג ברכב השני כרכב "פותח ציר", עד הגיעם למחסום קלנדיה. לאחר מכן הנאשמים והאחרים פרצו את הכספת וחילקו את שללה.

 

2.בנוסף לעבירות שיוחסו לנאשם 1 בגין מעשים אלה, בהן הורשע כמבצע בצוותא, יוחסו לו גם עבירות בנשק, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק, ממנה זוכה, תוך שנקבע כי לא באה ראיה לכך שהוא היה מודע לקיומו של אקדח, הוא לא צפה ולא היה יכול לצפות את השימוש שייעשה בו.

 

תסקיר שירות המבחן

3.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של נאשם, עולה כי הנו כבן 22.5 שנים, רווק, הבן הבכור למשפחה בת שישה ילדים, במצב סוציו אקונומי המתואר כירוד. נאשם 1 מתגורר בבית דודתו בעיר העתיקה בירושלים, נשר מלימודיו לאחר 10 שנות לימוד בשל הצורך בסיוע לפרנסת משפחתו, ומאז עבד, בעיקר בעבודות חשמל ובנין באופן מזדמן. שירות המבחן התרשם כי במצבי דחק הוא מתקשה בהפעלת שיקול דעת ובהצבת גבול פנימי לעצמו, וכן נוטה להתנהגות בעלת מאפיינים שוליים. לנאשם קושי בהתבוננות ביקורתית על התנהלותו. הוא מתקשה לקבל את הרשעתו בעבירות ומציג עמדה מצמצמת ושולית. כמו כן, הוא לא רואה עצמו כאחראי לפגיעת המתלוננות, אך הביע צער ובושה בשל כך. נאשם 1 הפר את תנאי מעצר הבית בחלוף 3 חודשים ונעצר עד תום ההליכים. הוערך כי קיים סיכון להישנות התנהלות שולית ואלימה, שתוצאותיה וחומרתה צפויות להיות ברמת פגיעה נמוכה. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו, והמליץ על הטלת עונש קונקרטי מרתיע.

 

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

4.ב"כ המאשימה טעו כי הערכים שנפגעו ממעשיו של נאשם 1 הנם שלמות הגוף והנפש וההגנה על קניינו של הפרט. מדובר באירוע מתוכנן על ידי הנאשמים ואחרים, בו נטל נאשם 1 חלק. הוא נהג ברכב והסיע שלושה מעורבים, המתין להם, הסיע אותם למחסום ושם קיבל את חלקו לאחר שנפרצה הכספת. מדובר בביצוע בצוותא. בדירה בוצעו מעשי אלימות קשים. למתלוננות נגרם נזק גופני ונפשי. המתלוננת הקשישה נמנית על אוכלוסייה חלשה לאור גילה. כמו כן, נגרם נזק כספי גבוה בסך של 400,000 ₪. מאז האירוע מצבה קשה מאוד והיא מטופלת על ידי לשכת הרווחה. המאשימה הגישה הצהרת נפגע. לענין מדיניות הענישה, מפנה המאשימה לגזר הדין בעניינו של זארו, הוא המעורב הנוסף, המפליל, שם טענה המאשימה למתחם ענישה של 7-11 שנים, ונגזרו עליו 5.5 שנות מאסר במצטבר לעונש בתיק אחר ופיצוי בסך של 23,000 ₪ ו - 10,000 ₪. נוכח חלקו הלא גבוה של הנאשם בעבירות, עותרת המאשימה למתחם של 4.5 עד 7 שנות מאסר, ומדגישה כי הנאשם ניהל הוכחות, שינה גרסתו תוך כדי ניהול ההוכחות. המאשימה מבקשת למקם את עונשו של הנאשם בחלק העליון של השליש התחתון של המתחם, נוכח גילו והעדר עבר פלילי. כמו כן, עותרת המאשימה להטלת פיצוי למתלוננות ומאסר מותנה.

 

5.ב"כ הנאשם טען כי הנאשם גדל בתנאים קשים, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. הנאשם הינו הבן המבוגר במשפחתו, עליו נופל הנטל הכלכלי של המשפחה. נטען כי הנאשם הינו בגיר צעיר, ללא עבר פלילי, חלקו האקטיבי זהה לזה של נאשם 2, ובכלל זה הוא לא עזר להעמיס את הכספת. הוא לא ידע על העומד להתרחש והוא הורשע מכוח ביצוע בצוותא. חלקו שונה משמעותית מחלקו של זארו, שכונה "מנצח התזמורת". לפיכך, על הענישה להיות, לכל היותר, דומה ואף זהה לזו של נאשם 2. הנאשם הביע צער על הפגיעה במתלוננות. כמו כן, הסנגור הפנה לתסקיר לענין המוטיבציה של הנאשם ויכולתו הטובה לשיקום. לפיכך, עותר הסנגור להסתפק בימי מעצרו של נאשם 1.

 

דיון

6.חוק העונשין (תיקון 113) קבע את עקרון ההלימה שמשמעו אימוץ עקרון הגמול כעקרון מנחה. בחינת העבירה ונסיבותיה מביאה לקביעת מתחם ענישה ולאחר מכן יש לבחון הנסיבות האישיות. דהיינו, העבירה מכתיבה את המתחם ושילוב הנסיבות האישיות במתחם מכתיבים את גזר הדין. התיקון לחוק יצר מנגנון תלת שלבי לגזירת העונש. בשלב הראשון, יש לבדוק האם הנאשם הורשע בכמה עבירות, והאם אלו מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. כאשר מדובר בכמה אירועים, יש לקבוע עונש הולם לכל אירוע בנפרד ולבסוף ניתן לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים. בשלב השני, יש לקבוע את מתחם הענישה הראוי כעולה מסעיף 40ג'(א) לחוק העונשין. ביצירת המתחם מספר שיקולים: האחד, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו. השני, מדיניות הענישה הנוהגת. השלישי, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40ט' והם: תכנון, חלקו של הנאשם, הנזק הצפוי וזה שנגרם, הסיבות לביצוע העבירה, הבנת הנאשם ויכולת להימנע מעבירה, מצוקתו הנפשית, קרבה לסייג אחריות פלילית, מידת האכזריות כלפי נפגע העבירה, ניצול כוח ומעמד. בשלב השלישי, יש לגזור את העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם ולהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה: הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות שיקולי גיל; פגיעה במשפחתו; הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה וההרשעה; מידת האחריות של הנאשם למעשיו; שיקומו או ניסיונות שיקום; מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ופיצוי על הנזק שנגרם בעטיה; שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק; התנהגות חיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; נסיבות חיים קשות של הנאשם; התנהגות רשויות אכיפת החוק; חלוף הזמן מביצוע העבירה; עברו הפלילי של הנאשם או העדר עבר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ