אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 19362-10-15 מדינת ישראל נ' נוסקוב

ת"פ 19362-10-15 מדינת ישראל נ' נוסקוב

תאריך פרסום : 22/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריות
19362-10-15
19/06/2016
בפני השופט:
מוחמד עלי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
גיא נוסקוב
החלטה

לפניי בקשת הנאשם לביטול כתב האישום שהוגש נגדו בתיק זה בטענה כי לא התקיים הליך שימוע לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ).

כתב האישום וההליכים עד כה

  1. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו עבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לפי הנטען בכתב האישום, ביום 7.2.2012 סמוך לשעה 8:30, על רקע פיטוריו של הנאשם מעבודתו, תקף את המתלונן, עובד במוסך, בכך שהכה אותו בפניו באגרופיו ובאמצעות חפץ מברזל. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמה למתלונן חבלה חמורה.

  2. כתב האישום הוגש לראשונה ביום 21.12.2014. עובר להגשתו, ביום 27.10.2014, נשלחה הודעת יידוע לכתובת בה התגורר הנאשם, על פי רישומי המאשימה, אך דבר הדואר הוחזר עם הציון "לא נדרש". ביום 8.3.2015 בוטל כתב האישום לצורך איתור הנאשם. ביום 16.8.2015 – לקראת חידוש ההליכים בתיק הנוכחי – נשלחה הודעת יידוע נוספת לנאשם, הפעם לכתובת בית אמו. גם במקרה זה דבר הדואר הוחזר עם הציון "לא נדרש". יצוין כי, כפי שעולה מטיעוני הצדדים, מכתב היידוע נשלח לבית אמו של הנאשם מכיוון שמקום זה שימש חלופת מעצר עבור הנאשם בתיק אחר.

  3. ביום 12.10.2015 הוגש כתב האישום בשנית, והודעה על מועד הדיון נשלחה לבית אמו של הנאשם מטעם בית המשפט. הנאשם התייצב למועד הדיון ביום 16.12.2015.

    טענות הצדדים

  4. בישיבת יום 31.5.2016 ביקש הסנגור לבטל את כתב האישום נגד הנאשם בשל כך שלא בוצע הליך שימוע. לטענת הסנגור, אין לזקוף אי קבלת הודעת השימוע לחובת הנאשם, וזאת מכיוון שהכתובת אליה נשלחה ההודעה אינה הכתובת בה חי והתגורר הנאשם. הסנגור טען כי בסיס נתונים שגוי וחסר הוא אשר גרם למאשימה לסבור כי הנאשם מתגורר בבית אמו, אשר שימש כחלופת מעצר בלבד עבור הנאשם בתיק אחר, כאשר לאחר מכן לא שהה עוד הנאשם בכתובת זו. הסנגור טען כי העובדה שהמאשימה שלחה פעמיים הודעת שימוע, הן לפני הגשת כתב האישום בפעם הראשונה והן לפני הגשתו המחודשת בתיק זה, יש בה כדי להעיד על כך שהיא סברה שיש הכרח לבצע שימוע בטרם הגשת כתב האישום גם בפעם השניה. לטענת הסנגור, אי שליחת הודעת היידוע פוגעת בזכויות הנאשם ללא הצדק, ואינה ניתנת לריפוי על ידי עריכת שימוע בדיעבד, שכן בכך יהיה "ניסיון לצאת ידי חובה" מבלי לקיים הליך ראוי והוגן. הסנגור הדגיש כי רצונו של הנאשם לבצע הליך שימוע נעוץ בסיכויי הגנה גבוהים ומשמעותיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ