אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 20435-09-14 מדינת ישראל נ' עווידה

ת"פ 20435-09-14 מדינת ישראל נ' עווידה

תאריך פרסום : 22/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
20435-09-14
01/04/2015
בפני השופטת:
דנה מרשק מרום

- נגד -
מבקש:
חמד עווידה
משיבה :
מדינת ישראל
החלטה
 

 

1.מונחת לפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 [להלן: "פקודת הראיות"].

 

2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום במסגרת פרשה הכוללת מספר מעורבים – לרבות אחיו של המבקש - המתוארים בכתבי אישום שונים שהוגשו לבית משפט זה ולבית המשפט המחוזי בחיפה.

על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המבקש, במועדים הרלוונטיים שירת הוא במשטרת ישראל והתגורר עם אחיו – סלימן (שוטר במג"ב), מדיאן (חייל בצה"ל) ופדיאן (תלמיד בבית הספר) בבית המשפחה בכפר סאג'ור. למבקש ולאחיו מיוחסת סדרה של עבירות בנשק שעיקרם התפרצות לבסיס "מכבים" בו שירת האח סלימן וגניבת 7 רובי M-16 ואקדח כמפורט באישום הראשון; החזקה בצוותא של אמל"ח בחצר הבית וסביבתו כמפורט באישום השני; סחר בנשק כמפורט באישום השלישי; עבירה של איומים על חוקרי מח"ש במהלך חקירתו כמפורט באישום הרביעי.

 

3.המארג הראייתי בתיק כולל (בין השאר), לשיטת המשיבה, הודאות המבקש בפני שני מדובבים שהופעלו בתאו במסגרת החקירה באשר לאישום הראשון; האמל"ח שנתפס בחצר בית המשפחה ושיחות שנקלטו בהאזנת סתר הקושרות את המבקש להחזקתו; הודאות מעורבים אשר כבר נגזר דינם בעסקה בנשק עם האח סלימן.

 

4.ביום 31/08/14 נחתמה תעודת חסיון על ידי השר לבטחון הפנים בה נחסו פרטי ידיעות מודיעיניות שונות, שיטות ואמצעי חקירה, זהותם של מדובבים שפעלו בעניינו של המבקש וכן חומר מודיעיני נוסף.

 

5.לטענת ב"כ המבקש, תעודת החסיון, המחזיקה 5 עמודים, מטילה חסיון גורף ונדיר על חומרי חקירה רבים. נטען כי נעשה נסיון לקבל פראפרזות, למצער, אודות חומרים אלו אך לגישת המשיבה, עצם מסירת פראפרזות עשויה לחתור תחת תעודת החסיון. אשר על כן פנו ב"כ המבקש בבקשה המתייחסת לחומרים ספציפיים כמפורט בסעיפים 6 ו-7 לעתירה. עוד נתבקש לחשוף את זהותם של השוטרים – מדובבים אשר בפניהם הודה לכאורה המבקש.

 

6.בהקשר זה יצוין, כי קו ההגנה לאורו נתבקשתי לבחון את החומרים החסויים מתייחס, רובו ככולו, למיוחס למבקש באישום הראשון ומתבסס על הטענה, כי הודאות המבקש הינן פירותיה של כניעה ללחצים ואיומים שבאו מצד שני המדובבים ביחד ולחוד תוך הפעלת מסכת שלמה של אמצעים פסולים ובלתי חוקיים. בהתאם נקבע כבר מועד לשמיעת משפט זוטא לפסילת "הודאתו" של המבקש.

 

7. באשר למסגרת הנורמטיבית ייאמר, כי הלכה היא כי חיוניותו של חומר החקירה, בכל הנוגע לבקשת הנאשם להסרת חסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות נקבעת בכל מקרה ומקרה לגופו של עניין על-פי יריעת המחלוקת. בהכרעה לצורך הסרת החסיון, נדרש בית-המשפט לבחון האם בעדות החסויה מצוי פוטנציאל ראייתי, שאם יוצא מהכוח אל הפועל, יהיה בו להעלות, למצער, ספק סביר לגבי אשמת הנאשם. בחינת הפוטנציאל הראייתי תיעשה על-ידי בית-המשפט על רקע האופציות הראייתיות השונות הגלומות באותה עדות, אותן ילמד בית-המשפט ממכלול הנסיבות, לרבות ציפיות הנאשם (ראו: פסק-דינו של הנשיא (כתוארו אז) כב' השופט ברק בע"פ 889/96 מאזריב נגד מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 433, 466 (1997); וכן, למשל, ע"פ 4659/08 ג'בארין נגד מדינת ישראל (15.12.2009), בסעיף 32 לפסק-דינו של כב' השופט דנציגר). עוד נקבע במפורש, כי באיזון המתחייב בין שני אינטרסים ציבוריים – עשיית צדק מזה ועניין ציבורי חשוב או בטחון המדינה מזה – גוברת עשיית הצדק, וכי על בית-המשפט להורות על גילוי ראיה החיונית להגנה גם אם הפגיעה בעניין הציבורי או בבטחון היא חמורה (ראו בהלכת מאזריב בעמ' 442).

 

8.לעיתים קורה, כי במהלך הדיון בעתירה לגילוי ראיה, ולאחר שבית-המשפט נכנס לעובי הקורה ובוחן את החומר החסוי, הוא מעורר שאלות ומחליט כי הגם שאין מקום לגלות את החומר החסוי, יש מקום לעבות את רמת הפירוט שניתנה לגביו על-ידי התביעה לכתחילה (ראו לעניין זה: בש"פ 1459/15 הירשמן נגד מדינת ישראל (29.3.15), סעיף 11 להחלטתה של כב' השופטת חיות).

ברוח זו, בעניינו של המבקש, ראיתי לנכון לאפיין, למצער, את טיבו של החומר החסוי ולעבות במקצת את המידע שהובא לידיעת ההגנה, כאשר ייאמר באופן כללי כי כל החומר החסוי שבחנתי אינו תורם או מועיל להגנתו של המבקש.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ