אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 14546-05-13 מדינת ישראל נ' אלדר יחסי ציבור בע"מ ואח'

ת"פ 14546-05-13 מדינת ישראל נ' אלדר יחסי ציבור בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 15/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
14546-05-13
10/01/2016
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל – משרד הכלכלה
עו"ד ישראל שניידרמן
נאשמים:
1. אלדר יחסי ציבור בע"מ
2. שי אמסולום

גזר דין

 

1. בחודש מאי 2013 הוגש כנגד הנאשמים וכן כנגד נאשם נוסף כתב אישום שייחס להם עבירות על חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: חוק שכר מינימום), על חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר) ועל חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: חוק חופשה שנתית). לימים תוקן כתב האישום (פעמיים) בהתאם להתקדמות ההליך. הנאשמים כפרו בכל עובדות כתב האישום והתיק נקבע להוכחות. בישיבת בית הדין מיום 12.10.2015 הורשעה הנאשמת 1 ונגזר דינה.

2. בישיבת בית הדין מיום 7.1.2016 הורשע הנאשם 2 (להלן: הנאשם) על יסוד הודאתו בעבירה לפי סעיף 2 ביחד עם סעיפים 14 ו-15 לחוק שכר מינימום בכך שלא פיקח על תשלום שכר מינימום לשני עובדים בחודשים מאי 2010 עד ספטמבר 2010. כן הורשע הנאשם בעבירה על סעיף 24(א) ביחד עם סעיפים 25ב(א)(1) ו-26(ב) לחוק הגנת השכר בכך שלא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת אי מסירת תלושי שכר לשני עובדים בחודש ספטמבר 2010.

3. בכל הנוגע לעבירה על חוק שכר מינימום ביקשה המאשימה לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים, לפיו יגזור בית הדין על הנאשם מאסר על תנאי בן חצי שנה שלא ירוצה אלא אם יעבור הנאשם בתוך שנה מיום מתן גזר הדין עבירה על חוק שכר מינימום. בנוסף, יחתום הנאשם על התחייבות בגובה 226,000 ₪ ולפיה ימנע מביצוע עבירה לפי חוק שכר מינימום למשך שנתיים.

4. אשר לעבירה על חוק הגנת השכר: בשלב הטיעונים לעונש עמדה המאשימה על חומרת העבירה של אי מסירת תלוש שכר והדגישה כי היא מנהלת מבצעי אכיפה רחבים כדי למנוע את התופעה. בכל הנוגע למתחם הענישה טענה המאשימה כי לגבי הנאשם ניתן "צו כינוס בהליך פשיטת רגל" ועל כן היא מבקשת שייקבע "מתחם ענישה יחסית נמוך בין 40%-60% מגובה קנס מקסימלי שרשום בחוק..." (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 7.1.16 שורות 24-22). הוסיפה המאשימה וטענה כי יש לראות בכל אחד מהאירועים אירוע נפרד לעניין העונש.

5 . הנאשם מצדו עמד על מצבו הכלכלי הקשה וזאת גם בשים לב לחובותיו לתשלום מזונות לשתי גרושותיו וארבעה קטינים.

חוק שכר מינימוםאימוץ הסדר הטיעון

6. לנוכח תוכן ההסדר בין הצדדים בכל הנוגע לעבירה על פי חוק שכר מינימום, שיש בו לטעמי משום איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין נסיבות המקרה, הריני מאמצת את הסדר הטיעון.

7. בהתאם לאמור בהסדר הריני גוזרת על הנאשם חצי שנת מאסר, אותה לא ירצה אלא אם יעבור בתוך שנה מיום מתן גזר דין זה עבירה על חוק שכר מינימום.

8. בנוסף יחתום הנאשם על התחייבות בגובה 226,000 ₪ ולפיה ימנע מביצוע כל עבירה לפי חוק שכר מינימום למשך שנתיים מיום החתימה. החתימה תתבצע לא יאוחר מיום 10.2.2016.

חוק הגנת השכר

אירוע אחד או מספר אירועים

9. בהתאם להסדר בין הצדדים, הורשע הנאשם בעבירה אחת לפי סעיף 24(א) ביחד עם סעיפים 25ב(א)(1) ו-26(ב) לחוק הגנת השכר. משהורשע הנאשם בעבירה אחת בלבד, הרי שאין מקום לדיון בשאלה אם כל מקרה של אי מסירת תלוש שכר לעובד מהווה אירוע אחד או מספר אירועים. שאלה זו מתעוררת מקום בו נאשם מורשע בביצוע מספר עבירות.

 

 

תיקון 113 לחוק העונשין

10. כידוע, ביום 10.1.2012 פורסם ברשומות תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בדבר "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". בהתאם להוראות התחולה "תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו" והוראותיו "יחולו על הליכים שביום התחילה טרם ניתנה בהם הכרעת דין". בהתאם ולנוכח מועד מתן הכרעת הדין בהליך זה חל על ענייננו התיקון האמור (על עקרונות התיקון ראו לדוגמא: ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל (5.6.2013)).

מתחם הענישה

11. המאשימה ביקשה לקבוע את מתחם הענישה בהתייחס למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. אלא שנסיבותיו האישיות של הנאשם הן נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין) ולכן יש לקחת אותן בחשבון רק לצורך קביעת העונש בתוך המתחם ובמקרים חריגים לסטייה ממנו (ראו לאחרונה בע"פ 5669/14 לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, 29.12.15) בפסקאות 222-216 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ