אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 20747-07-14 מדינת ישראל נ' עמרם

ת"פ 20747-07-14 מדינת ישראל נ' עמרם

תאריך פרסום : 16/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריות
20747-07-14
08/12/2014
בפני השופט:
מוחמד עלי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשמת :
רויטל אור עמרם
החלטה

לפניי בקשת הנאשמת להורות על ביטול האישום מחמת הגנה מן הצדק.

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום שמייחס לה עבירות של איומים כלפי זוגה, וכן היזק לרכוש במזיד, לאחר שנטען כי היא גרמה נזק למספר מתקנים בדירת מגורי בני הזוג. האירועים מושא כתב האישום התרחשו על פי הנטען ביום 13.7.2013, וכתב האישום הוגש ביום 10.7.2014.

בבקשתו טוען הסנגור המלומד מספר טענות שלדידו יש בהן כדי להביא לביטול האישום, במוקדן הטענה כי נגד הנאשמת הוגש ביום 27.10.2013 כתב אישום בגין מעשי תקיפה ואיומים מיום 21.10.2013 כלפי זוגה (להלן: התיק האחר), שנחקרו על ידי אותה יחידת חקירות, כאשר תיק החקירה מושא האירועים שנכללו בכתב האישום הנוכחי היה ידוע, פעולות החקירה בגדרו הסתיימו בחודש אוגוסט 2013, והמאשימה בחרה להגיש כתב האישום ולא לכלול בו האירועים בתיק הנוכחי. הסנגור טוען כי בשני כתבי האישום דובר במסכת אירועים דומה, והיה על המאשימה להגיש כתב אישום בגין מכלול האירועים, ומשלא נעשה הדבר – יש בכך יש משום פגיעה בנאשמת המתבטאת בין היתר בפגיעה בהליכי שיקום בהם היא מצויה לאחר שחרורה ממאסר שהוטל עליה בתיק האחר. נטען עוד כי חל שיהוי בהגשת כתב האישום, אשר נוכח הנסיבות המיוחדות של הנאשמת פגע בזכויותיה.

המאשימה מתנגדת לבקשה והיא טוענת כי בתיק האחר נעשו פעולות חקירה לאחר המועד הנטען על ידי הסנגור; כי התיק היה בעיון הפרקליטות מאחר ונכללו חשדות לעבירות חמורות, ורק ביום 11.5.2014 הוחזר התיק לטיפול שלוחת התביעות. נטען כי בנסיבות אלה אין לקבל את טענת השיהוי. נטען עוד כי בתיק הוגש כתב אישום תוך מעצרה של המאשימה, כי הנאשמת יכלה ליזום צירוף תיק זה לתיק האחר, וכי גם כיום תלויים ועומדים נגדה תיקים אחרים. לבסוף – טענה המאשימה כי טענות הנאשמת יפים למישור קביעת העונש, במידה ותמצא אשמה, וכי לא מתקיימים התנאים בפסיקת בית המשפט העליון להחלת ההגנה מן הצדק.

דין הבקשה להידחות.

אין צורך לחזור ולפרט את הכללים הנוגעים לטענה של הגנה מן הצדק. אזכיר בקיצור נמרץ את ע"א 2910/94ארנסט נגד יפת, פ"ד נ (2) 22; את ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נגד בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (להלן: פרשת בורוביץ); את סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי, שם עוגנה הדוקטרינה בחוק, כאשר נקבע כי עיגון זה לא שינה מהמבחנים שנקבעו בפרשת בורוביץ' לבחינתה של הטענה (ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' לימור; ע"פ 3712/06 פלוני נגד מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 30.4.08); את פסיקת בתי המשפט שחזרה וקבעה כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק תיושם רק במקרים יוצאי דופןולא על נקל ימחק בית המשפט כתב האישום עקב טענה של הגנה מן הצדק; ואת המבחן המשולש שנקבע בפרשת בפרשת בורוביץ'. על פי מבחן זה בשלב הראשון על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם וזאת במנותק משאלת אשמתו או חפותו, בשלב השני, יבחן בית המשפט אם יש בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים שבו משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ועליו לערוך איזון בין הערכים השונים התומכים בניהול ההליך לעומת אלה הנוגדים לכך. בשלב השלישי, יבדוק בית המשפט אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים מאשר ביטולו של כתב האישום.

ובחזרה למקרה שלפנינו.

אכן כתב האישום בתיק האחר, שהתייחס לאירועים מאוחרים מהאירועים מושא האישום הנוכחי, הוגש לאחר האירועים הנטענים בתיק זה, וניתן להניח כי היה רישום לגבי תיק זה במועד הרלוונטי בו התנהל התיק האחר. מכל מקום הסנגור לא טען אחרת. בהינתן מצב דברים זה, היה באפשרות הנאשמת ליזום צירוף תיק זה לתיק האחר ככל שהיא הייתה מודה בתיק זה (נתון שלא הובהר עד תום אם מתקיים). הנאשמת לא הבהירה מדוע לא יזמה את צירוף התיק. כמו כן – לשאלת צירוף מספר אישומים בכתב אישום אחד פנים לכאן ולכאן גם מהביט השמירה על זכויות הנאשם.

על רקע דברים אלה ספק אם ניתן לראות בהתנהלות המאשימה פגם המצמיח טענה של הגנה מן הצדק, וספק אם ניתן לומר כי תחושת הצדק וההגינות נפגעו פגיעה כה חריפה, עד כדי מצב בו ביטול האישום גובר על האינטרס הציבורי שבניהול ההליך הפלילי בנסיבות המקרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ