אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 19851-10-14 מדינת ישראל נ' קורצ'וגנוב(עציר)

ת"פ 19851-10-14 מדינת ישראל נ' קורצ'וגנוב(עציר)

תאריך פרסום : 20/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
19851-10-14
30/12/2014
בפני השופטת:
גלית ציגלר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל –תביעות נתניה
נאשם:
יבגני קורצ'וגנוב (עציר)
עו"ד מורן פורת
החלטה
 

 

1.ב"כ הנאשם העלתה טענה מקדמית לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפיה העובדות המתוארות באישום הראשון שבכתב האישום, אינן עולות כדי עבירת איומים כמיוחס לנאשם, ולפיכך יש להורות על ביטולו של אישום זה.

 

2.לפי הנטען באישום הראשון לכתב-האישום, ביום 5.10.14 בין השעות 20:32 עד 21:40, שלח הנאשם לטלפון של המתלוננת את המסרונים: "זה זמני, את כבר תדעי לבד... אני במצב רוח טוב, הנקמה בדרך תפגשי אותה" "זה מאוד משמח להרגיש את הנקמה". משענתה לו המתלוננת האם הוא רוצה לראות שוב את בית הסוהר, ענה לה הנאשם: "זו את שתראי את הכלא מתקרב אליך בל תשימי לב, זו הפתעה??? אני אכניס אותך לכלא".

 

3.לטענת ב"כ הנאשם, האמירות המיוחסות לנאשם – שהוא יגרום לכך שהמתלוננת תכנס לכלא , ובכך תתגבש הנקמה שבדרך ותגרם למתלוננת הפתעה שהיא תדע עליה לבד - נעדרות רכיב "האיום", שכן אין בידי הנאשם שליטה או השפעה על התממשות איומו או על הסכנה שעליה הוא מתריע, ומשכך לא מתקיים היסוד העובדתי של העבירה. עוד הוסיפה ב"כ הנאשם, כי האמירות המיוחסות לנאשם נעדרות גם את הרכיב העבירה "שלא כדין", שכן משמעותן לכל היותר היא שהוא יגיש נגדה תלונה במשטרה, ולא מדובר בפעולה לא חוקית או כזו שאין לה הצדקה, ומשכך אף לא מתקיים היסוד הנסיבתי של העבירה. עוד נטען, כי גם המתלוננת איימה על הנאשם כי תכניסו לכלא, והיה מקום להגיש כתב אישום גם נגדה.

 

4.ב"כ המאשימה התנגד לטענות הסנגורית, וטען כי נפלה טעות קולמוס בניסוח האישום הראשון, ונשמטה המילה "כדין" מצמד המילים "שלא כדין" אשר מתאר את הפגיעה במתלוננת. אלא שאין בכך לרוקן את האישום מתוכנו, שכן דבריו של הנאשם מלמדים על רצון לפגוע שלא כדין במתלוננת, וגם באמצעות אמירה המרמזת על שלילת חירותה והכנסתה לכלא יש משום איום אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדמות הגשת תלונת שווא נגדה.

עוד טען ב"כ המאשימה, כי עובדות האישום הראשון שזורות בעובדות האישום השני, ובו מתוארות אמירות קשות וממשיות יותר כנגד המתלוננת ובן זוגה הנוכחי, וגם עיון בחומר הראיות, ובו גרסת המתלוננת ויחסה לאירועים, וכן יחסו של הנאשם למסרונים והבעת הצער והחרטה מצידו, ובחינת התמונה הכוללת של מערכת היחסים שביניהם – יש בהם ללמד על מהות האיום ועל כך שכל יסודותיו מתקיימים.

באשר לחלקה של המתלוננת באירוע, הרי שאין הנאשם והמתלוננת שווים מבחינת האקט העובדתי, ואין לראות בדבריה – כי היא יכולה להיעזר במערכת אכיפת החוק בשל התנהגותו האלימה של הנאשם - משום איום.

 

5.לאחר ששקלתי את הטענות, אני סבורה שיש מקום לדחות את הבקשה.

על פי לשון עבירת האיומים הקבועה בסעיף 192 לחוק העונשין: "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים", כשמלשון הסעיף עולה כי איום הוא מעשה שנעשה בכל דרך שהיא כדי להפחיד או להקניט אדם בכך שייפגעו בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו – שלו או של אדם אחר. 

 

נקבע זה מכבר בפסיקה, שעל מנת לקבוע אם תוכן הביטוי עולה כדי איום, על בית המשפט לבחון "...אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום", כאשר בחינת תוכנו של הביטוי אינה מתבצעת במנותק מן הנסיבות אלא בתוך ההקשר שבו נאמר הביטוי, ובית המשפט יבחן את הנסיבות שאפפו את אמירת הדברים, את הנסיבות שבהן הוא נקלט, וכן המסר שהיה גלום בביטוי (ע"פ 3779/94 חמדני נ' מדינת ישראל, וראה גם רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל (פורסמו במאגרים)).

 

6.במקרה זה, האישום פותח באמירותיו של הנאשם, באמצעות מסרונים, כי ינקום במתלוננת - "זה זמני, את כבר תדעי לבד... אני במצב רוח טוב, הנקמה בדרך תפגשי אותה" "זה מאוד משמח להרגיש את הנקמה", ומסתיים בכך שיביא להכנסתה לכלא, ולטעמי טיב ומהות האמירות עולה כדי הפחדה והקנטה של כל אדם אשר היה שומע את הדברים, ומביאו לכדי תחושות של פחד וחשש גדול.

 

גם הנסיבות וההקשר בו נאמרו האמירות על ידי הנאשם - כלפי מי שהייתה בת זוגו ותוך שימוש חוזר במילה "נקמה" - יש בהן ללמד על רצון לפגוע בביטחונה ובגופה של המתלוננת, כאשר באמירה המתייחסת להכנסתה לכלא וכאשר היא מצטרפת לאמירות הקודמות - יש משום דרך להקניטה ולבטא רצון לפגוע בחירותה ובשלוות נפשה, ובהתחשב בכל אלה הרי שמדובר בפגיעה שלא כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ