אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 20999-07-15 מדינת ישראל נ' פ' (עציר)

ת"פ 20999-07-15 מדינת ישראל נ' פ' (עציר)

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריות
20999-07-15
13/08/2015
בפני השופט:
מוחמד עלי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד שלוחת תביעות זבולון
הנאשם:
כ' פ' (עציר)
עו"ד ב' שרמן מהסנגוריה הצבורית
החלטה
 

 

  1. בגדרי הליך זה אנו נדרשים לשאלה מהם המבחנים הרלוונטיים לקביעתן של "ראיות לכאורה" במובן סעיף 15(א1) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א- 1991; ותוהים על קנקנה של "התקופה המרבית" המוזכרת בסעיף 15(ד1) לחוק. שאלות אלו מתעוררות לאור הוראות חוק שנתחדשו בתיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש (חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ה- 2014, ס"ח 2486, 2014, להלן: תיקון מס' 8).

     

    רקע 

     

  2. נגד הנאשם הוגש כתב אישום שמייחס לו את העבירות הבאות: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין; והחזקת סכין למטרה לא כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 7.7.2015 בשעה 8:50 או בסמוך לכך נסע הנאשם באוטובוס ציבורי מביתו לכיוון הכולל בו הוא לומד כשברשותו שני סכינים: סכין מטבח מתקבעת ולהב של סכין "יפנית", אותם החזיק שלא כדין. במהלך הנסיעה עלתה המתלוננת, אחותו של הנאשם, לאותו אוטובוס בדרכה לעבודתה, ופגשה את הנאשם. בשלב זה ומשראה הנאשם כי המתלוננת אינה לבושה באופן צנוע מספיק לדעתו, איים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה, באופן שאמר לה: "אני ארצח אותך". בהמשך לכך, קם הנאשם והלך אחרי המתלוננת למושב האחורי, שם תקף אותה בכך שתפס עם ידיו בצווארה, הוציא סכין מכיס מכנסיו והצמידו לצווארה תוך כדי שאיים עליה באמרו לה "אני אדקור אותך". לאחר ששחרר את אחיזתו במתלוננת איים הנאשם עליה באופן שאמר לה: "כדאי לך לחזור עם הבגדים הלא צנועים שלך הביתה אם לא אני אחתוך לך את הרגליים עם הסכין", וכן כי יגיע למקום עבודתה וירצח אותה.

     

  3. במהלך מעצרו הורה בית המשפט על עריכת בדיקה פסיכיאטרית לנאשם. הנאשם נבדק תחת הסתכלות והוגשה בעניינו חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי. בחוות הדעת מיום 8.7.2015 (כנראה שנפלה טעות בתאריך בחוות הדעת משצוינה השנה 2014) נקבע כי הנאשם נמצא במצב פסיכוטי מאני חריף עם השפעה ניכרת על התנהגותו, ולאור כך אינו מסוגל לעמוד לדין, וכי בעת ביצוע העבירה היא מצוי במצב פסיכוטי ועל כן אינו בר עונשין. בנוסף הומלץ על מתן צו אשפוז. בחוות דעת זו צוין כי "מוקדם להגיע להחלטה סופית אם מדובר במצב פסיכוטי על רקע שימוש בחומרים פסיכואקטיבים או בתהליך סכיזופרני". על רקע אמירה זו, בישיבת יום 23.7.2015 (במסגרת תיק המעצר עד תום ההליכים) נתבקש הפסיכיאטר המחוזי להבהיר נקודה זו. בחוות דעת משלימה מיום 28.7.2015 קבע הפסיכיאטר כי ניתן לקבוע אבחנה של סכיזופרניה רק לאחר קיום מצב פסיכוטי במשך חודש ימים לפחות ובטרם חלף חודש מוקדם לקבוע אם מדובר בתהליך סכיזופרני. על כן, ולאחר שחלף חודש, ובהתאם להוראת בית המשפט, הוגשה חוות דעת משלימה נוספת (מיום 6.8.2015) בה נקבע סופית כי הנאשם סובל מסכיזופרניה בשלב חריף של המחלה והומלץ שוב על מתן צו אשפוז.

     

  4. בטרם אסקור את טענות הצדדים ואדון במחלוקות, אתייחס בקצרה למסגרת שהולידה את הטענות שעל המדוכה; תיקון 8 לחוק טיפול בחולי נפש.

     

    תיקון 8 לחוק טיפול בחולי נפש כללי

     

  5. ביום 21.12.2014 פורסם תיקון מס' 8 בו הוכנסו מספר תיקונים בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: החוק או חוק טיפול בחולי נפש), שנוגעים להליכים הקשורים בנאשם הלוקה בנפשו. בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב 2012 ה"ח 673, 2012) הובהר כי חלק מהתיקונים שהוצעו הן לאור המלצות צוות בין-משרדי שהוקם בעקבות הצטברות מקרים בהם נאשם ברצח נשלח לאשפוז בצו בית משפט לאור מצבו הנפשי, ושוחרר כעבור תקופה קצרה שאינה הולמת את חומרת העבירה ותוך סיכון לציבור. בתוך כך נדרש הצוות גם לנושא הגבלת תקופת האשפוז של נאשם שניתן לגביו צו אשפוז בעקבות הגשת כתב אישום, זאת לאור הערות כב' הנשיא א' ברק (כתוארו אז) בע"פ 3854/02 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז (1) עמ' 900 (להלן: עניין פלוני). יובהר כי במצב החוקי ששרר עובר לתיקון, החוק לא נקבעה תקופה, לא מינימלית ולא מקסימאלית, בה יהיה נתון נאשם הלוקה בנפשו באשפוז בצו שניתן על ידי בית המשפט, וכך קרו מקרים בהם נאשם שהואשם בעבירה קלה, שהה באשפוז משך שנים רבות, באופן לא מידתי לעבירה שבגינה הוצא הצו, כפי שקרה בעניין פלוני שבו נאשם היה מאושפז משך 14 שנים בשל עבירות של תקיפה וגניבה. על רקע דברים אלו, הוסף סעיף 15(ד1) המורה כי על בית המשפט לקבוע את התקופה המרבית של צו אשפוז או טיפול מרפאתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ