אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 18268-11-14 מדינת ישראל נ' בדראן(עציר)

ת"פ 18268-11-14 מדינת ישראל נ' בדראן(עציר)

תאריך פרסום : 09/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
18268-11-14
08/06/2015
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
אחמד בדראן (עציר)
הכרעת דין
 

רקע

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשמ"ב-1982; התחזות לאחר, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); שימוש במסמך מזוייף, לפי סעיף 420 לחוק; הפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק; החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק; וכן נהיגה ללא רשיון נהיגה, לפי סעיף 10א, לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

 

בהתאם לעובדות כתב האישום, בין התאריכים 16-17 לספטמבר 2014, נגנבה משאית (להלן: "המשאית") השייכת למר א' (להלן: ה"מתלונן"). בתאריך 4.11.14, בשעה 03:57 בסמוך לצור הדסה, נהג הנאשם במשאית, עד שנעצר לבדיקה על ידי שוטר. בהמשך לבקשת השוטר מהנאשם להזדהות, הציג הנאשם בפני השוטר תעודת זהות ישראלית השייכת לאחר, בה הדביק את תמונתו. הנאשם ביצע את האמור לעיל כשהוא שוהה בישראל ללא כל אישור וכן נהג במשאית ללא רשיון נהיגה.

 

בטרם התקבל מענה לכתב האישום, תיקנה המאשימה את הוראת החיקוק של קבלת נכס החשוד כגנוב, לקבלת רכב גנוב, בהתאם לסעיף 413י' לחוק.

 

2. הנאשם הודה בכל המיוחס לו, למעט בעבירת קבלת רכב גנוב. לטענתו, התבקש להעביר את המשאית ממקום למקום, בתמורה ל 2,000 ₪, ולא ידע מה מצבה (עמ' 4 ש- 3-5 לפרוט').

 

3. הצדדים הסכימו להגיש את כל ראיות התביעה, ולעבור לפרשת ההגנה. לפיכך, הגישה המאשימה ראיות שונות, והנאשם העיד במסגרת פרשת ההגנה. ראיות המאשימה, אשר הוגשו בהסכמה, הוכיחו כי מדובר ברכב גנוב (ראו בעיקר ת/7, ת/8), ולפיכך טיעוני הצדדים התמקדו ביסוד הנפשי של העבירה.

המאשימה טענה כי הנאשם העלה מספר גרסאות, חלקן תמוהות וחלקן סותרות האחת את שניה, וביקשה להרשיעו בכל המיוחס לו, על יסוד עצימת עיניו.

בא כוח הנאשם טען כי לא התקיים יסוד המחשבה הפלילית, כאשר הנאשם לא היה צריך לשקול דווקא את האפשרות שמדובר ברכב גנוב, במסגרת מכלול האפשרויות הקיימות. בנוסף, טען כי החקירה היתה לקויה ופגעה בהגנת הנאשם, וכן כי יש לשקול את עוצמת שקריו של נאשם, כאשר אלה קיימים.

 

דיון והכרעה

4. סעיף 413י' לחוק, קובע כך:

"המקבל בעצמו או על-ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי סימן זה, או הנוטל עליו, בעצמו, על-ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו - מאסר שבע שנים".

 

כאמור לעיל, הצדדים אינם חלוקים לגבי העובדה שהנאשם קיבל לידיו את המשאית, אולם בא כוח הנאשם טען כי לא הוכח יסוד הידיעה שהרכב הושג בעבירה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ